טענת ה"יודנריין" (שטח נקי מיהודים, בגרמנית) נהפכה באחרונה לחוד החנית של תעמולת הימין נגד פתרון שתי המדינות לשני העמים. איך ייתכן, הם שואלים-מנגחים, שבישראל מתקיים מיעוט פלסטיני המונה כחמישית מתושביה, ואילו הפלסטינים תובעים לפנות את הגדה המערבית מכל תושביה היהודים, עד האחרון שבהם?

בתגובה להצהרה שהשמיע שגריר אש"ף בארה"ב, מען עריקאת, שפלסטין צריכה להיות ריקה מיהודים, אמר מי שהיה יועצו (היהודי) של הנשיא ג'ורג' בוש, אליוט אברהמס, כי "זו תהיה המדינה הראשונה מאז גרמניה הנאצית שאוסרת על יהודים לחיות בתחומה כבני חורין." הוא אף הגדיר כ"צורה נתעבת של אנטישמיות" את עמדתו של השגריר הפלסטיני, שאמר לעיתונאים כי "אחרי ניסיון בן 44 שנה של כיבוש צבאי והסכסוך כולו, אני חושב שלטובתם של שני הצדדים, עדיף ששני העמים יחיו בנפרד."

הסתייגויות פומביות ששחרר הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) מרעיון קליטתם של המתנחלים במדינת פלסטין הערבית, נתקלו בירושלים בביקורת ציונית חריפה. נראה שהביקורת הזאת ריככה מעט את התנגדותו הנחרצת של עבאס לקליטתו של מיעוט יהודי במדינתו. בתשובה לשאלה של עיתונאי ישראלי, שנלווה בשבוע שעבר [22 באוגוסט] לביקורם של אנשי מרצ במוקטעה ברמאללה, אם יהיה מוכן שחלק מההתנחלויות יישארו בריבונות פלסטינית לאחר חתימה על הסכם, השיב יו"ר הרשות כי "אלה פרטים שצריך לדון עליהם". הוא הבטיח כי "הנושא יועלה לשולחן המשא ומתן ונדבר על זה בראש פתוח."

אילו הייתי במקום עבאס הייתי מוסיף ואומר ''כי במידה שישראל תעמוד על כך שההתנחלויות יישארו במקומן, תחת ריבונות פלסטינית, הפרלמנט הפלסטיני יאמץ את החוקים והנהלים הישראלים שנועדו להבטיח את הרוב היהודי והצביון היהודי של ישראל. הייתי גם מתחייב להעניק למתנחלים יחס דומה לזה שאתם, הישראלים, מעניקים למיעוט הלא יהודי שחי בריבונותכם."