דילוג לתוכן העיקרי

גורמים בישראל: ארה"ב בחרה בקטאר במקום בנו

מקור ישראלי: האמריקאים הפכו, כמעט בן לילה, למשתפי פעולה ועושי דברם של קטאר, טורקיה וחמאס. הם התעלמו מהצורך הישראלי לסיים את הטיפול במנהרות המוות
U.S. Secretary of State John Kerry (C), speaks with Qatari Foreign Minister Khaled al-Attiyah (R) and Turkish Foreign Minister Ahmet Davutoglu before they make statements to reporters during their meeting regarding a cease-fire between Hamas and Israel in Gaza, in Paris July 26, 2014. REUTERS/Charles Dharapak/Pool (FRANCE - Tags: POLITICS) - RTR407H7

תחושת הביטחון של אזרחי ישראל, שהייתה יציבה עד לפני שבועיים, קרסה בקול רעש גדול. תושבי דרום הארץ, שמדווחים כבר שנים שהם שומעים קולות של חפירה בלילה, חיים עכשיו במציאות בלהות בלתי נתפסת. צה"ל איתר כבר 31 מנהרות, אך יש חשש למספר גדול יותר. חמור מכך, גם אחרי שלכאורה כל המנהרות יאותרו, תמיד תיוותר אפשרות שיש עוד אחת, או שתיים, וזה מספיק כדי לחולל קטסטרופה בעורף הישראלי.

ביום שני לפני הצהריים [28 ביולי] פרצו 5 מחבלי חמאס מתוך אחת המנהרות הללו, סמוך לקיבוץ עין השלושה. עיקרון ההפתעה שלהם היה מושלם: המנהרה הזו כבר אותרה על ידי צה"ל, ובוצע בה טיפול מהצד העזתי, טיפול שהביא ל"סילוקה" מרשימת המנהרות האפקטיביות. במונחי הז'רגון המקצועי בצה"ל, המנהרה "זוכתה". והנה, לא זיכוי ולא יער. חמשת המחבלים פרצו מתוך המנהרה בהפתעה מוחלטת, הצליחו להרוג חמישה חיילי צה"ל, ולפי טענת חמאס, לחטוף את נשקו של אחד ההרוגים ולהימלט. רק מחבל אחד נהרג, ארבעת חבריו שבו על עקבותיהם דרך אותה מנהרה ש"זוכתה".

זה עוד לא הכול: גם בצפון הארץ, לאורך גבול הלבנון, מדווחים תושבים מזה שנים שהם שומעים קולות של חפירה בלילה. האדמה בצפון קשה בהרבה לחפירה מאשר אדמת הלס החולית בדרום הארץ, אבל אם הצפון קוריאנים חפרו מנהרות בסלעי גרניט, גם חסן נסראללה יכול. הכול עניין של פונקציה וזמן. מדוע שומעים את קולות החפירה דווקא בלילה? כי השקט היחסי מסביב מסייע לחוש השמיעה. אגב, לפי נתון מעניין שנלקח ממערכת הביטחון, מרבית המדווחים על קולות חפירה ליליים הן נשים, ולא גברים. לנשים יש, מסתבר, רגישות גבוהה יותר להאזנה והקשבה בשעת לילה מאוחרת. נשים מנסות לשמוע את הילדים הנמים בחדר השני, בעוד הגברים ממהרים להתעטף בשינה.

עד לפני שבועיים-שלושה, ההערכה הייתה כי הנשים המתלוננות על חפירות מגזימות או "שומעות מהרהורי לבן". היום כבר ברור שלא. ישראל עומדת בפני איום אסטרטגי שגם היום, 22 ימים לאחר פתיחת מבצע "צוק איתן", כשעשרות חיילים ישראלים כבר נהרגו בדשדוש המתמשך בעזה, לא נמצא לו פתרון.

הבעיה הקשה ביותר של בנימין נתניהו בימים אלה היא העובדה שהוא כילה את קו האשראי הבינלאומי המצומצם שהיה לו, ובזבז את הזמן היקר שבו יכול היה להשיג הכרעה בעזה. זאת ועוד: לראשי ממשלה ישראליים במצבים דומים יש תמיד את וושינגטון. גם במלחמת לבנון השנייה, גם בעופרת יצוקה, גם במבצע חומת מגן, בכל האירועים החשובים הללו היה שם נשיא אמריקאי שנתן גיבוי לישראל, הרוויח עבורה זמן, גונן עליה במועצת הביטחון ובפורומים אחרים, כדי שצה"ל יוכל להשלים את המלאכה.

הפעם, זה לא קיים. אולי אפילו להיפך. הצעתו של ג'ון קרי להפסקת אש נדחתה ביום שישי האחרון [25 ביולי] על ידי הקבינט הישראלי פה אחד. הדחייה הביאה להלם מוחלט אצל קרי ופמלייתו. מכאן ואילך התפתח משבר דיפלומטי אולי חסר תקדים בין ישראל לארה"ב, שהגיע לשיא כפול ביום ראשון בערב, כשפקיד אמריקאי בכיר קיים שיחת ועידה עם עיתונאים ישראלים והביע בה תרעומת, אכזבה ואולי גם זעם אמריקאי על הביטויים הפוגעניים והמופרכים שנשמעו בישראל כלפי ג'ון קרי ומפעלותיו. "אלה היו האשמות פוגעניות בצורה יוצאת דופן", אמר. באותו זמן ממש התקשר הנשיא אובמה לראש הממשלה נתניהו ודרש ממנו להגיע להפסקת אש "עכשיו".

גורם ישראלי בכיר מאוד, מתוך הקבינט הביטחוני, שחזר עבור "אל-מוניטור" את השתלשלות הפרשה הכאובה הזו. משתקפת מהשחזור הזה הכתף הקפואה שמפנה הממשל האמריקאי כלפי ישראל, ברגעיה הקשים ביותר. מצד שני, אי אפשר להלין על כך. נתניהו משקיע חמש שנים בהרס שיטתי של מערכת היחסים שלו עם הנשיא האמריקאי אובמה, כולל הזדהות מוחלטת עם יריבו הרפובליקני, מיט רומני, נטילת חלק פעיל במסע להדחתו מהתפקיד (במערכת הבחירות לנשיאות), גיבוי לשלדון אדלסון, שהשקיע 100 מיליון דולר באותה משימה, ושיגורו לוושינגטון של השגריר רון דרמר, רפובליקני מוצהר, שממשיך להתרועע באירועים שעורך אדלסון לקראת הניסיון הבא להדחת הדמוקרטים בשלטון. במצב הדברים הזה, נתניהו אוכל את מה שבישל.

"המאמצים הדיפלומטיים החלו עם היוזמה המצרית", משחזר המקור הבכיר מהקבינט את השתלשלות הדברים. "ישראל קיבלה אותה במלואה. פירושה היה הפסקת אש ללא תנאים, ואחר כך מדברים על הכול. המצרים הבהירו שמעבר רפיח לא ייפתח עבור חמאס, שהם מגדירים כאויב, אבל לא תהיה להם בעיה לפתוח את המעבר אם יוצבו בו אנשי הרשות הפלסטינית. "בעקבות ישראל", מדווח המקור, "הסכימה גם הרשות הפלסטינית ליוזמה הזו, וגם ירדן. המצרים קיבלו אישור גם מהליגה הערבית. כל העולם הערבי המתון התחבר ליוזמה המצרית, חוץ מחמאס והפטרונים שלו מקטאר. הטורקים, שמייצגים אף הם מפלגת אחים מוסלמים, הצטרפו ליוזמה הקטארית. היה כאן עניין של מאבקי כוח בעולם הערבי, של העולם הערבי המתון מול המדינות שמשרתות, עדיין, את האחים המוסלמים. היה לנו ברור שהאמריקאים ילכו איתנו. זה נכון, זה הגיוני, זה מתבקש".

ובכן, ישראל הופתעה. ההפתעה הראשונה דווחה בלעדית במאמרי כאן, לפני כשבועיים, שכותרתו הייתה "ישראל וחמאס: כרוניקה של ההסלמה". "מה שקרה", משחזר המקור מהקבינט, "זה שג'ון קרי אמנם נתן גיבוי ליוזמה המצרית, אבל הוסיף שאם זה לא ילך, יש עוד אופציות. במילים אחרות, הוא נתן לחמאס להבין שיש על מה לדבר, שהאמריקאים יאפשרו לקטאר ולטורקיה לנהל את העסק הזה. האמירה ההיא של קרי, פתחה את כל הצרות".

"על פי התפיסה שלנו", אומר המקור הישראלי, "אין מקום לפרוטקשן. אין לנו כוונה לשלם עבור הפסקת אש. אם הם רוצים שקט, שיפסיקו לירות. היה צורך להשתמש במנוף שיש לקטאר על חמאס, אבל לא בדרך בה בחר ג'ון קרי. היה צורך שהקטארים יעבירו מסר לחאלד משעל שהתנהגותו פסולה. שאף אחד לא יקבל ממנו תכתיבים במקום הפסקת ירי רקטות על יישובים אזרחיים. האמריקאים לא עשו את זה".

בשיחות שלא לציטוט, יודעים הישראלים לפרט את שלל האינטרסים האמריקאים בקטאר. בנוסף לבסיס הימי הגדול, ישנן גם עסקאות נשק עצומות בצנרת. "התפיסה האמריקאית שגויה", אמר מקור ישראלי, "הם מתנהגים כאילו הם שליחיה של קטאר, ולא להיפך. אם האמריקאים היו מודיעים לקטארים שהם מבטלים את עסקאות הנשק אם קטאר לא מיישרת את חמאס מיד, הכול היה נגמר מזמן. אבל האמריקאים פעלו הפוך".

"מה שהאמריקאים עשו", מדווח המקור הישראלי, "זה לקחו את היוזמה המצרית, והוסיפו לה את כל הדרישות של היוזמה הקטארית. הם בעצם ניסו לייצר מנגנון שיממן את ממשל חמאס ביום שאחרי הפסקת האש. הם עשו את זה, בזמן שבאמריקה העברת כספים או הלבנת כספים לחמאס היא עבירה פלילית. עד עכשיו אנחנו בהלם מההתנהגות הזו", הוסיף המקור מהקבינט הישראלי, "איך האמריקאים הפכו, כמעט בן לילה, למשתפי פעולה ועושי דברם של קטאר, טורקיה וחמאס, ובטיוטות הראשונות שפורסמו הם בקושי הזכירו את עניין המנהרות, דיברו על 'ביטחון' באופן מעורפל, והתעלמו מהצורך הישראלי לסיים את הטיפול במנהרות המוות".

"הסתכלתי על ההצעה של קרי", אומר המקור הבכיר, "והזדעזעתי. הייתה שם רשימה שלמה של הדברים שצריך לדון עליהם. בסוף, גם שורבבה המילה 'ביטחון'. באופן כללי. הכי מוזר ומרגיז היה אזכורו של מנגנון פיקוח, בהשתתפות קטאר וטורקיה. כן, רק ארדואן ואל ג'זירה חסרים במשוואה הזו".

ביום שישי האחרון, בעוד הקבינט הישראלי יושב ומביט ביוזמת קרי בפנים נפולות, הרים שר החוץ קרי טלפון לנתניהו. שרת המשפטים ציפי לבני הייתה אצל ביבי בחדר. אחרי שדיברו, העביר נתניהו את השפופרת ללבני. "שמע", אמרה שרת המשפטים הישראלית, הנחשבת לרודפת השלום המוצקה ביותר בממשלת ישראל, "אני מסתכלת על ההצעה שלך ומתחרטת שאני לא חאלד משעל עכשיו. יש כאן הכול מבחינתו. הוא מקבל תשלום נדיב על הפסקת אש, זה מחזק את הקיצונים, מחליש את המתונים, אין כאן מענה לדרישות הביטחון שלנו, לזכותנו להתגונן".

סוכם שהצדדים ימשיכו לדבר. כמה שעות אחר-כך, כאמור, דחה הקבינט את הצעת קרי פה אחד. ביום ראשון בא התדרוך האמריקאי שאמור היה להציל את כבודו של שר החוץ הפצוע. מכיוון שהייתי בתדרוך הזה, נדמה לי שהמטרה הזו לא הושגה. ג'ון קרי, אומרים היום בישראל, הוא אדם מלא כוונות טובות, אבל בינתיים התוצאות עגומות. הטבלה אינה משקרת. נכון, נתניהו הוא לא האדם האהוד ביותר בוושינגטון, אבל בימים כאלה, אומרים שרי הקבינט בישראל, ציפינו שאובמה וקרי יידעו לעשות הבחנה ברורה בין רעים לטובים, בין שוחרי החיים לקנאי המוות, בין קנאים למתונים, בין דמוקרטיה לתיאורקטיה אסלאמית. למרבה הצער, התבדינו.

More from Ben Caspit

Recommended Articles