ישראל בשירות המעצמות

ישראל מלווה את המשא ומתן בין איראן למעצמות (5+1) כסוג של מומחה חיצוני. אם נדמה את המשא ומתן עצמו לסוג של משפט ציבורי (בדרך לעסקת טיעון), בו המעצמות הן התביעה ואיראן היא ההגנה, הרי שישראל היא מומחה חיצוני מטעם התביעה. המגעים בין ישראל למעצמות בתחום הזה הם אינטנסיביים. תנאי הכרחי לקיומם הוא שמירה על סודיות ודיסקרטיות.

בדרך כלל עומדים הצדדים בתנאי הזה. אף אחד מהם לא מתדרך בפירוט על מה שמתרחש בתוך החדר, למעט אמירות כלליות. ולכן, ביום רביעי השבוע [7 במאי], מיד לאחר שהסתיימה הפגישה הארוכה בין ראש הממשלה נתניהו ליועצת לביטחון לאומי האמריקאית סוזן רייס בירושלים, ארגן לעצמו נתניהו פגישה אחרת, עם חוג ידידי צה"ל בארה"ב, ומתוכה הודלפו הציטוטים הבאים: "איראן מבקשת להשמיד את מדינת ישראל ולבנות פצצת אטום למטרה זו. אני רוצה להדגיש את עמדתה של ישראל: אנו חושבים שאסור שתהיה לאיראן היכולת לייצר פצצות אטום. לאיראן יש כיום אלפי צנטריפוגות, אלפי קילוגרמים של אורניום מועשר לייצור פצצה. הסכם רע יאפשר להם לשמור על יכולות אלה. אני מוטרד מכך שאנו עלולים לעמוד בפני הסכם רע בו איראן תשמור על יכולתה לפתח נשק גרעיני. עדיף לא להגיע להסכם כלל מאשר להסכם רע".

אם מישהו לא הבין, אז למחרת, בנאום שנשא לרגל יום הניצחון על גרמניה הנאצית, חידד נתניהו את המסר: "אנחנו היום הרבה יותר חזקים, אנחנו בעלי הרבה יותר יכולות, אנחנו עם היכולת להגן על עצמנו, עם היכולת להדוף את האויבים. זה שוני גדול מאוד. יש לנו מדינה, יש לנו צבא, יש לנו נחישות ויש לנו עוצמה, אבל עם כל זה אנחנו יודעים שההגנה הטובה ביותר נגד נשק גרעיני בידי איראן, זה שלא יהיה נשק גרעיני בידי איראן... בשביל מה הם צריכים את אלפי הצנטריפוגות הללו? בשביל מה הם צריכים את הטונות של אורניום מועשר? רק למען ייצור נשק גרעיני. את היכולת הזו צריך לשלול מאיראן. זה צריך להיות היעד של השיחות".

כדי להשלים את המסר, יום קודם, במהלך המטס המסורתי של חיל האוויר הישראלי לרגל יום העצמאות ה-66 של המדינה היהודית, נצפה גם מטוס תדלוק גדול מתדלק באוויר מטוסי תקיפה של חיל האוויר הישראלי, שהוגדר על ידי פרשנים מתודרכים במאמרים סביב החג כבעל היכולת הקטלנית ביותר מאז ומעולם.

עד כאן תעמולה חיצונית. גורם בכיר מאוד הבקי ומשתתף במגעים עם המעצמות בסוגיה האיראנית, אמר לי ביום חמישי השבוע [8 במאי] שישראל עוקבת מקרוב מאוד אחר המשא ומתן עם איראן. "המגעים עם ארה"ב הם במסגרת דיאלוג צמוד ומוסדר, גם בדרג המנהיגים, גם בדרג המקצועי הבכיר כמו שהיה בפגישה עם רייס השבוע, גם בכל גורמי המקצוע בצבא, במודיעין, במוסד ובכל זרועות הממשלה. אנחנו בתמונה ומעודכנים בזמן אמיתי כמעט בכל דבר. גם עם הבריטים, גם עם הצרפתים. המעצמות מעריכות מאוד את הידע הישראלי ואת המומחיות שלנו בתחום הזה. ישראל נחשבת גורם רציני, מעודכן, והמעצמות מנהלות איתנו דו שיח רציני ומקצועי, שומעות את הערכותינו ודעתנו, ועושות את זה מרצונן ולא מתוך כפיה. בסך הכל, מדובר בתהליך מכובד ומכבד", דברי המקור.

רייס הגיעה לירושלים בראש משלחת גדולה יחד עם וונדי שרמן, האחראית על המשא ומתן, ועם שורה של מומחים ואנשי מקצוע אמריקאים. היא פגשה כאן לשיחת עבודה ארוכה את ראש הממשלה נתניהו, אליו הצטרפו היועץ לביטחון לאומי, סגן ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, והשר לענייני מודיעין יובל שטייניץ.

רייס קיימה בישראל פגישה נוספת, מסקרנת לא פחות, עם הנשיא שמעון פרס. החלק המקצועי של הפגישה, בו נכח גם השגריר האמריקאי דן שפירו, היה קצר יחסית, ואחריו נותרו פרס ורייס, לבקשת אנשי הנשיא, לבדם בארבע עיניים, אפילו בלי קצרנית. זמן האיכות הזה בין הנשיא הישראלי הקשיש לבין היועצת לביטחון לאומי של ארה"ב נמשך כשעה וחצי, על פי אנשי הנשיא.

רייס אינה נחשבת בירושלים לאוהדת ישראל, אלא להיפך, לגורם העוין ביותר לישראל בממשל אובמה. יחד עם זאת, לשמעון פרס היה לה תמיד יחס מיוחד, אחר לגמרי. היא מעריכה אותו מאוד ושמחה לשמוע את הערכותיו, לא רק בנושא הגרעין. אני מניח שנתניהו היה רוצה מאוד להיות זבוב על הקיר במהלך המפגש בין פרס, שמסיים את שבע שנות נשיאותו בעוד פחות מחודשיים, לבין רייס. היחסים בין נתניהו לפרס הגיעו בימים האחרונים לשפל של כל הזמנים (מאז שפרס נשיא), ויש להניח שפרס "קיטר" לא מעט על נתניהו באזני רייס.

עד לאחרונה, היו גורמי המקצוע בישראל כמעט מאוחדים בדעתם שהסיכוי להשגת הסדר בין איראן למעצמות אינו גבוה. הנחת העבודה בירושלים הייתה שאם הסדר כזה לא יושג, הצדדים יגלשו לסוג של סטטוס קוו שיהיה מקובל על כולם כדי לתת לנשיא אובמה לסיים את הקדנציה מבלי שתופר הבטחתו לא לאפשר לאיראן להיות גרעינית. בשבועות האחרונים ההערכה הישראלית הזו מתחילה להשתנות, אם כי לא בקצב בו היא השתנתה בעולם.

"אני לא בטוח", אמר לי גורם ישראלי רם דרג המשתתף במגעים, "שהאופטימיות באשר לסיכויים להשגת הסדר בין איראן למעצמות מבוססת על נתונים ממשיים". לדבריו, האופטימיות הזו מונעת מהעובדה שאיראן וארה"ב מאוד רוצות להגיע להסדר. "איראן, כדי להציל את הכלכלה", מסביר המקור, "ארה"ב, כי אובמה חייב הישג לאור המצב בסוריה, בצפון קוריאה, ברוסיה, באוקראינה, בסין וביפן, ואפילו לאור קריסת המשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים. כל מדיניות החוץ של אובמה בקריסה, ולכן הישג מול איראן וסיום המשבר יכול להיות מה שיציל את תדמיתו. אובמה חושש מהבחירות בנובמבר ומהאפשרות שיאבד גם את הסנאט, הוא פשוט מוכרח הישג מול איראן".

מפגש האינטרסים הזה, על פי גורמים ישראלים, הוא שמוליד את המאמץ האמיתי שנעשה בחודשים האחרונים ואת ההתקרבות שנרשמת בין הצדדים במשא ומתן בין איראן למעצמות. "אבל מצד שני", מוסיף המקור, "הפערים עדיין גדולים".

המפגש האחרון בין רייס לבני שיחה הישראלים עסק, בתחילתו, בעדכון מודיעיני הדדי, ואחר כך בהחלפת דעות באשר למטרתו הסופית של המשא ומתן ולדרך להגיע אליה. הצד הישראלי הדגיש את הצורך למנוע מאיראן העשרת אורניום על אדמתה. "זו גם העמדה ההתחלתית של המעצמות", אומר מקור ישראלי, "הבעיה היא שכשאנחנו אומרים את זה אנחנו מתכוונים לזה, ואילו אצל המעצמות זו עמדת פתיחה". ישראל דורשת ויתור מוחלט על יכולת העשרה איראנית. המעצמות דורשות הפחתה משמעותית ביכולת זו. בישראל לא מודים בכך, אבל גם ההנהגה הישראלית מודעת לכך שאי אפשר יהיה למנוע העשרה באופן מוחלט וצריך יהיה לאפשר לאיראנים העשרה כלשהי, ולו על מנת להציל את כבודם. השאלה היא, כמה העשרה בדיוק, וכאן ניצב סלע המחלוקת בין ישראל למעצמות. בישראל מדברים על "העשרה סמלית" של כמה עשרות עד כמה מאות צנטריפוגות. המעצמות, כך חוששים בישראל, עלולות להסכים שאיראן תמשיך להפעיל כמה אלפי צנטריפוגות. זהו הפער המשמעותי ביותר, נכון לעכשיו, בין המעצמות לישראל ועל הפער הזה דיברו השבוע בירושלים.

באיראן יש כרגע כ-19 אלף צנטריפוגות. מחומרי המודיעין השונים עולה כי ההתפארות האיראנית בכך שהתקינה מספר גדול של צנטריפוגות משוכללות מהדור החדש, שמאפשר העשרה מואצת וקצרה יותר, אינה מבוססת. מתוך 19 אלף הצנטריפוגות, 9,000 פועלות וכ-10,000 הותקנו, אך עדיין לא פועלות.

"שם המשחק", אומר המקור הישראלי, "הוא לאפשר העשרה מוגבלת שלא תאפשר לאיראנים לבצע הסתערות קצרה לעבר פצצה גרעינית". זו היא, על פי ישראל, המשימה האמיתית של המעצמות בסבב הקרוב מול איראן, וזהו המסר שהועבר מישראל לארה"ב במפגשי השבוע. רייס, מצידה, הדגישה בפני ישראל פעם נוספת כי הנשיא אובמה נותן עדיפות למהלך הדיפלומטי, אבל באותה נשימה הבטיחה כי שום דבר בעמדה האמריקאית המקורית לא השתנה: לאיראן לא תהיה יכולת גרעינית, נקודה.

נושא הכור באראק נחשב "קל" יותר, יחסית לנושא ההעשרה. ההערכה, גם בישראל וגם בקרב המעצמות, היא כי האיראנים יסכימו להמיר את הכור ממים כבדים לכור של מים קלים, ובדרך זו תנוטרל האפשרות של איראן לייצר פצצת גרעין פלוטוגנית. במהלך המפגשים הוצלב המידע המודיעיני שבידי ישראל ובידי המערב, לפיו איראן אכן עמדה בתנאי הסכם הביניים והיא מסיימת כעת להיפטר מכל כמות האורניום המועשר לדרגה בינונית שהייתה בידה, שהוערכה בכ-210 ק"ג. חלק מהכמות הזו הומר למוטות דלק וחלק לחומצה. יחד עם זאת, ישראל הדגישה בפני רייס כי מספר הצנטריפוגות באיראן מאפשר לה להתגבר על הפיגור בלוח הזמנים באופן מהיר יחסית, גם אחרי שהאורניום המועשר לדרגה בינונית איננו, ולכן המסקנה הסופית נותרה בעינה: שם המשחק הוא היקף יכולת העשרת האורניום שתיוותר בידי איראן ביום שאחרי.

סבב הדיונים עם איראן יחל בקרוב. ישראל ממשיכה במגעים אינטנסיביים עם כל השחקנים (למעט איראן). השר יובל שטייניץ משוטט רוב הזמן בין בירות אירופה, ארה"ב, רוסיה והמזרח הרחוק. בחודש שעבר פגש את שר החוץ הבריטי ויליאם הייג בלונדון, אתמול היה בבריסל ובשבוע הבא יגיע לפגישות בוושינגטון. על פי מקורות ישראלים אמינים, שר ההגנה האמריקאי צ'אק הייגל יגיע בקרוב לישראל, כאורחו של שר הביטחון משה יעלון. הייגל יפגוש גם את ראש הממשלה נתניהו ומנהיגים ישראלים נוספים.

משחק הכוחות המעצמתי בין איראן לשאר העולם מגיע לשלב ההכרעה שלו. ישראל, שצופה בו מן הקווים, משתדלת לא להוריד את העיניים מהכדור, במטרה ברורה: אסור שהכדור הזה יהפוך לפצצת גרעין.