ג'אגלינג זה תחליף לריטלין
בעמק חפר פועלת אקדמיה למקצועות הקרקס, המאתגרת את מערכת החינוך הרגילה. מנהלה שחר קמאי: "בבית ספר, ילד שמפריע בכיתה מוציאים אותו החוצה. כאן הוא הולך על חבל ומתאזן, עושה ג'אגלינג ונכנס לפוקוס. כך הלימודים העיוניים אחר הצהריים יותר אפקטיביים"
החלל של אקדמיית "דרך הקרקס" יוצא דופן במראהו. בתוך מבנה שבדרך כלל משמש כסימולטור סקי, באזור התעשייה עמק חפר בין מפעלים הפולטים ענני אבק, מתגלגלים מהתקרה במהירות שיא ילדים ונערים באמצעות טיסו – בדים גמישים לאקרובטיקה אווירית; סמוך אליהם נערה עושה סלטות על טרמפולינה, ילד עושה ג'אגלינג עם שישה כדורים ועל טרפז תלויה על רגל אחת ילדה קטנה כבת שש.
כל ההתרחשות הזו קורית בשעת בוקר, ביום חול, בזמן שבני גילם יושבים על כסאות "רגילים" בבתי הספר "שמדכאים אותם", כך לדברי המנהל הפדגוגי של "דרך הקרקס", שחר קמאי, בן 42. לפני כ-20 שנה גילה את הג'אגלינג כחלק מפיזיותרפיה בעקבות תאונה קשה שעבר, ומאז הוא עוסק בקרקס ומלמד אותו.
יש לא מעט מקומות בישראל שמלמדים את מקצועות הקרקס, אבל לא ככה: קמאי לא ממש מתלהב, בלשון המעטה, ממערכת החינוך "הרגילה", והמקום שלו מאתגר את שיטת החינוך הקונבנציונלית ולמעשה קורא עליה תיגר, לפחות בשאיפה.
האקדמיה מציעה לא רק חוגים של אחר הצהריים, אלא יום לימודים ארוך ממש, כרגע רק יום אחד בשבוע. כך מדי יום שלישי, בשעה 8:30, מגיעים ל"דרך הקרקס" כ-35 תלמידים, "מגיל שש ועד 32", לדברי קמאי, רובם המכריע בני נוער.
