הרפובליקה האיסלאמית הפגינה שינוי קל ביחסי החוץ שלה עם ישראל, כשנשיא איראן חסן רוחאני השתמש בספטמבר במדיה החברתית כדי לשלוח ברכות לרגל ראש השנה (היהודי). תגובתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נותרה כשהייתה, והוא ניצל את ההזדמנות כדי לשאת נאום כוחני וחוצב להבות בגנותה של איראן בעצרת האומות המאוחדות.
תגובתו של נתניהו מוכיחה שלמרות ההתחממות ביחסי ארצות הברית ואיראן, נותר בישראל חשש גובר והולך בעניין מחויבותה של ארצות הברית לביטחונה הלאומי של בת בריתה ישראל. חשוב מזה, נדמה שישראל פועלת כדי למנוע הסכם גרעיני מוצלח עם איראן. בסוף השבוע האחרון (10 בנובמבר), הושעה המשא ומתן להגבלת תוכנית הגרעין של איראן, מבלי שהושג הסכם. צרפת טענה כי ההגבלות המוצעות על יכולותיה של איראן לייצר פצצה גרעינית אינן נוקשות דיין. למרות חילוקי הדעות, הצהיר ג'ון קרי, מזכיר המדינה האמריקאי, שחלה "התקדמות משמעותית" גם בסוגיות אלה. המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי ח'אמנאי, יצא בתגובה בנאום מתריס שבו כינה את ישראל "כלב נגוע בכלבת ומחרחר מלחמה... שלא ראוי אפילו לקרוא לו חיה".
ואולם רבים עדיין תוהים האם שינויי ביחסי ישראל ואיראן הינו אפשרי, על רקע אותה התחממות ביחסים בין ארצות הברית לבין איראן. סכסוכי העבר של ישראל מוכיחים שאל לנו להשלים עם ההנחה הסטטית של נתניהו, שהרפובליקה האסלאמית של איראן - מטבעה - לעולם לא תוכל לנרמל את יחסיה עם ישראל.