ניצחון לפיד על פקידי האוצר - התקווה של מעמד הביניים

באחד מרגעי השפל שלו מאז נכנס ללשכת שר האוצר, דורג בחודש שעבר יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, במקום האחרון בסקר שביעות רצון מבין כל 23 שרי הממשלה (כולל העומד בראשה, בנימין נתניהו). לפיד, שלפני הבחירות האחרונות הפך לתקוותו הפוליטית של "הדור האבוד" - מאות אלפי ישראלים שיצאו לרחובות בקיץ 2011 והפגינו נגד יוקר המחייה וחוסר הביטחון הכלכלי - נאלץ לראות איך הוא מאבד את תומכיו במהירות.

במונחים פוליטיים, לפיד נחשב בחודשים האחרונים למעין מת מהלך. מצד אחד הוא עדיין מחזיק ביד כוח עצום של 19 מנדטים שיכולים לפרק ממשלה, ומצד שני כמעט שלא נשאר זכר מהאהדה הציבורית שהביאה אותו לשם. רבים ממצביעיו חשו מרומים ומיואשים כשגילו שלמעלה משנה מתחילת כהונתו של שר האוצר החדש, האפשרות שלהם לרכוש דירה המשיכה להתרחק, ובעיית יוקר המחייה רק החמירה.

לפיד נראה כאילו איבד את מגע הקסם שלו. הוא זגזג והפר הבטחות שנתן לפני הבחירות, ואיבד את תמיכתם של רבים מבוחריו. בתוך זמן קצר הפך שר האוצר לשק החבטות המועדף על פרשנים פוליטיים ומושא ללעג ברשתות החברתיות. מפלגתו, יש עתיד, הלכה והתכווצה בסקרים. בניסיון לבלום את המגמה החליט לפיד לאמץ סדר יום מדיני ברוח חזון שתי המדינות – עניין שהתרחק ממנו בתחילת דרכו הפוליטית, אולם ללא הועיל.

בשבוע שעבר (18 במארס) חשף לפיד את תוכניתו להורדת מחירי הדיור באמצעות ביטול המע"מ על דירה ראשונה לזוגות צעירים. יו"ר יש עתיד מניח, ככל הנראה, שמאבק בבועת הנדל"ן הוא הדבר שיחזיר אליו את מצביעיו. מבקרי התוכנית טענו שהיא פופוליסטית, ושר השיכון אורי אריאל מהבית היהודי כינה אותה "חצי אפויה", ועדיין, לראשונה מאז נכנס למשרד האוצר, יש סימנים שמעידים על חיבור מחודש בין לפיד לדור האבוד.

מכל דגליה של המחאה החברתית, המאבק על הורדת מחירי הדיור הפך לחשוב והמרכזי מכולם, ובצדק. הוא מבטא את חוסר האונים של ציבור הולך וגדל מול התרחקותו של חלום רכישת הדירה. אבל מאבקים לחוד ומציאות לחוד: לדברי שר האוצר, מאז 2009 עלו מחירי הדירות בישראל בלמעלה מ-64 אחוז, וישראלים רבים מצאו את עצמם כורעים תחת נטל של משכנתאות עצומות או שפשוט ויתרו על האפשרות לבעלות על דירה. היום כבר ברור לכל כי לממשלת נתניהו השנייה היה חלק מרכזי בניפוח בועת הנדל"ן. המדינה, שמחזיקה בבעלותה מעל ל-93 אחוז מהקרקעות בישראל, העלתה במאות אחוזים את מחיריהן רק כדי להגדיל את הכנסותיה, ובכך חוללה את סחרור הנדל"ן ודרסה דור שלם.

לכן, ייתכן כי עבור לפיד, ואולי גם עבור מחירי הדירות, השבוע הזה ייזכר כציון דרך משמעותי במאמצים להביא לשינוי מגמה. בהישג אחד לפיד כבר יכול להתגאות: הוא הצליח לגרום לראש הממשלה ליזום תוכנית משלו להורדת יוקר הדיור כדי לא להשאיר את הקרדיט לשר האוצר שלו. לפי תוכנית נתניהו, המבוססת על הצעה דומה של השר אריאל, המדינה תסבסד את מחיר הקרקע לקבלנים ובתמורה תדרוש מחיר מקסימלי (מחיר מטרה) שבו הדירות יימכרו לצרכנים. ביום שני (24 במארס) אושרו שתי התוכניות בקבינט הדיור הממשלתי.

לפיד גרם לכך שבפעם הראשונה המדינה מתערבת בכוחות השוק ופועלת באופן אמיתי כדי לפוצץ את בועת הנדל"ן שהיא עצמה יצרה. לשם כך הממשלה תקצה תקציבים ותוותר על הכנסות ממיסוי הקרקע. השילוב בין תוכנית לפיד לתוכנית מחיר מטרה של אריאל הוא נקודת מפנה חיובית בסאגת בועת הנדל"ן המתנפחת.

לזכותו של שר האוצר יאמר, כי אף שספג קיתונות של ביקורת על תוכניתו, ונאלץ להתמודד עם התפטרות המחאה של הכלכלן הראשי במשרדו - לפיד גילה עמידות. כל מי שמכיר את המכניזם של דרג הפקידים במשרד האוצר יודע שלא קל לעמוד מול הכוחנות שלהם. לפיד לא נשבר, אולי כי הבין שבמקרה הזה מדובר בלהיות או לחדול.

בצדק אמר יו"ר יש עתיד בראיון לערוץ 2, כי חלק מהכלכלנים והפוליטיקאים שמבקרים עכשיו את תוכניתו ומזהירים מפניה, יכולים לבוא בטענות אל עצמם כי ישבו בצמתי השפעה במשך שנים ולא נקפו אצבע. האמירה הזאת נכונה שבעתיים בכל הנוגע לבכירי האוצר שניסו בכל כוחם לטרפד את תוכנית לפיד, בראשם הכלכלן הראשי המתפטר, הד"ר מיכאל שראל. שראל היה חלק מהשיטה שהביאה למצב שבו מחירי הדירות זינקו בעשרות אחוזים בפחות מחמש שנים.

עמידתו האיתנה של לפיד מול האוצר ומול ראש הממשלה, שתחילה ניסה לבלום אותו, אחר כך הביע זלזול בתוכניתו, ולבסוף קפץ על העגלה - היא הפעם הראשונה שבה מימש את ההבטחה להיות נציגו של מעמד הביניים בממשלה ולהילחם את מלחמתו. זו הפעם הראשונה מאז הבחירות שבה לפיד מעניק משמעות לקריירה הפוליטית שלו ומצדיק את האמון שנתנו בו בוחריו. כך שגם אם מדובר רק בפופוליזם או בניסיון להציל קריירה פוליטית שהתרסקה, הציבור כבר הרוויח.