ח"כ דב חנין: העם רוצה צדק חברתי, אבל מצביע לביבי

סטטוס שהעלה לפני כשבוע [17 באפריל] ח"כ ד"ר דב חנין בדף הפייסבוק שלו, הצליח לגרוף כ-6,000 שיתופים. בסטטוס, שהפך כמעט מיד לדבר הכי חם ברשת הישראלית, קרא הח"כ החברתי-לוחמני המוערך ממפלגת חד"ש (המפלגה היהודית-ערבית היחידה בכנסת) לצאת למאבק על שכר המינימום, ולהעלותו מ-23 שקלים לשעה ל-30 שקלים. חנין הסביר בלשון חדה ונוקבת, כי זהו מאבק חברתי חיוני כדי לצמצם את תופעת העובדים העניים ו"כדי שעובדים כאן לא יהיו עבדים".

בחישוב פייסבוקי גס, כחצי מיליון אנשים נחשפו לקריאתו של חנין, הרבה מעבר לעניין שמצליח לעורר המשבר בשיחות עם הפלסטינים, גם כאשר מדובר בדף הפייסבוק המאוד פופולארי של שר הכלכלה נפתלי בנט.

אפשר כמובן להסיק מכך שאת הציבור הישראלי, הנשחק תחת כובד יוקר המחייה, מעסיק הרבה יותר מצבו הכלכלי הרעוע מאשר איומי בנט לפרוש מהממשלה על רקע עסקת האסירים. ועדיין בנט חולש על 12 מנדטים בקואליציה, ואילו חנין חבר במפלגה בת ארבעה מנדטים, שהעלאת אחוז החסימה היא איום קיומי עבורה.

זוהי תמצית אחד הפרדוקסים הגדולים בציבוריות הישראלית: העם רוצה צדק חברתי עם אוריינטציה סוציאליסטית, אבל מצביע נתניהו, ליברמן, לפיד ובנט.

ח''כ דב חנין (חד''ש), בלשכתו בכנסת, 2013.

"באופן פרדוקסלי המחאה החברתית יצרה את הממשלה הכי קפיטליסטית שיכולה להיות", אומר ח"כ חנין בראיון לאל-מוניטור. "החיבור של נתניהו, ליברמן, לפיד ובנט הוא חיבור בין ארבעה רפובליקאים ימניים בעלי אג'נדה קפיטליסטית מובהקת. אז מצד אחד יש פה ממשלה טורבו קפיטליסטית, ומצד שני יש ציבור רחב התומך בהשקפת עולם חברתית סוציאליסטית. אבל השלטון בישראל נבחר על נושאים מדיניים, אצלנו בוחרים את ביבי בגלל הנושא המדיני".

אל-מוניטור: והתוצאה?

ח"כ חנין: התוצאה היא כמובן קשה. ההחמצה היא שתנועת המחאה החברתית התחמקה מהנושאים המדיניים, ולכן בשום רגע היא לא איימה על השלטון. במובן הזה זו הייתה חוויה מתסכלת. לכן, כששואלים עכשיו מדוע אנשים לא יוצאים להפגין למרות שמצבם הכלכלי הורע, אז התשובה היא שהיו מיליון איש ברחובות ולא קרה כלום. משבר הדיור שבגינו המחאה פרצה נותר במלוא עוצמתו. יש יותר דמגוגיה חברתית אבל אין מהות.

במערכת הפוליטית ביבי נורא חזק כי אין לו אלטרנטיבה, למרות שהוא אחד מראשי הממשלה הכי לא פופולאריים. הייתי בדימונה בשבוע שעבר, זו עיר ליכודית, ואנשים שם מדברים עליו לא טוב.

אל-מוניטור: אתה נחשב לאחד מחברי הכנסת החברתיים ביותר, מהו לדעתך המאבק האקוטי ביותר כיום?

ח"כ חנין: כפי שכתבתי בפייסבוק, בעיית השכר הנמוך היא החמורה ביותר. לא מחיר הקוטג' ואפילו לא מחירי הדירות. בישראל, ברוב המגזר הציבורי השכר מאוד נמוך, בוודאי בהשוואה למדינות המפותחות בעולם. מחצית מהשכירים מרוויחים פחות מ-5,500 שקלים בחודש, כאשר הוצאותיה החודשיות של משפחה ממוצעת הם 10,900 שקלים. בישראל הרבה אנשים שעובדים קשה הם עניים, ומאוד מעניין לראות מי אלה. מדובר באחיות, מורים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים שיתפו את הסטטוס שלי, הוא נוגע להרבה מאוד אנשים.

לכן, לטעמי, זו צריכה להיות דרישת המאבק בחודשים הקרובים. המאבק הזה נכון חברתית כדי להתמודד עם פערי השכר ובעיית העוני, והוא נכון כלכלית כי כך נעודד צמיחה.

אל-מוניטור: המערכת הפוליטית עסוקה כעת במשבר המדיני...

ח"כ חנין: כמו שהאיום האיראני היה בלוף, כך גם המשא ומתן המדיני היה בלוף. לא הייתה לו מטרה חוץ מאשר להמשיך ולקיים משא ומתן מדיני. לנתניהו ולממשלתו לא הייתה שום נכונות להתקדם לפיתרון. זה כמובן מאוד מצער אותי, כי לישראל היה פרטנר מצויין בדמותו של אבו מאזן. גם הוא מבין שההתנהלות של ממשלת ישראל נועדה להרוויח זמן, ועם בלוף כזה אין לו שום אינטרס להמשיך לשתף פעולה.

אני מדבר לא מעט עם הפלסטינים ועם אבו מאזן, ואני שומע מהם כל הזמן המון תסכול. מבחינת ההנהגה הפלסטינית, הם עשו בחירה קשה כשהחליטו ללכת על הסדר מדיני על בסיס הקו הירוק. התחושה שלהם היא שמשחקים בהם, מבלפים אותם. זה מעמיד אותם במצב בלתי אפשרי מול העם שלהם.

אל-מוניטור: אז לאן הולכים מכאן לדעתך?

ח"כ חנין: יכול להיות שעוד יאריכו את המשא ומתן, אבל בגדול הממשלה הזו לא תייצר שום פיתרון. לכן המצב יתדרדר לקראת עימות. האלטרנטיבה שלנו היא לא סטטוס קוו, אלא התדרדרות למלחמה. אם לא יהיה הסדר של שלום יהיו מנגנונים של עימות, וההשלכות של זה הן שהמחאה וההתנגדות החברתית יחזרו לשוליים, כפי שהיה נהוג במשך הרבה שנים.

אל-מוניטור: אז מה דחוף יותר? שכר מינימום או הצלת המשא ומתן?

ח"כ חנין: אני לא יכול לקבוע סדר עדיפויות, כי אף פעם לא האמנתי בתורת השלבים. בעיני התפקיד שלנו הוא להתמודד במקביל עם מגוון בעיות. הנוסחה שלי היא להבין שהאתגר האמיתי שלנו הוא לא כיבוש של עוד שטחים, אלא השקעה בתוך החברה הישראלית.

אל-מוניטור: מפלגת חד"ש לא מצליחה לגדול. הקונספט של מפלגה יהודית-ערבית לא עובד, ועקב העלאת אחוז החסימה עתידכם לא ברור.

ח"כ חנין: בחברה הישראלית התפתחה הפרדה דה-פקטו בין יהודים לערבים, וגם בכנסת יש מפלגות יהודיות שמדברות בעברית ולפעמים קצת ברוסית, ויש מפלגות ערביות שמדברות בערבית. אנחנו לא שייכים לאף קבוצה, ובמידה רבה חד"ש כרגע היא פרויקט בסכנת הכחדה.

אני מאמין שזו הייתה אחת המטרות של ליברמן כשפעל להעלות את אחוז החסימה, הוא רוצה לעודד את ההפרדה. במובנים רבים חד"ש שוחה נגד הזרם. אצל היהודים קיימת התחושה של פחד מהערבים, למרות שהיהודים הם הרוב. גם יכול להיות שיש דברים שאנחנו לא עושים מספיק טוב.

אנחנו הקוטב השמאלי של הפוליטיקה הישראלית. ברמה הרגשית המסר שלנו הוא יותר מורכב, וייתכן שמכאן הקושי של הציבור לקבל אותנו.