"חלפה סכנת השלום", זו הייתה לשון המסרון ששיגר השבוע [1 באפריל] אחד משרי הליכוד הבכירים לכמה ממקורביו, דקות לאחר שהתברר שאבו מאזן הגיש בקשה להתקבל ל-15 ארגונים של האו"ם במעמד של מדינה. כלפי חוץ, השר הזה דווקא מגבה את בנימין נתניהו ו"תומך" בפתרון שתי המדינות. כלפי פנים, השר הזה יודע היטב שכל מי שייתפס מצביע או תומך בפשרות ובהצעות שמציע ג'ון קרי, ישלם מחיר יקר בפריימריס הקרובים בליכוד. אז עדיף ככה, מבחינת כל פוליטיקאי חפץ חיים בימין ובמרכז הפוליטי בישראל. שלום או משא ומתן עם הפלסטינים הוא מתכון לצרות מבית. בשביל מה, שואלים את עצמם שרי הליכוד הבכירים, צריך את כאב הראש הזה?
השאלה הזו טובה גם לגבי ג'ון קרי. כאב הראש שלו השבוע היה גדול אף יותר מזה של שרי הימין בישראל. על הראש הדואב שלו לא היו רק הישראלים, אלא גם הפלסטינים.
