דחלאן מתכנן את חזרתו לגדה, מגייס תומכים במחנות הפליטים

המלחמה בין אבו מאזן למוחמד דחלאן מגיעה אל הרחוב הפלסטיני. דחלאן, איש הפתח לשעבר ויריבו הפוליטי המר של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, החל לבנות מוקדי תמיכה וכוח בגדה המערבית כדי להפעיל אותם ביום פקודה. לדברי מקורביו, היום הזה, שבו דחלאן ינסה לחזור להיות דמות מרכזית במערכת הפוליטית הפלסטינית, קרוב מאוד.

דחלאן היה בעבר ראש הביטחון המסכל בעזה, ואחר כך שר פנים ויועץ לביטחון לאומי בממשלת אבו מאזן. מעמדו ברשות החל להידרדר לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007, וגירוש אנשי הפתח מהרצועה בבושת פנים. דחלאן, שנחשב עד אז לאיש החזק בעזה, טוען שיו"ר הרשות האשים אותו בתבוסה הצורבת של הפתח כדי להסיר מעצמו אחריות.  

מאז מתנהלת מלחמה פוליטית קשה בין שני הצדדים, כשכל העת הם מחליפים ביניהם האשמות פומביות ומדליפים לתקשורת טענות למעשי שחיתות: אנשי אבו מאזן האשימו את דחלאן בשוד הקופה הציבורית, ודחלאן טען כי בניו של אבו מאזן קיבלו סיוע והטבות במיליוני דולרים מכסף ציבורי פלסטיני. בסופו של דבר ידו של דחלאן הייתה על התחתונה בעימות הזה. חברותו בתנועת הפתח נשללה והוא גורש מהגדה. כיום הוא מנהל עסקים פרטיים בדובאי, וממתין בקוצר רוח לרגע שבו יוכל לנקום את נקמתו ולהשיב את הכבוד האבוד שנלקח ממנו ומאנשיו.

לאחרונה החלו אנשיו של דחלאן בגדה להקים תשתית ארגונית בתוך מחנות הפליטים של הגדה המערבית. במחנות בשכם, ג'נין, חברון וגי'לזון בנפת רמאללה, זיהו אנשי דחלאן כי שוררת תחושה חזקה של מיאוס משלטונו של אבו מאזן. להערכתם, צעירי מחנות הפליטים חשים שאנשי הרשות הפלסטינית זנחו אותם ואינם עושים דבר כדי לשפר את חייהם ולהקל על מצוקותיהם. זו קרקע פורייה לגיוס תומכים, והמלאכה, כך נראה, אינה קשה במיוחד. מאות צעירים כבר רואים בדחלאן הזדמנות לשינוי והולכים אחריו.

דחלאן מכיר היטב את השיטות לגיוס תמיכה ולבניית מוקדי כוח פוליטיים. בשנים שלפני הסכם אוסלו הוא היה אחראי על "תיק עזה" במטה האגף המבצעי של אש"ף בתוניסיה. דחלאן וג'יבריל רג'וב קיבלו במשותף את התפקיד, לאחר שישראל חיסלה את חליל אל ווזיר (אבו ג'יהאד), בביתו בבירה תוניס. מאותו רגע החל דחלאן להזרים מיליוני דולרים לפעילי פתח ולתומכי פוטנציאליים ברצועה.

בראיון שקיימתי עמו ב-2005 הוא סיפר בגילוי לב על האופן שבו הכשיר את הקרקע ברצועה עזה, והפך את תושביה למעריציו. "בחודש הראשון שנכנסתי לתפקיד הגדלתי פי חמישה את הסכום שיועד לארגון הפעילים בעזה בתקופת האינתיפאדה הראשונה. במקום 50 אלף דולר לחודש העברתי רבע מיליון דולר. זו הייתה מהפכה. אתה יודע מה זה עשה בעזה? כל מי שהיה מגיע מהשטחים ללמוד בתוניס הייתי מרים אליו טלפון ושואל, 'מה המצב? צריך משהו? כסף?' אנשים שהתחתנו ולא היה להם גרוש - עזרתי להם בצעדיהם הראשונים. ככה פעלתי. לא מתוך מחשבה שבעתיד אני רוצה להיות מנהיג. מי חשב על זה בכלל? פעלתי כך כי הייתי בן עניים".

גם היום, למרות המאבק המר שמנהלים אנשי אבו מאזן בתומכי דחלאן, יש קבוצה גדולה של אנשי פתח, בתוך התנועה ומחוצה לה, שמוכנים ללכת אחריו באש ובמים. לאחרונה הם פועלים בתוך מחנות הפליטים בגדה המערבית, באותה שיטה שבה פעל דחלאן כשעוד ישב בתוניס. דחלאן מגייס כספים רבים במדינות המפרץ, יש המעריכים כי מדובר בעשרות מיליוני דולרים, ומזרים אותם אל מחנות הפליטים לסיוע לנזקקים, לחלוקת מזון, לשיפור דיור, למועדוני ספורט, למלגות לימודים לסטודנטים ולסיוע לזוגות צעירים.

גורם פלסטיני סיפר לאל-מוניטור כי דחלאן ואנשיו פועלים בחוכמה: "הם אינם מקימים אופוזיציה למשטר אבו מאזן, ודאי שלא תשתית ארגונית שתיחשב ותיראה בעיני הרשות הפלסטינית וכוחות הביטחון של אבו מאזן ככיסי התנגדות. אין בהם שום סממן של אלימות. בסך הכול מדובר בסיוע קהילתי רחב לבני מחנות הפליטים, ובתקווה שבבוא העת הם ייזכרו וידעו במדויק מי סייע להם ומי עמד לצדם כשאבו מאזן ואנשי הרשות האחרים לא נקפו אצבע לשיפור תנאי חייהם".

עד לעימות הגלוי והאכזרי שניהל נגדו אבו מאזן, נחשב מוחמד דחלאן ליורש הטבעי של יאסר ערפאת. רבים סימנו אותו כמיועד לתפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית אחרי לכתו של הראיס. אבל אז העניינים הסתבכו. מקורביו של דחלאן טוענים היום, שערפאת הלך לעולמו לפני שהקרקע הייתה בשלה למינויו של אדם צעיר כדחלאן לתפקיד מנהיג העם הפלסטיני, גם אם היה אז דמות מוכרת ונערצת בעזה. אולם אף אחד מבין מעריציו ותומכיו בעזה ובגדה לא העלה על דעתו, שדחלאן ייכנס לעימות קשה כל כך עם אבו מאזן, ושהוא יובס בו ויגורש מהפתח ומהגדה.

כעת אנשי דחלאן מעריכים כי לאחר שהמשא ומתן עם ישראל ייכשל, אבו מאזן ייאלץ לפרוש מתפקידו ודחלאן יוכל לשוב לגדה ולנסות לכבוש מחדש את הפוליטיקה הפלסטינית. "מתי זה יקרה?", שאלתי את הגורם הפלסטיני שעמו שוחחתי, והוא ענה: "בקרוב, בקרוב מאוד".