דילוג לתוכן העיקרי

"עולה נוסע יהודי עם כיפה על הראש, ויורק לי בפרצוף"

שלושה נהגי אוטובוס ערבים בירושלים מספרים בראיון לאל-מוניטור על האלימות וההשפלות שהם חווים מנוסעים יהודים, שהביאו כמה מהם לנקוט צעדי מחאה, ואחרים להתפטר מעבודתם.
TO GO WITH AFP STORY BY MAJEDA AL-BATSH
A bus owned by Israeli company Egged, the largest bus operating service in Israel passes old buildings in Jerusalem on December 3, 2014. Many Palestinian bus drivers no longer feel safe behind the wheel of Jerusalem's public buses as threats and attacks from Jewish extremists force many to quit their jobs in fear. AFP PHOTO / AHMAD GHARABLI        (Photo credit should read AHMAD GHARABLI/AFP/Getty Images)

סדרת הפיגועים והעימותים האלימים בחודשים האחרונים בירושלים, שכונתה בשלל שמות כמו "אינתיפאדת אל אקצה" או "אינתיפאדת ירושלים", שככה למרבה המזל מבלי שיצרה עימות כולל ורחב היקף בין ישראל לפלסטינים. בדיעבד, ניתן לראות בפגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ומלך ירדן עבדאללה ב-13 בנובמבר בעמאן, את נקודת המפנה שממנה ירד מפלס המתח.

מאמצי ההרגעה של ישראל והרשות הפלסטינית נשאו פרי, המצב בירושלים נמצא בשליטה, אבל שגרת החיים השברירית בעיר אינה כבימים רגילים, וכל אירוע עלול להצית מחדש את הלהבות. כוחות משטרה ומג"ב רבים פרוסים ברחובות כדי לשמש חיץ בין יהודים לערבים, בעיקר בעיר העתיקה ובמקומות הקדושים. מי שפוסע בסמטאות העיר העתיקה, בדרך לכותל המערבי ולמסגד אל אקצה, יבחין במאות חיילים ושוטרים שכל תפקידם הוא למנוע התגרות ואפילו מגע בין יהודים לערבים.

ביטוי מהותי למתח שעדיין שורר בעיר הוא התארגנותם של נהגי האוטובוסים הערבים ממזרח ירושלים, שהתפטרו מעבודתם באגד לאחר שגופתו של נהג האוטובוס הערבי חסן יוסף ראמוני נמצאה תלויה בחניון אגד בעיר [17 בנובמבר]. מותו השנוי במחלוקת – בישראל טענו כי התאבד והפלסטינים טענו כי היה קורבן לפשע שנאה - חשף מסכת של איומים, תקיפות והשפלות אותה ספגו הנהגים הערביים במשך תקופה ארוכה מצד נוסעים יהודים. כ-20 אחוזים מנהגי האוטובוס הערבים בעיר התפטרו או לא הגיעו לעבודתם מאז, במחאה על האלימות נגדם. בשבועיים האחרונים, בעקבות הרגיעה, כמה מהם חזרו לנהוג באוטובוסים רק כדי לגלות שהתופעה לא נעלמה.

בראיון לאל-מוניטור סיפרו שלושה נהגי אוטובוס שביקשו להישאר בעילום שם, ע', נ', וד', על האווירה הקשה, על ההתקפות ועל ההשפלות שהפכו לעניין שבשגרה. אלה מעידים יותר מכל על השנאה הרוחשת בין יהודים לערבים בירושלים. שניים מהנהגים כבר שבו לעבודתם ואחד מהם מעדיף לחכות בביתו להתפתחויות שיאפשרו לו לחזור לפרנסתו בבטחה.

"אני החלטתי לחזור לעבודה, כי אין לי דרך לפרנס את המשפחה שלי", אומר ע', אחד הנהגים, "יש לי שבעה ילדים, כולם לומדים בבית ספר. הגדול אמר לי 'אבא אנחנו יכולים להסתדר, העיקר שתישאר בחיים'".

אל-מוניטור: חששת לחייך?

ע': לפעמים. אבל בעיקר פחדתי שלא אשלוט בעצבים שלי. עולה נוסע יהודי עם כיפה על הראש, ויורק לי בפרצוף. אח"כ מחייך ואומר לי "ערבי מלוכלך, מחבל, לך תעבוד בעזה".

אל-מוניטור: כמה התקפות כאלה עברת?

ע': יותר משלוש פעמים. אבל קללות כמו "ערבי מלוכלך" - זה כמעט כל יום.

אל-מוניטור: נוסעים אחרים הביעו מחאה על ההתנהגות הזאת?

ע': כן, לא מעט. אבל אף אחד לא רוצה לריב איתם. בדרך כלל הם אומרים "תעזוב אותו הוא רק הנהג".

אל-מוניטור: איך אתה מגיב?

ע': מנגב את היריקה מהפרצוף וממשיך. מה יש לי לעשות? אם אריב או אחזיר זה יהיה יותר גרוע. לי ולכולם.

אל-מוניטור: נ', אתה עוד לא חזרת לעבודה. מה התחושות שלך מהאירועים האחרונים?

נ': אני לא בטוח שאחזור. די. מספיק לי מה שראיתי. יש לי חבר שבאו לו שלושה ילדים עם נבוט ברזל ואיימו להכניס לו בראש. בנס היו באוטובוס חיילים שעצרו את התוקפים. גם הוא התפטר ועדיין פוחד לחזור לעבוד.

אל-מוניטור: הפיגועים בעיר פסקו. אולי חל שיפור באווירה?

נ': אני חושב שכלום לא קרה, למרות שבאגד דיברו איתי ואמרו לי שאין יותר דברים כאלה והחברה לא עוברת לסדר היום על כל מקרה, ושעל כל דבר צריך לדווח והם מגישים תלונה במשטרה.

ע': אני דווקא כן חושב שיש ירידה בהתקפות, אבל להגיד שהכל נגמר ואין כלום - זה לא נכון.

אל-מוניטור: מפעילים עליכם לחץ גם בסביבה החברתית שלכם?

ד': לא אגיד לך שקראו לי "בוגד". אף פעם לא האשימו אותי בפירוש כ"עמיל" (משתף פעולה עם הישראלים בערבית; ש"א) אבל כן, לא היה נעים שמצד אחד חיילים ומשטרה מקיפים את השכונה שלך, יורים, ומרססים פצצות סירחון, ויהודים שורפים ילד, ואתה עובד אצל היהודים כאילו הכל בסדר. לא. זה לא בסדר. אבל לא אמרו לי שאני חייב להפסיק לעבוד. אני הרגשתי שאני לא יכול.

אל-מוניטור: יש מעורבות של הרשות הפלסטינית?

ד': היה בלגאן, אבל אני לא רוצה לפרט.

אל-מוניטור: איזה סוג של בלגאן? לחצו עליכם?

ד': אני לא יכול, עזוב. הכל בסדר עכשיו.

אל-מוניטור: איך הנהגים היהודים הגיבו?

ע': חברים שלי יהודים התקשרו ואמרו שהם מבינים את מה שאנחנו עוברים ושהמשטרה ואגד חייבים לתת לנו הגנה.

אל-מוניטור: וקיבלתם?

ע': אני חושב שאגד עשו מה שהם יכולים, אבל המשטרה לא.

אל-מוניטור: אתה יכול להעריך כמה נהגים כבר חזרו לעבודה?

ע': חזרו לא מעט, אבל הרבה עוד פוחדים.

אל-מוניטור: אתה פוחד?

ע': מה אגיד לך, התרגלתי.

תגובת רון רטנר דובר אגד :

אנחנו מפגינים הרבה אמפאטיה, רגישות ותמיכה לאותם נהגים שמתנכלים להם ועוטפים אותם בהרבה אהבה כי אגד דוגלת בדו קיום.

אנחנו מגנים כל אלימות ומצפים שמשטרת ישראל תעקור את התופעה מן השורש.

אגד קיבלה החלטה להתקין מצלמות באוטובוסים, בעיקר בקוי התפר, כדי לסקור את המתרחש באוטובוסים באופן שירתיע תוקפי נהגים ובמטרה להעניק תחושת מוגנות לאנשים שחשים שהם חשופים לאלימות.

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles