אפשר להבין ללבה של אם יהודייה שכולה שהפגינה נגד שחרור רוצחו של בנה בכיכר השוק. צריך להשמיע את בכיו של נער ישראלי שהתייתם, לאחר שרוצח פלסטיני טמן פצצה באוטובוס.
אין דומה לכאב של אם שכולה או בן יתום אך אפשר גם להבין ללבה של אם פלסטינית שהסכם אוסלו, שאמור היה להביא לפני 20 שנה לפיוס היסטורי עם מדינת ישראל, לא הביא עד היום את בנה הביתה מהכלא. צריך להטות אוזן לנערה פלסטינית שלא זכתה לחיבוק של אב. נקמה אינה נחמה.
