דילוג לתוכן העיקרי

גורמים בפתח: חמאס תפסיק להילחם בהסכמים עם ישראל

ברשות הפלסטינית מדברים בחיוב על חמאס, עם כניסתה של התנועה לממשלת האחדות הפלסטינית: "זו חמאס אחרת מכפי שהכרנו בעבר, בוגרת, אחראית, למודת ניסיון"
Members of national Palestinian security forces loyal to Hamas demonstrate their skills at a scene simulating breaking into an Israeli army post during a graduation ceremony in Gaza City April 17, 2014.    REUTERS/Suhaib Salem (GAZA - Tags: MILITARY POLITICS) - RTR3LN47

 

"סבר" הוא מונח מפתח בהתנהגותה האופיינית של תנועת חמאס מראשיתה. כל מי שמבקש ללמוד או לנסות לחזות את החלטות מנהיגיה, "סבר", שפירושו  סבלנות, יעניק לו את אחד הכלים החשובים לכך. לצורך הקמת ממשלת אחדות ששריה הטכנוקרטים אינם כפופים למועצה המייעצת של הארגון, חמאס ויתרה על רוב סמכויותיה ועל כל מרכזי הכוח שעליהם נלחמה. אותה סבלנות היא זו שאפשרה למנהיגי התנועה להסכים לכך בקלות יחסית.

לאורך השיחות עם פתח, שהצלחתן הייתה מפתיעה למדי, הצליחה חמאס לבנות מחדש את הגשר שהרסה במו ידיה בין עזה לגדה לפני שבע שנים. הסבלנות הזו הייתה בעיקר מהלך טקטי, אולם יש לה גם אפקט אסטרטגי ארוך טווח המשפיע רבות על הנהגת התנועה. במסגרת ההבנות, חמאס מקבלת עליה תנאי משחק חדשים שבעבר היו בגדר ייהרג ובל יעבור.

"נראה לכם שהם יקבלו את עיקרון 'רשות אחת עם נשק אחד'?", שאלתי השבוע פעילי פתח שנמלטו בעור שיניהם מעזה לרמאללה לפני שבע שנים, כשחמאס ביצעה את ההפיכה הצבאית ברצועה. התשובה של כולם הייתה חד משמעית: "אין להם ברירה, זו חמאס אחרת מכפי שהכרנו בעבר, בוגרת, אחראית, למודת ניסיון".

אחד מאנשי המפתח בשיחות עם הפתח הוא הד"ר ראזי חמד, סגן שר החוץ בממשלת חמאס היוצאת בעזה. חמד נחשב לאחד ממנהיגי הזרם הפרגמטי של התנועה, הנחשב היום לזרם המוביל בתנועה. בשיחות שקיים חמד מאחורי הקלעים עם פעילי פתח, רבים מהם חבריו בעבר מרצועת עזה, הוא שכנע אותם ברצינות כוונותיה של התנועה להתפשר. חמד אמר להם כי תנועתו מקבלת את רעיון הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' ולא תפעל נגד ההסכמים שחתם אש"ף עם ישראל באוסלו, שעל בסיסם הוקמה הרשות הפלסטינית. לדברי אותם מקורות פלסטיניים, הסיבה העיקרית לגישתה הפשרנית החדשה של חמאס אינה קשורה רק למצב העגום שהתנועה נקלעה אליו מאז הפלת האחים המוסלמים במצרים, אלא לשינוי עמוק ורחב יותר בחמאס - שינוי שהוא בעל משמעות גדולה מאוד לגבי עתידה בכלל, ולגבי יחסה כלפי ישראל בפרט.

במשך שנים לחמה תנועת חמאס בכל ההסכמים שחתם אש"ף עם ישראל, כי הם דחקו אותה אל מחוץ למשחק הפוליטי. ההגדרה ששבה והופיעה בהם, "אש"ף הוא הנציג הבלעדי והלגיטימי של העם הפלסטיני", הפריעה מאוד למנהיגי התנועה. מאז הקמתה, לאורך כל שנות המאבק המזוין בישראל, פעלה חמאס כדי לקבל לגיטימיות להנהגתו של העם הפלסטיני ולהוות חלק מבניית הלאום הזה. כניסתה לממשלת אחדות בעת הנוכחית מתאפשרת גם מתוך ההבנה כי התנועה מתקבלת כנציגה לגיטימית של חלקים מהעם הפלסטיני.

אחרי מהלך הפיוס, שמגיע השבוע ככל הנראה לסיום מוצלח, חמאס יישאר עם זכויות - אבל גם עם חובות. לדברי מקורות פלסטיניים, חמאס תיאלץ להפסיק להילחם בהסכמים שנחתמו עם ישראל, במה שעשוי להתקבל כהסכמה שבשתיקה לקיומה של מדינת ישראל. כך הפכה ממשלת האחדות מצעד טקטי למהלך אסטרטגי משמעותי.

השיחות על הקמת ממשלת האחדות נמשכו חודש וחצי. הסוגיה המעשית העיקרית הייתה כיצד לשלב את הכוח הצבאי העצום שהקימה חמאס בתוך מערכת הביטחון הפלסטינית; איך להכפיף את כוחות ההתנגדות ליו"ר הרשות אבו מאזן, שאינו מסתיר את רצונו להגיע להסכם שלום עם ישראל. הפתרון שנמצא, לדברי המקורות הפלסטיניים, הוא שחמאס תורשה להשאיר בידיה "כוח תנועתי מצומצם" , שלא יפעל נגד כוחות הרשות. אולם מעניינת הרבה יותר היא ההבטחה שנתנו מנהיגי התנועה לאנשי פתח, כדי להרגיעם שהאלימות שהופנתה נגדם ביוני 2007 ברצועה, לא תחזור: פלוגות עז א-דין אל קסאם לא יפעלו בשום מצב נגד האינטרס הפלסטיני. ומהו האינטרס הפלסטיני נכון לעכשיו? אחדות לאומית.

ראמי חמדאללה ימשיך להיות ראש הממשלה המכהן של ממשלת האחדות. איסמעיל הנייה, שהפך מעוזרו האישי של אחמד יאסין לראש הממשלה הראשון של חמאס, יחזור לביתו במחנה הפליטים שאטי, לאזור כוח ולהמתין. שבע שנים קשות עברו עליו כראש ממשלה, שניסה להוכיח ללא הצלחה כי הוא יכול להפוך את התנועה למערכת שלטונית שתדאג לרווחתם של תושבי עזה. מאז מונה לתפקיד, חוותה עזה הפיכה אחת, שתי מלחמות, סגר הרמטי, אלפי הרוגים ופצועים והרס עצום. הנייה מאשים את ישראל שלא הניחה לו ולממשלתו לקיים את ההבטחה שנתנו לבוחר.

ועכשיו הגיע רגע ה''סבר". רגע של המתנה וחשבון נפש. זה כבר קרה בחמאס לאחר ההתנקשות בשייח אחמד יאסין, כשארגון הטרור החל בתהליך הפיכתו לתנועה פוליטית. השבוע תעבור התנועה עוד שלב בדרך הזאת, כשבמקביל היא תיקח פסק זמן כדי ללמוד ולהבין את כללי המשחק החדשים, אלה שהתנגדה להם עד לא מזמן. ובראש הכללים האלה, ההכרה כי ישראל היא עובדה קיימת.

כל מה שנותר לראות כעת, זה איך אבו מאזן מנווט את ממשלת הטכנוקרטים המאוחדת למשימות הרבות שעוד נכונו לו: הפנייה למוסדות האו"ם, הבחירות לרשות הפלסטינית, ובעיקר המבוי הסתום שאליו הגיע מול ישראל.

More from Shlomi Eldar