דילוג לתוכן העיקרי

התקווה המדינית מפנה את מקומה לאלימות דתית

אירועי הימים האחרונים בירושלים מעידים כי הוואקום המדיני גרם לכך שבשתי החברות - הישראלית והפלסטינית - חלחלו יצרים דתיים מהולים בלאומנות משיחית.
A bullet hole is seen in a door of a synagogue in Jerusalem where two Palestinian militants killed four rabbis and a policeman, November 19, 2014. Two Palestinians armed with a meat cleaver and a gun killed five people in the Jerusalem synagogue on Tuesday before being shot dead by police, the deadliest such incident in six years in the holy city. REUTERS/Ronen Zvulun (JERUSALEM - Tags: CIVIL UNREST POLITICS RELIGION TPX IMAGES OF THE DAY) - RTR4EP08

בית הכנסת "בני תורה קהילת יעקב" שמתפלליו נוספו ביום שלישי (18 בנובמבר) לקורבנות הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו משמש את תושביהן של אחת ההתנחלויות הקיצוניות בלב הגדה המערבית. שכונת הר נוף, שבה שוכן בית התפילה היהודי הזה, אינה נמנית עם השכונות היהודיות שהוקמו במזרח ירושלים אחרי מלחמת 1967, על אפם וחמתם של הערבים. ניתן לספור על יד אחת את לובשי המדים הצבאיים בשכונה החרדית הזו, השוכנת במבואות המערביים של מערב ירושלים. אלה מהם שמצביעים בבחירות לכנסת, נותנים בדרך כלל את קולם למפלגות החרדיות - יהדות התורה וש"ס. שתי המפלגות האלה אינן יושבות בממשלת נתניהו, זו שמאשרת הפקעת אדמות פלסטיניות לצורך בניית שכונות ליהודים ומעודדת יהודים להתנחל בכפר סילואן, שלמרגלות הר הבית.

ההחלטה של שני המחבלים לבצע את הטבח דווקא במקום הזה ולרצוח דווקא את האנשים האלה, היא עוד סימן לכך שהסכסוך הישראלי-פלסטיני עובר הסבה מסוכנת. ממחלוקת על שטחים ועל ביטחון, שניתן למצוא לה פתרונות רציונליים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הפך לסכסוך דתי-לאומני השוכן במחוזות פחות רציונליים. מונחים כמו "פשרה", "היגיון", ו"אחוות עמים" מצויים מחוץ לשטח השיפוט שלהם. המרכיב הדתי ברצח של ארבעה מתפללים שפוסעים על מפתן בית כנסת בידי מוסלמים, מגביר ומקצין את התחושות והתגובות לפעולת הטרור, לעומת פיגוע בשוק, באוטובוס או בקניון. תחושות ותגובות דומות עלו גם לאחר רצח שמונת תלמידי ישיבת מרכז הרב בירושלים בשעת לימוד דף גמרא במארס 2008, ולאחר רצח 30 יהודים המסבים סביב שולחן סדר פסח במלון פארק בנתניה במארס 2002. במקביל, לרצח 29 מתפללים מוסלמים הכורעים לתפילה במסגד במערת המכפלה בחברון בידי מתנחל יהודי (פברואר 1994), כמו גם הצתת עשרות מסגדים ומריחת כתובות נאצה על קירות מנזרים, יש אפקט שונה מזה של תקיפת נוסעי מונית פלסטינית או הצתת שדותיהם של ערבים בהר חברון.

על הגרסה המוסלמית של התופעה הזאת אפשר לקרוא באמנת חמאס ובאתרי האינטרנט של הארגון. ככל שהסכם אוסלו נהפך לזיכרון רחוק והמחנה החילוני מאבד גובה, הציבור הפלסטיני נוטה לחפש נחמה תחת כנפי הדת וחמאס הנצי תופס גובה. העמימות האידיאולוגית והפיצול הפוליטי במחנה השלום הישראלי וחוסר יכולתן של מפלגות העבודה,יש עתיד,מרצ והתנועה להציג מנהיג אטרקטיבי, מותירים את השדה הפוליטי פרוץ למסרים דתיים-לאומנים הכוללים לאחרונה עוד ועוד את הר הבית.

סקרי עומק שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה מלמדים שלנהירה אל הדת והכנסתו של אלוהים לסכסוך הישראלי-פלסטיני יש גרסה יהודית. סקר משנת 2009 למשל מצביע על כך ש-77% מהנשאלים היהודים משוכנעים ש"כוח עליון" מכוון את העולם. הממצא הרלוונטי ביותר לעניינו הוא זה שמראה כי שני שלישים מהיהודים בישראל (67%) משוכנעים כי היהודים הם העם הנבחר (כמו עמים עתיקים רבים). הצרות מתחילות כשיותר ויותר יהודים מאמינים שהאבטחה האלוהית להוריש להם, ורק להם, את הארץ - את כל הארץ - מתייחסת לכאן ועכשיו. הצרה הגדולה ביותר נובעת מהלבשת האמונה הזאת במדים צבאיים.

בכיר לשעבר במערכת הביטחון שחקר ביסודיות את תופעת ההדתה של צה"ל, אמר בשבוע שעבר [תחילת אוקטובר] לאל-מוניטור כי מתחת לאפנו צמחה בעיה ברמה אסטרטגית. לא פחות. במסמך שדן בשירות המשותף של חיילים חילוניים ודתיים (אותו שלח לרמטכ"ל בני גנץ ביוני (2011 כתב ראש אכ"א אז, אלוף אבי זמיר, כי האיומים על המשך קיום מודל צבא העם, הם "נושא אסטרטגי עבור הפיקוד הבכיר של צה"ל". מבקר המדינה כתב בדו"ח שפרסם ב-2012 כי הטענות לגבי הקשר בין שינוי בסטטוס קוו שהיה קיים בצבא בנושאי דת לבין אופיין של פעילויות החינוך בצה"ל, מחייבות ביתר שאת את קביעתן של הנחיות ברורות על ידי הרמטכ"ל ופורום המטכ"ל. לנוכח חשיבות הנושא, הוסיף המבקר, מן הראוי שהנושא הזה גם יעלה לדיון ולהכרעה אצל הדרג המדיני, קרי שר הביטחון. הדו"ח הזה, כמו דו"חות אחרים שנולדו במשרד המבקר, נותר כנראה ללא שימוש. קצינים דתיים תפסו עוד ועוד עמדות מפתח ביחידות צה"ל. רק לעתים רחוקות, כמו במקרה של מח"ט גבעתי, אלוף משנה עופר וינטר, תופעת ההדתה בצה"ל זכתה לתשומת לב ציבורית. במבצע צוק איתן כתב וינטר באיגרת לחייליו "נושא עיני לשמיים וקורא עמכם 'שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד'. ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך. חייל דיווח על חוברת שהפיצה הרבנות הצבאית שבה נכתב כי "אסור לוותר על מילימטר מאדמת ארץ ישראל" וכי "אכזריות כלפי האויב היא לעתים מידה טובה".

אירועי הימים האחרונים בירושלים מעידים כי לתערובת של יריבות שבטית ואינטרסים פוליטיים, אשר מילאה את הוואקום המדיני עד גדותיו, וחלחלה לכל פינותיהן של שתי החברות, נוספה תערובת של יצרים דתיים מהולים בלאומנות משיחית

More from Akiva Eldar

Recommended Articles