דילוג לתוכן העיקרי

החרדים ניצחו את לפיד, אין שוויון בנטל

למרות הכרזת הניצחון של יאיר לפיד וראשי יש עתיד, חוק השוויון בנטל שאושר בוועדת שקד הוא החמצה היסטורית. פוליטיקאי חרדי בכיר: "לא יכולנו לבקש חוק יותר טוב מזה".
Israel's Finance Minister Yair Lapid speaks during a joint news conference with Prime Minister Benjamin Netanyahu, Bank of Israel Governor Stanley Fischer, Energy Minister Silvan Shalom and  (not pirctured) in Jerusalem June 19, 2013. Israel said on Wednesday it will keep the majority of it's newfound natural gas for domestic use, but will still allow enough gas to be sold abroad to satisfy exploration companies who want access to the global market. REUTERS/Baz Ratner (JERUSALEM - Tags: POLITICS ENERGY BUSI

ביום שאחרי הכרזת הניצחון של יאיר לפיד [20 בפברואר] במערכה על חוק השוויון בנטל, מיהרה גם ההנהגה החרדית למלא את חלקה בהצגה שארגן יו"ר יש עתיד. זעקות השבר של הרבנים החרדים, ואיומי הנקמה הבוטים של ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפורסמו בידיעות אחרונות, הם לא יותר מדמעות תנין.

חוק השוויון בנטל כפי שאושר השבוע הוא ניצחונם הגדול של החרדים, שמציאות חייהם לא תשתנה - בניגוד למצג השווא של ראשי יש עתיד. אלא שגם לנציגי המגזר החרדי אין עניין לעורר ספק בהישג לכאורה של לפיד, או לטעון שהם הצליחו להסיר מעליהם את גזירת הגיוס בזמן שהם יושבים באופוזיציה. כי לא משנה בכמה פומפוזיות יכריז לפיד על תיקון העוול ההיסטורי שנמשך 65 שנה, האמת היא שאזרחי ישראל הלכו לישון עם "מהפכת הגיוס", והתעוררו עם חוק טל משופר, כלומר, עם סטטוס קוו משודרג מעט.

במערכת הבחירות הבטיח לפיד לגייס כל בחור בגיל 18. בפועל הוא נותן יד להמשך ההשתמטות ההמונית בחסות החוק. לא יהיה שוויון בנטל כל עוד החרדים מוחרגים מחוק שירות הביטחון - וזה המצב כיום וכך הוא יישאר.

דיוני ועדת פלסנר, הוועדה הקודמת שניסתה לקדם הליך חקיקה לשוויון בנטל, התפוצצו ב-2012 ברעש גדול, ואיתם השותפות הקואליציונית הקצרה של נתניהו עם קדימה בראשות שאול מופז. החרדים ניהלו אז מלחמת חורמה בשני דברים שעלו בדיונים: גיל הגיוס ומכסות הגיוס. הם רצו שגיל הגיוס יהיה גבוה עד כמה שניתן, ונאבקו על כך שייקבעו להם מראש מכסות למלא במקום החלטה על גיוס כללי. נתניהו העדיף לשמר את הברית עם החרדים, ופירק את הוועדה. את שני הדברים האלה השיגו החרדים בחוק החדש: הם יוכלו לקבל דחיית שירות וללמוד בישיבה עד גיל 26, ובתמורה יצטרכו לעמוד במכסות הגיוס שהממשלה תקבע.

מכסת הגיוס ב-2017 תעמוד על 5,200 צעירים – לכאורה הישג היסטורי בהתחשב בכך שבשנתון גיוס אחד ישנם בממוצע כ-8,000 מועמדים חרדים לשירות ביטחוני. אלא שמתחת לתמונת הניצחון של לפיד מסתתרת העובדה כי המתגייסים שיכללו במכסה לא צריכים להגיע מתוך שנתון גיוס אחד – אלא מתוך מאגר של עשרות אלפיי דחויי שירות מהשנים האחרונות. כך שבמקום 70 אחוז מהצעירים החרדים בכל שנתון, יתגייסו פחות משבעה אחוזים.

נוסף על כך, הממשלה היא שתפקח על עמידה במכסות ותקבע את יעדי הגיוס. אין צורך להכביר מילים על גמישותן של החלטות הממשלה ואת המהירות שבה ניתן לשנות אותן בהתאם לאילוצים פוליטיים וקואליציוניים. לכן, קל גם להבין מדוע ההישג הראשי שבו מנופפים ביש עתיד - הסנקציות הפליליות על חרדים שישתמטו מגיוס - הוא אינו יותר מאחיזת עיניים. לא יהיו סנקציות פליליות כפי שלא יופעלו סנקציות כלכליות, מכיוון שהחרדים יוכלו לעמוד בקלות במכסות הגיוס במתכונת שאושרה בחוק.

מעבר לכל זה, כבר היום, ללא החוק של יש עתיד, משרתים בצה"ל כ-3,500 חרדים, אלפיים מהם גויסו בשנה האחרונה.

החרדים לא יכלו לחלום על חוק ידידותי יותר עבורם. הם רואים את לפיד מדבר על משק כנפי ההיסטוריה ומגחכים. בשקט ובתחכום, באמצעות מקורביהם בהנהגת המתנחלים, הם הצליחו ללחוץ מאחורי הקלעים על נפתלי בנט ואיילת שקד מהבית היהודי, כדי שייצגו את האינטרס החרדי בוועדה. למרות הפיתוי לחשוף כעת את ערוותו של החוק החדש ולנופף בהישגיהם, הם מבינים שזה הזמן לגלות איפוק ולתת ללפיד את 15 דקות התהילה שלו. תשומת הלב הציבורית תעבור לנושא אחר, והם ירוויחו בחזרה את השקט.

אחד מבכירי הפוליטיקאים החרדים שהיו בקשר הדוק עם יו"ר הוועדה, ח"כ איילת שקד, הסכים לומר לאל-מוניטור שלא לייחוס: "לא יכולנו לבקש חוק יותר טוב מזה. במלחמה על דעת הקהל מול לפיד, ממש לא אכפת לנו שיחשבו שהפסדנו ואנחנו מתגייסים. ככה ירדו לנו מהצוואר, ככה נחזור לשקט שלנו". על טענות ח"כ פרוש שנתניהו בגד בחרדים כי הסכים לסנקציות פליליות, אמר הבכיר: "נו, מה אתם מצפים, שהוא ישמח? חייבים להראות שהחוק הוא רע עבורנו".

את האיום של פרוש כי החרדים יענישו את נתניהו בבחירות לנשיאות ויחרימו מועמדים מהליכוד, הוא תיאר כ"חלק מהמשחק. כמו שלפני הבחירות האחרונות איימנו עליו שנמליץ על שלי יחימוביץ' בגלל הגזירות הכלכליות. אני רואה את הח"כים החרדים משמיצים את ביבי על בסיס קבוע מאז שלא נכנסנו לממשלה, וברגע שקוראים להם לפגישה איתו, הם רצים לזרועותיו ומתפארים שהרגע ישבו עם ראש הממשלה".

ההישג של לפיד מסתכם רק במהלך השיווקי שנתן לחוק השוויון בנטל תחושה של מהלך היסטורי. בסביבתו של יו"ר יש עתיד משווים אותו ללא פחות מאריאל שרון, שעמד בלחצים קשים מהימין ערב אישור תוכנית ההתנתקות בכנסת. באותו לילה באוקטובר 2004 נתן שרון מופע מנהיגות מופתי בכנסת, כשישב בקור רוח באולם המליאה, ולא מצמץ ולא נכנע, למרות החשש שיאבד את השלטון. איפה בדיוק הדמיון בין שני האירועים? לאנשי יש עתיד הפתרונים.

ללפיד, אולי יותר מכל פוליטיקאי אחר, יש את הכישרון הייחודי לתמצת סוגיה מורכבת אל תוך משפט מדויק וקולע, ולבחור את תמונת הניצחון שתשרת את האג'נדה שלו באופן המדויק ביותר. כך היה בעת הרכבת הממשלה: הוא ביקש לחקוק בזיכרון הקולקטיבי את תמונת הממשלה המצומצמת ונטולת החרדים, אבל בדרך ויתר כמעט על כל הוועדות החשובות ושאר מוקדי הכוח בכנסת. כך היה גם עכשיו: הוא סימן לעצמו את יעד הסנקציות הפליליות ואיים בפרישה מהממשלה אם הן לא יכללו בחוק - וויתר על נקודות מהותיות בחוק.

בקרב על התודעה החילונית לפיד ניצח. אולם בקרוב מאוד, כשערפל הקרב על החוק ישקע, העובדות יתחילו להתברר. ייתכן שבעוד כמה שנים, כשאזרחי ישראל יגלו שרוב החרדים ממשיכים לקבל פטור בחסות החוק, שאף אחד לא הולך לכלא או נקנס, תוגש עוד עתירה לבג"ץ שתרעיש את המערכת הפוליטית. אולם אז, אחרי אישור החוק של יש עתיד, הסיטואציה תהיה הרבה יותר מורכבת. כך נראית החמצה היסטורית.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles