העלייה באנטישמיות: עובדה קיימת או פאניקה מיותרת?

מי שמעיין דרך קבע בתקשורת הבינלאומית, ובייחוד מי שמתעניין בקורותיו של העם היהודי בישראל ובעולם,  עשוי היה לקבל בחודש האחרון תמונה עגומה מאוד על המתרחש במערב אירופה. דיווחים על בריחה המונית של יהודים, ומונחים כמו "פוגרום" ו"ליל הבדולח", שבו ועלו, תוך השוואות של המצב הנוכחי לתקופת המשטר הנאצי בגרמניה. האם מלבד הסנטימנט האנטי-ישראלי, שהתגבר משמעותית לאורך מבצע צוק איתן ברצועת עזה ובא לידי ביטוי באירועי מחאה רבים ברחבי היבשת, ניתן למצוא ראיות שתומכות בהנחה כי אנו בעיצומו של גל חדש ועוצמתי של שנאת יהודים?

מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב מפרסם מעת לעת דיווחים על גילויי אנטישמיות ברחבי היבשת. בזמן מבצע צוק איתן העלה המרכז לאתר שלו צילומים של הפגנות מחאה נגד המלחמה בעזה, תחת הכותרת "צילומים אנטישמיים מהפגנות בעד עזה (יולי-אוגוסט 2014)". קובץ אחר מציג "כרזות וקריקטורות אנטישמיות (יולי-אוגוסט 2014)". בשתי המצגות מופיעים מפגינים נושאי שלטים המשלבים צלבי קרס עם מגן דוד וסיסמאות אנטישמיות, לצד כרזות מחאה נגד המלחמה והכיבוש וקריקטורות שמציגות את ראש הממשלה בנימין נתניהו מפציץ את עזה. כתפיהם של רבים מהמפגינים עטופות בכאפיות בצבעי דגל פלסטין. רוב האיורים לקוחים מעיתונים ואתרי אינטרנט בעולם הערבי.