יש מקום לאופטימיות

אך סמלי הוא שטקס הגשת כתב האמנה של שגריר האיחוד האירופי לארס פאבורג-אנדרסן לנשיא שמעון פרס, שהיה אמור להיערך ביום שני ה-16 בדצמבר, נדחה מפאת סופת השלגים. ראש המשלחת של האיחוד נחת בישראל בחודשי הסתיו, כשהיחסים בין בריסל לירושלים היו שרויים בעיצומה של סערה דיפלומטית. הקרע בין האיחוד לבין ישראל נפער בנושא מדיניות ההתנחלויות, והעמיק על רקע הביקורת הנוקבת שהשמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על התפקיד שמילאו משלחת של האיחוד ושלוש מדינות אירופיות במשא ומתן עם איראן בז'נבה.

הפקיד הדני הוותיק לא היה זקוק למדריך מיוחד על מנת לנווט את דרכו במסלול המכשולים המכונה "תהליך השלום". בשנים הראשונות של המאה ה-21, עת דנמרק שימשה כנשיאת האיחוד האירופי, כיהן פאבורג-אנדרסן כמנהל מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה במשרד החוץ בקופנהגן והיה אחד ממחברי "מפת הדרכים" של הקוורטט (ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי, האו"ם). יותר מעשר שנים אחרי שמועצת הביטחון של האו"ם אימצה את המסמך (ואף עיגנה אותו בהחלטה 1515), הוא מוצא את עצמו כמעט באותה נקודה.

ביום שלישי שעבר (17 בדצמבר), כאשר הכותרות התמקדו במשבר סביב הנוכחות הצבאית הישראלית בבקעת הירדן, הפגין פאבורג-אנדרסן אופטימיות זהירה. "כן", הוא מאשר, "ארצות-הברית הניחה על השולחן הצעה בנושאי ביטחון, שהיא חיובית למדי מבחינת ממשלת ישראל. למשל, היא מחייבת נוכחות צבאית ישראלית לאורך גבול ירדן למשך תקופת זמן מסוימת". מצד שני, הוא מפגין אפס סובלנות כלפי פעילות ההתנחלות. "אנחנו נגביר את הלחץ הפוליטי שלנו כדי לקדם את הסימון (של מוצרים המיוצרים בהתנחלויות – ע.א.)", אומר השגריר.

האם היענות לתביעה של ראש הממשלה להציב חיילים ישראלים לאורך הירדן אינה מנוגדת להצעה שהעלה הגנרל ג'יימס ל. ג'ונס במשא ומתן לאחר ועידת אנאפוליס ב-2007, שהתבססה על נוכחות של גורם שלישי בבקעה?

"ההצעה של הגנרל ג'יימס ל. ג'ונס אינה תואמת עוד את האזור ויש צורך לשנותה. היא נולדה לפני האביב הערבי ששינה את פני המזרח התיכון. אף אחד לא באמת יודע היום מה עומד לקרות בירדן, ולכן אני מבין את רצונה של ממשלת ישראל לפקח על המתרחש באזור הגבול. נושא הביטחון הוא מרכזי עבור ממשלת ישראל הנוכחית. ברור שזהו אחד מאותם תחומים שבהם ישראל תציג הכי הרבה דרישות. לכן זהו אחד הנושאים שלפלסטינים יהיה הכי קשה לקבל.

״אבל נקודת המפתח היא שהפלסטינים מקבלים את הרעיון, שכל נסיגה ישראלית מהגדה המערבית תהיה הדרגתית. כך שיש סיבה לאופטימיות מסוימת בסופו של דבר, שני הצדדים יכולים לצאת נשכרים מהצעה רצינית בנושאי ביטחון. נראה שעל בסיס ההצעה הנדיבה הזו כלפי הישראלים ניתן יהיה, אולי, להשיג גמישות מסוימת מישראל בתחומים אחרים שהם בעלי חשיבות עקרונית לפלסטינים, כגון גבולות 67' וחילופי שטחים".

''גבולות תמיד היו קשורים לביטחון, התנחלויות, מרחב אווירי וירושלים. הגבולות יהיו המפתח. לכן אך הגיוני הוא ששני נושאים אלה יידונו ויקודמו במקביל".

ייתכן שנקודת המפנה הבאה תהיה שחרור האסירים הפלסטינים. האיחוד האירופי הזהיר את ישראל לבל תודיע הפעם על בנייה חדשה בהתנחלויות במקביל לשחרור.

"האיחוד האירופי מאמין, שאנו מצויים בנקודת זמן אופטימלית לפריצת דרך בתהליך השלום. פועלים לטובת העניין ממשל אמריקאי חזק ומזכיר מדינה נחוש. האיחוד האירופי, מבחינתו, מוכן לתמוך בתהליך בכל דרך אפשרית. אם יימצא פתרון, אנחנו מוכנים לשדרג את היחסים שלנו – הן עם ישראל והן עם הפלסטינים – בכמה שלבים, באמצעות מה שמכונה יחסים מועדפים. פירוש הדבר הוא הרחבת הזדמנויות הסחר ושיתוף פעולה במחקר, תרבות ונושאי ביטחון באופן חסר תקדים.

"אבל בה בעת אנחנו קוראים לשני הצדדים להימנע מכל פעילות חד-צדדית שעלולה לחבל במטרה. בהקשר זה הבהרתי מפורשות שהצהרה על בנייה משמעותית בהתנחלויות סביב ה-29 בדצמבר (מועד הפעימה השלישית של שחרור אסירים פלסטינים – ע.א), כפי שראינו בשני השלבים הקודמים של שחרור האסירים, עלולה לפגוע קשות בתהליך. במקרה כזה, הזהרנו שהאחריות לנזק תונח ישירות לפתחה של ישראל. זהו מסר שהועבר באופן ברור על ידי ועל-ידי עמיתים אחדים שלי באיחוד האירופי".

אתה רואה בפשרה שמאפשרת לישראל להשתתף בתכנית המחקר והפיתוח "אופק 2020", למרות הנחיות האיחוד האירופי לגבי ההתנחלויות, צעד חיובי?

"העובדה שישראל הסכימה לא להוציא אף אירו בהתנחלויות היא חשובה, משום שהאיחוד רוצה להרחיב את שיתוף הפעולה שלו עם ישראל בכל התחומים שאין להם קשר עם הכיבוש. האיחוד האירופי יהיה יותר ויותר ביקורתי בנושאי הכיבוש וההתנחלויות. נהדק את המדיניות שלנו בתחום זה. במקביל, נגביר גם את הלחץ הפוליטי כדי לקדם סימון מוצרים מהתנחלויות בכל מדינות האיחוד".

אתה רואה קשר כלשהו בין המשא ומתן עם הפלסטינים לבין עסקת ז'נבה עם האיראנים?

"שני הנושאים מהווים איום על ביטחונה של ישראל. אני מאמין שאם יושג פתרון לסכסוך עם הפלסטינים, לאיראן תהיה סיבה אחת פחות לעשות דמוניזציה של ישראל. האיחוד מאמין שאם הסכסוך לא ייפתר, יקשה הדבר על שינוי היחסים עם מדינות ערב המתונות. יוזמת השלום הערבית היא אחד התמריצים המשמעותיים ביותר עבור ישראל להתקדמות בתהליך השלום. הסכסוך בין סונים לשיעים באזור עלול להימשך עוד זמן רב מאוד, אבל ישראל אינה חלק מאותו סכסוך, והגעה להסכם עם הפלסטינים תאפשר לה לחלץ את עצמה מהמערבולת הזאת ולא להוות גורם משיכה לכל התסכולים הללו".

אם היוזמה האמריקאית תיכשל, האם אירופה מתכוונת לשנות את מנגנון התרומות לרשות הפלסטינית, כך שהנטל ייפול, בסופו של דבר, על ישראל?

"האיחוד מוציא בסך-הכול 500 מיליון אירו בשנה ברשות הפלסטינית. השקענו רבות במיזמי הבנייה שלה. עובדה זו מעניקה לנו זכות להשיג על צעדים שונים שישראל נוקטת בשטחי הרשות, כמו הריסת מבנים ומתקנים באזורים שבהם השקענו, או הטלת הגבלות על תנועה בתוך שטחי הגדה ומחוצה לה, דבר שמקשה על יצירת סביבה כלכלית חיונית לכינון כלכלה בת קיימא.

"מחקרים אחדים של הבנק העולמי מראים, שדי בכך שיוסרו מעט מההגבלות על חופש התנועה בגדה המערבית, כדי שהתוצר המקומי הגולמי של הפלסטינים יגדל במאות-מיליוני דולרים, כסף שאותו לא נצטרך לתרום לתמיכה ברשות.

"בטווח הארוך, אם הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית יתברר כאשליה, סביר להניח שתהיה עייפות מצד התורמים. הדבר יותיר את הרשות במצב מאוד קשה. לרשות יש גירעון תקציבי של 350 מיליון דולר, והתרומות הכספיות ממדינות ערב הולכות ומתמעטות בשנים האחרונות בשל המתיחויות באזור. יש להניח שהדבר עלול לסכן את קיומה של הרשות הפלסטינית, ולקריסת הרשות תהיה השפעה ישירה על ישראל. זוהי דאגה ממשית".