העוצמה של חמאס טורקיה
בחסות קורת הגג החמה שמעניק לו ארדואן, מבסס פעיל חמאס סאלח אל ערורי, שגורש בעבר מישראל, את מעמדו כחלופה ראויה ומיליטנטית להנהגה המפולגת של התנועה. לא רק ישראל, גם אבו מאזן על הכוונת שלו.
חמאס היא תנועה רב ראשית, שמרכזי הכוח וההשפעה שלה עוצבו והתמסדו מכורח המציאות המשתנה. מרכזי הכוח וקבלת ההחלטות עברו מרצועת עזה למרותה של הלשכה המדינית בחו"ל, כפועל יוצא של המרדף שניהלה ישראל אחר ראשי התנועה ופעיליה בשטחים והחלל המנהיגותי שנוצר.
מאבקי הכוח הפנימיים שהתחוללו בתוך התנועה, קיבעו ומיסדו את המבנה המוכר כעת של חמאס: הנהגת הרצועה, הנהגת הגדה, הנהגת האסירים בבתי הכלא בישראל ועם השנים גם הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, שהפכה לגוף כמעט אוטונומי המקבל החלטות הרות גורל על דעת עצמו.
כוחה היחסי של הלשכה המדינית כגוף העליון בתנועה (נוסף למועצת השורא) נזקף בעבר ועודנו נזקף כיום לכסף שגייסו אנשיה למימון פעולותיה. הזרוע הצבאית בעזה, לעומת ההנהגה המדינית, ביססה את כוחה והשפעתה בזכות הנשק הרב שזרם לרצועה ונשלט על ידה.
כך פועלת התנועה ושורדת את הזעזועים שעברו עליה במהלך 27 שנותיה. מאזן הכוחות הפנימי בין מגוון ראשיה השתנה מעט, אך המבנה שנתקבע עם השנים נשמר בקפידה.
