הידיעה על ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק, פעיל מרכזי למען עליית יהודים להר הבית, ביום רביעי בלילה (29 באוקטובר) בירושלים, תפסה את ח"כ אורית סטרוק כשהיא בביתה שבשכונת אברהם אבינו בחברון. מי שעדכנה אותה הייתה ח"כ שולי מועלם, חברתה לסיעת הבית היהודי. מועלם השתתפה בכנס של הימין במרכז למורשת בגין בירושלים שבסיומו נורה גליק מטווח קצר, והתקשרה לסטרוק כדי לבשר לה על הירי.
שתיהן, כמו כל חברי הכנסת בימין, מכירות מקרוב את גליק ואת מאבקו לאפשר ביקור יהודים בהר הבית. כך שמעבר להשלכותיו הביטחוניות והפוליטיות המיידיות של האירוע ולפוטנציאל הנפיצות שלו, ברגעים הראשונים של השיחה הן חלקו בעיקר את הזעזוע ואת הכאב האישי. גליק היה הדמות המזוהה ביותר עם המאבק היהודי על המתחם השנוי במחלוקת. זו הייתה משימת חייו. הוא היה דמות מוכרת במסדרונות הכנסת והתגורר בעתניאל שבדרום הר חברון.
סטרוק היא מראשי היישוב היהודי בחברון, ומזוהה בעיקר עם מאבקים לאומיים-דתיים, שיש שיכנו אותם מאבקים משיחיים. בכנסת היא מנהלת את "שדולת ארץ ישראל" יחד עם ח"כ יריב לוין מהליכוד. השדולה נוסדה במקביל לחידוש השיחות עם הפלסטינים בתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית [דצמבר 2013], כשנראה היה שראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה הממונה על המו"מ, ציפי לבני, מתקדמים במסלול המדיני. השדולה שמה לה למטרה לשבש את עבודת הקואליציה, אם המשא ומתן יגיע לנקודת הכרעה.
הרבה מים עברו בירדן מאז. המשא ומתן התפוצץ ובקיץ פרץ סיבוב נוסף של לחימה מול חמאס ברצועת עזה. כעת, אל מול ההסלמה באלימות בין יהודים לערבים בירושלים, סטרוק עסוקה עד מעל הראש במאבקים חדשים-ישנים. "הפיגוע הזה הוא אצבע בעין של הריבונות הישראלית בירושלים באופן הבוטה ביותר", היא אומרת בראיון לאל-מוניטור בבוקר שלאחר ניסיון ההתנקשות [30 באוקטובר], "ברגע הקשה הזה צריכה להתקבל ההחלטה: להבהיר שהריבונות על ירושלים היא בידינו".
אל-מוניטור: את לא חושבת שהקריאה של הימין בבוקר הזה לפתוח את הר הבית ליהודים עלולה להבעיר את האזור?
סטרוק: קודם כל צריך להבין מה קרה כאן ומהן הסיבות. הפיגוע הזה הוא תוצאה של גמגום מתמשך בעניין הר הבית מצדנו, והמטרה שלו היא לסלק את היהודים מהר הבית. סוגיית הריבונות שלנו בירושלים הגיעה לנקודה שבה צריכה להתקבל החלטה: האם אנחנו רוצים את ירושלים מאוחדת? התשובה היא חיובית, ולכן גם במזרח ירושלים צריכים להיות שוטרים ישראלים וצריך להיות חוק וסדר, והר הבית צריך להיות פתוח לכולם, ולא יכול להיות מצב שבו בהר הבית יש סוג של ריבונות זרה (המתחם מנוהל רשמית על ידי משרד הווקף הירדני; מ"מ).
המחבלים שמתפרעים ורוצחים בירושלים בחודשים האחרונים, כולל המחבל האחרון שניסה לרצוח את יהודה גליק, חייבים לקבל תשובה ישראלית ברורה. אנחנו צריכים להבהיר שאנחנו נבנה בירושלים בכל מקום, כי ירושלים היא בירתנו, ואנחנו צריכים להבהיר שכל שהרשויות השלטוניות שלנו בירושלים יהיו בכל מקום. עלייה להר הבית תוכר ליהודים כמו מוסלמים. אין כאן שום חומר נפץ. אני גרה בחברון וגם בחברון מתפללים יהודים וערבים.
אל-מוניטור: מפלגת הבית היהודי היא חלק מהממשלה. יש מהלכים שתעשו מבפנים להשגת היעדים האלה?
סטרוק: בוודאי. אני חוששת שאם נמשך להתקפל בירושלים לא נוכל להמשיך לשלוט שם. הרי הפיגוע אתמול בלילה התרחש ממש בלב העיר, מרחק יריקה ממרכז העסקים הסואן של העיר. אני מאוד חוששת שזה יוביל לחוסר שליטה טוטאלית. לכן צריכה לבוא פה אמירה ברורה: אנחנו צריכים להגיד שאנחנו בירושלים לנצח.
זה מזכיר לי את מה שג'וליאני עשה בניו יורק - ואת זה צריכים לעשות ראש הממשלה נתניהו, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. צריך שיהיה פה חוק וסדר לכולם ולהכניס את משטרת ישראל לכל מקום בעיר.
אל-מוניטור: ישראל נמצאת במצב בינלאומי רגיש. היחסים עם ארה"ב מתוחים. את לא חושבת שהממשלה צריכה להתחשב גם באספקטים האלה?
סטרוק: המחבל שניסה לרצוח את יהודה ישב עשר שנים בכלא, אחר כך השתחרר, ולקח לו שנתיים לחזור ולפגע. צריך לשאול מה גורם לבן אדם כזה לחזור לעשות מעשה שתוצאותיו יחזירו אותו לכלא?
התשובה שלי היא פשוטה: בנק הטרור של אבו מאזן. במילים אחרות, המשכורת שמקבל מחבל רוצח מהרשות - 12 אלף שקל בחודש, לעומת 2,700 שמקבל שוטר פלסטיני. המשמעות היא שאבו מאזן הפך את הטרור לעסק משתלם, והכסף כאן הוא גורם שמאיץ את הטרור. מדובר בהחלטות ממשלתיות של הפלסטינים שקובעות את הסכומים האלה.
אני לא יודעת אם באו"ם יודעים את זה שמחבלים פלסטינים, לא משנה מאיזה ארגון הם מגיעים, מקבלים סכומי כסף כאלה. אני עסקתי בזה הרבה אחרי חטיפת שלושת הנערים [12 ביוני]. בחודש שאחרי הרצח הם [המחבלים] קיבלו משכורות ואנחנו בבית היהודי דרשנו שיעצרו את הכספים.
אל-מוניטור: אתם בממשלה. נפתלי בנט, יו"ר המפלגה שלך, הוא חבר קבינט. איך תפעלו מעכשיו?
סטרוק: נוביל מהלך שיפסיק את העברת הכספים האלה, בדיוק כמו שפעלנו בהצלחה אחרי החטיפה של הנערים. נדרוש את החזרת הרוצחים לכלא, ולא נאפשר לחגיגה הזאת להימשך. אחרי החטיפה דרשנו שיחזירו לכלא את הרוצחים ששוחררו בעסקת שליט, ואכן, הדרישה אומצה ועשו מעצרים.
אלה לא פעולות מסובכות ולא צריך חקיקה. אלה הן החלטות קבינט ואפשר לייצר סביבן קונצנזוס בקלות גם הפעם. אנחנו בתוך הסיעה מדברים בינינו מאז אתמול וזו האווירה. שמעתי הבוקר גם חברי כנסת בליכוד מדברים באופן דומה. העיניים נפקחות כשרואים כזה דבר מזעזע. אנחנו אומרים: תתייחסו לירושלים כאילו הייתה תל אביב, ולצערי במקרה הזה השב"כ והמשטרה לא התייחסו ברצינות לאיומים על חייו של יהודה.