דילוג לתוכן העיקרי

הכתובת האמיתית על הקירות אבו גוש ובית חנינאר

   ידיהם של פעילי "תג מחיר" הם אלה שריססו  את הכתובת "ערבים החוצה" בכפר אבו גוש, אבל האחראית האמיתית לכך היא מדינת ישראל, שנטעה במתנחלים את התחושה שלהם הכל מותר.    
Palestinians stand next to graffiti sprayed on a wall near their house in the Arab neighborhood of Beit Hanina in East Jerusalem June 24, 2013. Graffiti was sprayed and tires were slashed on 21 cars overnight in Beit Hanina in what appeared to be another in a series of "Price Tag" attacks by suspected Jewish militants. Police opened an investigation. The graffiti reads: We will not remain silent in the face of the stone-throwing". REUTERS/Ammar Awad (JERUSALEM - Tags: POLITICS CIVIL UNREST) - RTX10YSG

פעילי "תג מחיר" היכו אתמול (24 ביוני) שוב.  הפעם זה קרה בבית חנינא. תושבי השכונה הערבית שבמזרח ירושלים גילו בבוקר כי אלמונים השחיתו 21 מכוניות וריססו מגן דוד ואת הכתובת: "לא שותקים על יידוי אבנים".

פחות משבוע קודם לכן, (18 ביוני), זה קרה לתושבי אבו גוש. גם תושבי הכפר השקט והידידותי שבפרוזדור ירושלים התעוררו לבוקר של "תג-מחיר". גם הם גילו כי במהלך הלילה שקדם לו רוססו על קירות הכפר כתובות נאצה בנוסח "ערבים החוצה" והושחתו 28 כלי רכב בכפר.   

מהו בעצם תג מחיר? זוהי מכבסת מילים שכמעט מכשירה ומטהרת מעשי עבריינות שכבר מזמן עברו את גבול הפלילי נגד פלסטינים ורכושם. יידוי אבנים, פיזור דוקרנים בצירי תנועה שבהם עוברים רכבים פלסטינים, שריפת שדות ומטעים, ריסוס כתובות נאצה גזעניות וחילול מסגדים, הם רק חלק מהם. צירוף המילים הנלוז הזה "עלה לאוויר" לראשונה בקיץ 2008 לאחר פינוי מאחז עדי עד שבשומרון. מתנחלים שרצו למחות, כביכול, על פינויו של המאחז הלא חוקי בחרו בדרך של פגיעה ברכוש של פלסטינים, ואגב כך פגעו גם  ברכוש השייך למשטרת ישראל ולצה"ל, שהוציאו לאור את פעולת הפינוי.

מאז הפך "תג מחיר", שמשמעותו המילולית היא גביית מחיר עבור כל פיגוע טרור, או פגיעה, כפי שתופסים זאת חסידיו, בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, לעניין שבשגרה. השילוב בין נוער ימין קיצוני (שזכו לכינוי "מכובס" לא פחות – "נערי הגבעות") משועמם ומוסת, למדיניות היד הרכה שמפעילה המדינה בכלל והמשטרה בפרט נגד העבריינים, מהווה כר פורה לפעולות אלה. לפי נתוני המשטרה, שהוצגו לאחרונה בוועדת הפנים של הכנסת, נפתחו בשנת 2012 נגד פעילים של "תג מחיר" 623 תיקים, נעצרו 200 פעילים והוגשו 123 כתבי אישום .

מאז תחילת השנה (2013)  נפתחו 165 תיקים, נעצרו 76 חשודים והוגשו 31 כתבי אישום.

אבו גוש, כאמור הוא השיא. "שיא" – לא בשל חומרת הפגיעה או השחתת הרכוש, אלא משום בחירת המטרה:  זו הפעם הראשונה שבה מתבצעים מעשים כאלה ביישוב אבו גוש, שהוא יישוב ערבי ישראלי ולא פלסטיני, ויחסי השכנות בו בין יהודים לערבים ידועים כטובים מאד בדרך כלל. יתרה מכך, מדובר בכפר היחיד ששמר על ניטרליות - אפילו בימי האינתיפאדה. היישוב אבו גוש בפאתי ירושלים, שעבור ישראלים רבים מהווה נקודת ציון בדרך מתל אביב לירושלים ולהפך שבה אפשר לעצור ו"לנגב חומוס", היווה דוגמה לדו-קיום. כך שהוונדליסטים שריססו כתובות נאצה והשחיתו רכוש ידעו בדיוק באיזו בטן רכה הם פוגעים. הם ידעו היטב שהפגיעה אינה רק ב"ערבים", שמהם הם מבקשים לגבות מחיר מסיבה כלשהי, אלא במה שאבו גוש מייצג - אי של שפיות.

אבו גוש היה הכפר הערבי היחיד בפרוזדור ירושלים ששמר על ניטרליות גם ב-1948  (מלחמת העצמאות). אנשי הכפר לא רק שלא השתתפו בלחימה, אלא שעל פי עדויות חלקם אפילו סייעו ללוחמי ההגנה וצה"ל בעת המצור על ירושלים.

אגב, בספרו של יואל בן דוב, "אבו גוש", הוא אף חושף דו"ח של ההגנה המציין כי תושבי אבו גוש מסתייגים מפעילות אנשי שייח' חוסיין עבד אל קאדר,  מנהיג הכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות. ולפיכך הוציאה ההגנה פקודה מבצעית האוסרת פגיעה בכפר.

מאז 48' ועד היום הפך היישוב אבו גוש, כאמור, לנווה שלום ותקווה; מסעדות רבות,  פסטיבלים של שירה ונגינה, ואפילו מסלולי טיולים בפרוזדור ירושלים העובר במנזר הבנדיקטי מהתקופה הצלבנית. בשנים האחרונות אף עברו להתגורר באבו גוש עשרות משפחות יהודיות שמממשות את חזון הדו-קיום בין יהודים לערבים.

ואז מגיעים פעילי  "תג מחיר", זורעים שנאה ומנסים  להרוס את אשר נבנה במשך עשרות שנים. הפעולה זכתה לגינויים מקיר לקיר במערכת הפוליטית, והראשון שהגיע למקום עצמו היה יו"ר ש"ס, אריה דרעי. "הידיים שכתבו את המשפט הזה 'ערבים החוצה' שיזכור שגדולי שונאינו כתבו 'יהודים החוצה'", אמר דרעי והוסיף: "אמנם הם כתבו את זה בגרמנית, אבל זה אותו דבר, זה בא מאותו מקום."

וכך, בעוד התופעה מתרחבת והופכת לעניין שבשגרה, מנהלות רשויות החוק בישראל ויכוח פנימים האם פעולות אלה יוגדרו כ"פעולות טרור", שכנגדן צריך לפעול באמצעים מיוחדים, או שמא "רק" פשיעה לאומנית, שדורשת התמודדות אחרת.

בשבוע שעבר (16 ביוני) עלה הנושא לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני. השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', ושרת המשפטים, ציפי לבני, המליצו להכריז על מבצעי "תג מחיר" כעל ארגון טרור, אך בעקבות לחצים שהפעיל ראש הממשלה נתניהו, שחשש ממשבר קואליציוני שיחוללו אנשי הימין במפלגתו ומחוצה לה, התקבל בסוף נוסח מרוכך:

להסמיך את שר הביטחון להכריז על פעילי תג מחיר כהתאחדות בלתי מותרת, בדומה לארגוני צדקה שקשורים לחמאס או לג'יהאד האיסלאמי.

האם התקנות הללו יעצרו את פעולות תג המחיר?

ספק גדול. עם זאת, נראה כי הנושא עלה הפעם לראש סדר היום הציבורי. את זאת ניתן ללמוד מדבריו של מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו:

"ההרס שגרמו אלמונים באבו גוש עלול להצית מהומות במדינת ישראל והרבה מעבר לה."

יתכן שדנינו מפריז, אבל בלי להקל ראש בחומרת מעשיהם, פעילי תג מחיר – באבו גוש או בכל יישוב אחר בגדה או בתחומי הקו הירוק -   הם לא האשמים העיקריים. ידיהם אמנם היו אלה שריססו על הקירות את הכתובת "ערבים החוצה", אבל הם עשו זאת כפועל יוצא של מדיניות סלחנית בת עשרות שנים כלפי מפעל ההתנחלויות, שגידל דורות של אנשים הסבורים כי הם מורמים מעם.

הכתובת הזאת התנוססה על הקיר עוד הרבה לפני שהחלו פעולות תג מחיר, אבל אותה אף אחד לא יכול למחוק.