ההסתבכות של "ישראל ביתנו" – גלגל הצלה לנתניהו

אל מערכת הבחירות של 2015 הגיע אביגדור ליברמן מוכן עם קמפיין מגובש  - מלאכת מחשבת המשלבת סקרי עומק עם הפרגמטיזם הליברמני המוכר; קמפיין שנועד לקרב אותו אל המרכז הפוליטי.

השבירה למרכז, שלוותה בכותרות ענק על תוכניות השלום של ליברמן וכללה גם ביקורת מדינית נוקבת על הנזק שבסטטוס קוו המדיני של נתניהו, היא גאונות פוליטית. תוכנית ההתמרכזות הליברמנית, שיצאה לאור סמוך מאוד להחלטה על הקדמת הבחירות [28 בנובמבר], נועדה להפוך את יו"ר "ישראל ביתנו" למועמד לגיטימי לראשות הממשלה באופן כללי, ומועמד אטרקטיבי עבור המצביעים בשמאל-מרכז.

כמו בכל מערכות הבחירות האחרונות, ליברמן בעזרת יועצו האמריקאי ארתור פינקלשטיין הצליח לתרגם את מגמות העומק בציבור הישראלי ומרכזי הכובד במפה הפוליטית באופן מדויק, ולהתאים למפלגתו את החליפה העדכנית ביותר. הוא הבין שמיצה את פוטנציאל הגידול שלו בימין ושאין הוא יכול להוות תחרות לכוכב העולה נפתלי בנט. הוא גם הבין שהאחיזה שלו בקהל הרוסי נשחקת בגלל תהליך טבעי של ישראליזציה בקרב הדור הצעיר.

דווקא אז, כשכוחו נחלש וההישג של 15 מנדטים מ-2009 נראה רחוק מהישג יד שוב, ליברמן הבין שנקריתה בפניו הזדמנות חד פעמית להגיע לראשות הממשלה. כיצד? באמצעות רכיבה על גל ה"רק לא ביבי" והפיכת עצמו לשחקן מודולרי, כלומר כזה שיכול להתאים לממשלת ימין, אבל לא פחות מכך לממשלת שמאל-מרכז פרגמטית.

מכיוון שאין כיום במערכת הפוליטית הישראלית אף מפלגה אחת גדולה וסוחפת, ליברמן יוכל להיות האיש שיכריע מי יהיה ראש הממשלה הבא, ובקונסטלציה מסוימת אף להתנות את תמיכתו ביצחק הרצוג לראשות הממשלה בדרישה לרוטציה על התפקיד. כלומר להפוך לראש הממשלה, ולשלוח את נתניהו הביתה.

מה שמחזק את הפוזיציה הזאת הוא הברית עם יו"ר מפלגת "כולנו" משה כחלון, שכמו ליברמן גם הוא מיקם את עצמו "גם וגם" במשחק בין הגושים. השניים אף חתמו על הסכם עודפים, ואמורים להיות הבנט ולפיד של בחירות 2015, כלומר הצמד שיקבע איך תראה הקואליציה החדשה ומי יעמוד בראשה.

עד עתה הכל עבד לטובתו של ליברמן. אפילו תיקי החקירות שבמשך 15 שנה נתלו מעל ראשו כעננה והכתימו אותו בחשדות לשחיתות, נסגרו מזמן.

אבל בדיוק כשנדמה היה ששום דבר לא יוכל לעצור את מהלך הכוכבים החיובי מבחינת ליברמן, פרצה בבת אחת [24 בדצמבר] פרשת השחיתות (לכאורה) ב"ישראל ביתנו" וטרפה את הקלפים. חקירת המשטרה, שמקיפה עשרות חשודים ובראשם כמובן יד ימינו של ליברמן סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום, מהווה מבחינתו "פיגוע קמפיין" מהקשים שיש. אמנם אנו רק בתחילת הפרשה ועד לבחירות [17 במארס] יש חודשיים וחצי ארוכים, אך כבר כעת ברור שליברמן עומד בפני נקודת משבר קשה אף יותר מכל מה שחווה כאשר הוא עצמו היה בעמדת הנחקר.

לא לחינם בעיתון הבית של נתניהו, "ישראל היום", מסקרים מאז יום רביעי את הפרשה באופן מקיף ביותר, עם כותרות בנוסח "הכל נשאר במפלגה" שאינן מצליחות להסתיר את השמחה לאידו של האיש שמבקש לחסל את ראש הממשלה. הנזקים האלקטורליים שעשויים להיגרם ל"ישראל ביתנו" הם בבחינת גלגל ההצלה של נתניהו.

ההסבר לכך הוא פשוט: האלקטורט שיבחר ב"ישראל ביתנו" הוא ימני ברובו ולכן צפוי בכל מקרה להישאר בגוש הימין – כלומר להצביע לליכוד או ל"בית היהודי", ולהגדיל בכך את סיכוייו של נתניהו להיות זה שירכיב את הממשלה הבאה.

לכל אלה נוסף עוד צד מבחינת ליברמן: מצביעי השמאל-מרכז ששקלו להצביע לו כי ראו לנגד עיניהם את "שרון" החדש, שפניו לתהליך מדיני פרגמטי אמיץ, יחשבו כעת פעמיים אם לתת את קולם למפלגה שהוכתמה בשחיתות ממוסדת וקשה. אף שכל החשדות הן לכאורה, היקפה של הפרשה גדול מסך חלקיה.

מדובר לא רק בכך שקירשנבאום, יד ימינו ואשת סודו של ליברמן, המנהלת עבורו את המפלגה, חשודה במעשים חמורים. בפרשה הזו חשודים בכירים נוספים במנגנון המפלגתי, כמו למשל השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, שמסובך בלי קשר לפרשה זו בחשדות אחרים לפליליים.

ערב הבחירות האחרונות נפרד ליברמן בלי להניד עפעף ממיסז'ניקוב, שבעבר נחשב לאיש אמונו, כי הבין שמיסז'ניקוב הוא נטל.

מה יעשה עכשיו? גם אם ידרוש מקירשנבאום לפרוש, ליברמן עדיין יישאר עם מסה גדולה של חשודים בשחיתות בצמרת המנגנון המפלגתי שלו, שלא לדבר על הנזק בהיערכות ליום הבחירות - עליה ניצחה במיומנות קירשנבאום. יציאה לבחירות במצב כזה בו המנגנון המפלגתי משותק, מכיוון שרוב בכיריו נלחמים על חפותם בחדרי חקירות, מהווה בעיה עצומה למפלגה שכוחה בארגון.

לצרה שנפלה על ליברמן יש השלכות על כל המערכת הפוליטית, לא רק על "ישראל ביתנו". ראשית, עבור מנהיגי השמאל-מרכז. ליברמן כבר הצליח אמנם להכשיר את הלבבות להליכה משותפת עם מפלגת העבודה-התנועה חרף תפישת עולמו הגזענית בכל הנוגע לערביי ישראל, אבל עכשיו הוא הפך לשותף בעייתי. שלי יחימוביץ', בלי שום קשר לפרשה הנוכחית, אמרה לפני שבוע על ליברמן [20 בדצמבר] שהמחשבה שהוא יהיה ראש ממשלה מעוררת בה חלחלה. לה ולאנשים כמוה יהיה כעת הרבה יותר קשה להשלים עם שיתוף פעולה קואליציוני עם "ישראל ביתנו".

בנוסף, אם יירשם נזק אלקטורלי למפלגה, היא תהפוך לאלמנט פחות משמעותי ופחות יעיל מבחינת גוש השמאל-מרכז. זוהי הסיבה שההסתבכות של "ישראל ביתנו" מטרידה גם את הצמד הרצוג-לבני.

בחירות 2015 עמדו עד כה בסימן "רק לא ביבי" ובתחושה שאפשר לשבור את ההגמוניה של גוש הימין באמצעות ההתמרכזות של ליברמן והגמישות המדינית של כחלון. כעת ליברמן יוצא למלחמה על הצלת "ישראל ביתנו" וייתכן שייאלץ לשנות את הקמפיין שלו באמצע מערכת הבחירות.

מה שבטוח, בסוף השבוע הזה [26 בדצמבר] בבית ברחוב בלפור חזר הצבע ללחיים.