הנהגת הפתח נגד הקאמבק של דחלאן

העיר עזה, רצועת עזה – העימותים הפנימיים בתנועת הפתח הסלימו לאחרונה כתוצאה מפתיחתה של חזית חדשה בקרב בין שתי הסיעות היריבות, האחת בראשותו של הנשיא אבו מאזן והשנייה בראשותו של מנהיג פתח המגורש מחמוד דחלאן. השתיים נאבקות על הגברת כוחן ברצועת עזה, שנמצאת כיום בשליטתו של חמאס. נציגי הסיעות ביקרו בנפרד ברצועה, כדי להביא את הסכסוך הפנימי לסיומו.

ערוצי התקשורת הפלסטיניים פרסמו מבול של כתבות ושל הצהרות ששחררו שתי הסיעות בתוך התנועה בעניין הסכסוך המתמשך ביניהן. חילופי הדברים הגיעו לשיאם באיומים ובהאשמות בבגידה, בכניעה לאג'נדות זרות או בשיתוף פעולה עם חמאס.

ב-7 בפברואר ביקרה ברצועה משלחת של ארבעה אישים מהוועד המרכזי של פתח, המתגוררים כולם בגדה המערבית, ובראשם נביל שעת. ביקורם בא בתגובה לביקורה מ-21 בינואר של המשלחת הנגדית, זו שייצגה מחנהו של דחלאן, בראשותו של מאג'ד אבו-שאמלה. את שני הביקורים ניתן לראות כניסיון של הצדדים להשיג תמיכה גדולה כמה שיותר מצד חברי התנועה בעזה.

בראיונות רבים, שהאחרון נערך ב-20 בפברואר בטלוויזיה הפלסטינית ברמאללה, חזר שעת והאשים את דחלאן בניסיון הפיכה בפתח. הוא תיאר את האירועים בתנועה כ"טקטיקה שהיינו מצפים מישראל, בדיוק כמו שעשתה בעבר עם הנשיא המנוח יאסר ערפאת".

מקורות בפתח סיפרו לאל-מוניטור, שפגישתו של דחלאן עם שר ההגנה המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי, שהתקיימה בתחילת ינואר בקהיר ושפרטיה הודלפו בידי ערוצי תקשורת מקומיים המסונפים לפתח, הרגיזה מאוד את הנהגת הרשות הפלסטינית ברמאללה. הפרובוקציה הסלימה עוד יותר את הסכסוך בין הצדדים, ונתנה פומבי לחילוקי הדעות בין שני המחנות.

באותו ראיון הוסיף שעת ואמר: "ביקשתי הסבר בעניין ביקורו האחרון של דחלאן בקהיר ופגישתו עם שר ההגנה א-סיסי. שגריר מצרים ברשות הפלסטינית השיב לי שא-סיסי נפגש עם דחלאן כחלק מחברותו של האחרון במשלחת האמירויות, ולא כנציג פלסטיני".

אבל גורם בפתח שביקש להישאר בעילום שם סיפר לאל-מוניטור כי "דחלאן אמנם ביקר בקהיר כחלק ממשלחת האמירויות, אך קיים פגישה נפרדת עם ההנהגה המצרית בראשותו של א-סיסי. במסגרת זו נידונו סוגיות רבות הקשורות למצב ברצועת עזה. [באותה פגישה נפרדת] ההנהגה המצרית הציעה יוזמה שנועדה להוביל לפיוס בשורות הפתח, יוזמה שדחלאן קידם בברכה אך הנשיא עבאס בחר לדחות".

ג'מאל מוחיסן, החבר גם הוא בוועד המרכזי של פתח, אישר ב-17 בפברואר בראיון לאל-קודס אל-ערבי, שהתנועה דחתה את מאמציהן של מדינות ערב להחזיר את דחלאן לעמדתו הקודמת. מוחיסן הביע תקווה שאותן מדינות יפסיקו להתערב בענייניה הפנימיים של הפתח. לדבריו, "כל אדם שיעבוד עם דחלאן ייחקר בפירוט ויסולק מהתנועה. ישנם בתוך התנועה כמה חברים הפועלים למען דחלאן ברצועת עזה, שבהם גם חברי מועצת המהפכה ומועצת החקיקה של התנועה".

הוועד המרכזי של פתח מאיים לסלק חברים משורותיו ולעצור את המשכורות שמשלמת הרשות הפלסטינית, כאמצעי שנועד לרסן את הפופולריות של דחלאן ברצועת עזה. על פי מקורותיו של אל-מוניטור, הטקטיקה הזו התבררה כיעילה.

אשרף ג'ומה, מבכירי התנועה ברצועה ואחד המקורבים לדחלאן, האשים את הוועד המרכזי בנידוי דמויות מסוימות מעמדות מפתח בהנהגה. "הוועד המרכזי של פתח לא אימץ אסטרטגיה ברורה. יותר מזה, חברי הוועד סובלים מחוסר התמצאות, בלבול וראייה צרה מאוד, וזה מה שיוצר סכסוכים בתוך התנועה", הוא סיפר לאל-מוניטור.

אבו מאזן ביצע יותר מפעם אחת ארגון מחדש במה שנקרא ההנהגה העליונה, וסילק משורותיה כל אדם שנחשד בנאמנות או בנטייה כלשהי לדחלאן.

בראיון לאל-מוניטור, דחתה חברת הוועד נוהא אל-באיסי את ההאשמות שהשמיעו חברי הפתח בעניין סילוקם כביכול של כל מקורביו של דחלאן מהתנועה. לדבריה, "איננו מסלקים משורותינו איש, ובתנאי שהוא מכבד את הנהגתו הלגיטימית של הנשיא עבאס ומקיים את חוקיה ואת כלליה הפנימיים של התנועה. כל מי שמדבר בפומבי על חילוקי דעות רק מנסה ליצור קרעים בתוך התנועה. כולנו מנסים להניע את התנועה כולה קדימה, כדי שנוכל להתמודד עם כל הקשיים שניצבים בפנינו, לאחר שהשתלטות החמאס על הרצועה עצרה את פעילותנו".

כמה מנהיגים הנאמנים לדחלאן סבורים כי הביקורת שמשמיעים נגדו חברי הוועד המרכזי היא ניסיון לשאת חן בעיניי אבו מאזן, בעקבות שמועות שלפיהן מקיים באחרונה התייעצויות לקראת מינוי סגן נשיא.

אחד מתומכיו הבולטים של דחלאן הוא סמיר אל-משראווי המתגורר במצרים. אל-משראווי פרסם מאמר שבו יצא להגנת דחלאן, וכך הוא כתב: "שעת איבד את המצפן הפוליטי שלו, ותקף את מצרים בפגישות פרטיות ברצועת עזה. ביד ימין הוא נשבע אמונים לעבאס, הביע כלפיו אהבה חסרת תקדים, וביקר נחרצות את דחלאן. אבל ביד שמאל, וללא כל מחשבה קדימה, הוא חידד את היתד שבה שיפד את עצמו כשתקף את מצרים והביך את עבאס בעניין הסעודים, איחוד האמירויות ועוד. בניסיון לשפר את מעמדו, האיש פשוט יצא מדעתו וכבר אינו מבחין בין טוב לרע. הרעב שלו לשררה מסיט אותו מדרך הישר".

מספרם של עובדי הרשות הפלסטינית שעבדו ברצועת עזה לפני השתלטות החמאס עליה עלה על 70 אלף, ורובם היו חברי פתח. עובדה זו מעניקה יתרון למחנהו של אבו מאזן על פני סיעתו של דחלאן, ומבטיחה שאותם עובדים יימנעו מפעילות פומבית נגד אבו מאזן, מחשש שיאבדו את משרתם או את שכרם.

אותם מקורות סיפרו לאל-מוניטור כי משלחת הוועד המרכזי שביקרה ברצועת עזה הסכימה לפתור כמה מהבעיות שניצבות בפני חברי התנועה בעזה - למשל, להעניק לאנשי צבא ולאזרחים את העלאת השכר שהוקפאה עם הקמת הקבינט של ראש הממשלה לשעבר סלאם פיאד, ולהחזיר לתפקידם כמה אנשי צבא שנכללו בגל ה"פיטורים" של 2005.

חמאס, מצדה, מנסה להימנע מכל הצהרה בעניין הסכסוך הפנימי בפתח. חברי פתח כינו את המצב הנוכחי ירח הדבש של חמאס, משום שהתנועה מתפלשת בבעיות הפנימיות שלה ואין בכוחה להוסיף על הלחץ שמופעל על חמאס כתוצאה מהמצור הישראלי-מצרי על רצועת עזה.