ממשלת ישראל כועסת מאוד על האיחוד האירופי: כיצד זה האירופים מרשים לעצמם לחבל במשא ומתן עם הפלסטינים, שזה עתה נולד מחדש. אפילו ציפי לבני, היונה הצחורה ביותר בממשלה, נזפה השבוע (11 באוגוסט) בשר החוץ הגרמני, גידו וסטרוולה, שביקר בישראל, על ההחלטה של 13 חברות באיחוד לסמן את הסחורות המיוצרות בשטחים הכבושים (סליחה, ב"יהודה ושומרון וירושלים המאוחדת"), ועל הסנקציות שהאיחוד הטיל על חברות וארגונים הפועלים באזורים הללו. לבני טענה, כי האירופים נוקטים "צעדים חד-צדדיים", במקום להניח לצדדים למצוא פתרונות למחלוקות בדרך של משא ומתן ישיר.
מעניין אם האורח שאל את לבני, האם החלטת הממשלה לכלול 19 התנחלויות במפת אזורי העדיפות הלאומית, המקנה להן זכויות יתר, התקבלה לאחר מו"מ ישיר עם אבו מאזן? ראש הממשלה בנימין נתניהו טען באוזני השר הגרמני, כי הסנקציות "מקשיחות את עמדת הפלסטינים". ומה באשר להנחת אבן פינה להתנחלות יהודית בפאתי שכונת ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים ואישור התוכניות לבנייה של 1,200 יחידות דיור? המהלכים הללו נועדו לרכך את עמדתו של אבו מאזן לגבי סוגיית ירושלים וההתנחלויות?