לא יהודים, אבל עדיין ישראלים

פרופסור עוזי אורנן מנהל מאבק עיקש עם משרד הפנים והממסד הישראלי בכלל כבר יותר משישה עשורים. אורנן הוא בלשן במקצועו, חבר האקדמיה העברית ללשון וחוקר שפות טבעיות באוניברסיטה העברית. הוא נולד בירושלים, גורש על ידי המנדט הבריטי לאריתריאה בגלל חברותו באצ"ל, ושב עם הקמתה של מדינת ישראל. השנה הגיע לגיל 90, אולם הוא לא נואש ולא התעייף ממאבקו על זהותה החילונית של מדינת ישראל.

"אני אתאיסט מוחלט... רעיון העם הנבחר הוא הבל ורעות רוח. אין לי אפיפיור כלשהו", אמר אורנן בסדרת שיחות שנערכה עמו ב-1994, ופורסמה תחת הכותרת "אנחנו כנענים." "הכנענים" היתה תנועה אידאולוגית שהוקמה ב-1939, ואורנן היה בין מייסדיה. חברי התנועה ביקשו להתנתק מהמסורת היהודית וליצור חיבור חילוני בין העמים שחיו בארץ ישראל.

ב-1998 הקים את עמותת "אני ישראלי", ולאורך השנים הצטרפו אליו פוליטיקאים ואנשי רוח נוספים כמו אורי אבנרי, שולמית אלוני, ועאדל קעדאן. קעדאן, תושב בקה אל גרבייה, ניהל בעבר מאבק משפטי מוצלח לאחר שתושבי היישוב היהודי קציר דחו את בקשת משפחתו להתגורר במקום בגלל היותם ערבים.

לפני 13 שנים דרש אורנן מבתי המשפט לקבוע תקדים, שיאפשר לו להירשם בסעיף הלאום במרשם האוכלוסין כ"ישראלי" במקום כ"יהודי," ולשנות את אופן השיוך ללאומים הנהוג ברשויות בישראל, שכיום הוא לפי הדת של כל אזרח. השבוע [2 באוקטובר] דחה בית המשפט העליון את עתירתו. "לא הוכח קיומו של לאום ישראלי", קבע הרכב השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס.