וטו על השלום
מטרת החוטפים היא לסכל כל סיכוי לתהליך של פיוס בין הפלסטינים לישראל, ונתניהו מיהר לקפוץ על העגלה. אילו באמת ביקש את פיתרון הסכסוך, היה מציע לאבו מאזן לחתום על אמנה משותפת לחיסונו של המשא ומתן המדיני מפני אויביו.
אנשי החמאס שחטפו את שלושת הנערים יכלו לשער מה תהיה תגובתה של ישראל. לא צריך להיות פרשן צבאי מלומד כדי להניח שצה"ל יטיל סגר על הגדה המערבית, יעצור עשרות חשודים ובאותה הזדמנות "יחסל" כמה "מבוקשים". החוטפים יכלו להניח שהחיפושים מבית לבית יגבירו את העוינות של האוכלוסייה האזרחית כלפי ישראל, והאמון הרופף בהסדר שלום יספוג עוד מהלומה.
החוטפים לא היו זקוקים לשירותיו של פרשן מדיני מדופלם כדי לצפות שראש הממשלה בנימין נתניהו יטיל את האשמה על הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן), שחתם על הסכם פיוס עם הארגון שאנשיו ביצעו את החטיפה. מובן מאליו שהצגתו של המנהיג הפלסטיני כשותף לפשע לא תשפר את מעמדו כפרטנר אמין לפיתרון שתי המדינות.
