חלף יותר מעשור מאז פרש השר לשעבר, ד"ר רענן כהן, מהפוליטיקה ועבר לעסקים. מי שכיהן כשר העבודה והרווחה מטעם מפלגת העבודה, משוכנע שהמחאה החברתית שפרצה בישראל לפני כשנתיים (קיץ 2011), תהפוך בעתיד למחאה אלימה. כשהפערים החברתיים מעמיקים ומעגלי העוני מתרחבים, לאנשים אין מה להפסיד.
כהן, בן 72, יליד עיראק שאת שנות ילדותו בילה במעברה, מכהן כיום כיו"ר הדירקטוריון של חברת "שוק סיטונאי לישראל". בראיון לאל-מוניטור, הוא משרטט תמונה מטרידה של חברה שאיבדה את תחושת הסולידריות, הנהגה פוליטית ללא כיוון ומדינה שמנוהלת בידי פקידים.
אתה מרבה להתריע בתפקידך הנוכחי מפני "שלטון פקידי האוצר". עד כדי כך?
"בוודאי. יש כאן שלטון של פקידים. ברגע שפקיד מחליט במקום השר שלו מה מותר ומה אסור לעשות - זו בעיה חמורה שרק תלך ותחמיר."
כהן רואה בהחלטת הרמטכ"ל תא"ל בני גנץ מתחילת יוני לקצץ בתעסוקות המבצעיות לאנשי המילואים דוגמה מקוממת ביותר לכך. "הרמטכ"ל מאיים בביטול האמונים? אני הייתי מפטר אותו מייד. איזה מין דבר זה לאיים בביטול של פעילות כל כך חיונית, רק כדי לקבל עוד כסף לתקציב הביטחון? אני לא הייתי משאיר אותו יום אחד בתפקיד. זאת, רק כדי להראות לאנשים שיש כאן מנהיגות. אבל זה לא נגמר בזה. ישנם פקידי אוצר שעושים הסכמים עם חברות מסויימות, ובסופו של דבר הם מגיעים לאותה חברה כמנהלים. זו תופעה ידועה ובעייתית."
אתה מתכוון למנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד שהיה קודם לכן החשב הכללי באוצר?
"לא רק אליו. אני מתכוון לכל אדם שפעל מטעם מדינת ישראל מול גוף כלכלי מסויים ומייד אחר כך מועסק בידי אותו גוף."
כמי שהכיר מקרוב את הפוליטיקה ועכשיו פועל בסביבה עסקית, איזה ציון היית נותן לכלכלה הישראלית?
"הכלכלה הישראלית מתנהלת בלי יעד או תכנון. מי שיכול לתפוס - תופס, ומערכת השיקולים הפוליטיים מכתיבה את הכל. זוהי כלכלה שלא יכולה להתקיים ולהתקדם בשום תהליך. בשום מצב. כלכלה כזאת גם יוצרת חוסר שוויון בתוך החברה. הייתי מציע לשר האוצר החדש להקים, קודם כל, צוות תכנוני שיבנה את המערך הכלכלי של ישראל לחמש השנים הקרובות."
כהן טוען שאחת הבעיות הגדולות של ישראל היא חוסר סולידריות. "גם בתקופת הצנע (מדיניות הקיצוב במזון ובמוצרי צריכה שהונהגה בישראל בשנים שלאחר הקמת המדינה – מ.מ.) היה קשה, אבל הייתה אחריות לאומית. כולם חיו עם הצנע, אבל הרגישו שיש יעד ומטרה משותפים: הקמת מדינה וחיזוקה. אולם היום לציבור אין כל אחריות, וגם אין מנהיגים להזדהות איתם."
יאיר לפיד?
"הוא יודע בכלל לאן הוא מוביל? מה הוא עשה? הוא אימץ את המדיניות של פקידי האוצר, שמה שמעניין אותם זה 'האני' שלהם. אין כאן יעד מערכתי כלכלי וחברתי. התפקיד של המדינה הוא לדעת לאזן; לעצור את הרחבת הפערים. אנשים לא יישבו בשקט לאורך זמן. ליאיר לפיד יש אותה תפיסה כלכלית כמו לאבא שלו. הוא בדיוק כמו ביבי. ככל שהאנשים יהיו כאן עניים יותר, וזה מה שקורה, יגבר חוסר השקט."
אתה מתכוון לאלימות?
"אל תזלזלו באפשרות של ה'אביב הישראלי'. עד עכשיו, מה שראינו זו הצגה אשכנזית, סימפטית ונעימה עם מוזיקה. זה תיכף נגמר. היום הכעס בקרב האנשים הוא אדיר."
על סמך מה אתה קובע זאת? אתה הרי חי בתוך קהילה עסקית שבעה...
"בכל תפקיד שאני ממלא, אני מקפיד להסתכל ולדבר עם פועלי הניקיון. אני חי בתוך העם הזה. אני שואל ורואה. כולם באים ובוכים לי. אני מסתכל לאנשים בעיניים ויודע מה מצבם. המצב החברתי בישראל גועש. הוא על סף התפוצצות.
"אני לא מדבר רק על אלימות. תסתכלו על מה שרואים עכשיו בתורכיה ומה שראינו במצרים. אני מדבר על מחאה כזאת. לאנשים נמאס. לא נוגעים בחברת החשמל, כי יש לה כוח, ולא נוגעים מאותה הסיבה בתעשיה האווירית. החברה הישראלית מבינה רק כוח.''
בעקבות קריסת נוחי דנקנר. אתה מרגיש שמתפתחת כאן שנאת טייקונים?
"אני חושב שהכעס לא מופנה כלפי הכתובת הנכונה. תוקפים כאן סתם את הטייקונים, במקום לתקוף את המנהיגות הכלכלית במדינת ישראל: הממשלה, הבנקים והגופים הפיננסיים. ראשי המערכת הבנקאית, שהתחננו אל נוחי דנקנר שיקח מהם הלוואות, כי הם קיבלו בונוסים על הרחבת הפעילות העסקית שלהם. לכן, צריך להעיף את כל אלה שנתנו את הכסף בלי לקבל ביטחונות. לא יקרה שום דבר אם יעיפו אותם. בכלל, צריך להקים ועדת חקירה, שתבדוק מי היה אחראי למתן האשראי, בסכומי עתק. זו תהיה עריפת ראשים מוצדקת, כי זה הכסף של הציבור."
הייתה בכלל בתקציב האחרון אלטרנטיבה ליאיר לפיד שלא לפגוע במעמד הביניים באמצעות המיסים? הוא הרי טוען שכבר בעוד כחצי שנה המצב ישתפר...
"הכול קשקוש. אני לא יודע אם יאיר לפיד הבין את התוכנית שהונחה בפניו. לא בטוח שהוא בדק מה ההשלכות שלה ולאן היא מובילה. הוא היה חייב לרכך את התוכנית."
ומה לגבי נתניהו?
"אם היה מתקיים מחקר בנושא, היינו מגלים כי בשנים טרם שימש נתניהו כשר אוצר ואחר כך כראש ממשלה היו פחות עניים בישראל. כלומר, מספר העניים רק עלה. הבעיה שלנו היא שלא קמו מנהיגים. לכן, אני חושב שייעודה של מפלגת העבודה הוא ליצור הנהגה חדשה שתוכל להחליף את שלטון.”
מה עם שלי יחימוביץ?
"היא לא יכולה להמשיך ולהנהיג. היא פספסה את הסיכוי. היא לא הבינה את התהליכים שמתרחשים, וחשבה כי היא יכולה לעשות את זה לבד. היא לא שמה על אף אחד. וכשאדם עובד לבד הוא נשאר לבד. כמובן שהיא עשתה טעות עצומה שלא דיברה על הנושא המדיני, כי רק עם הדגל הכלכלי אי אפשר לנצח כאן בחירות. שלי פספסה במו ידיה את הבחירות. מפלגת העבודה הבריחה לפחות עשרה מנדטים שהיו אמורים להגיע אליה ועברו למפלגות אחרות."
אין אף אדם אחר מתוך המפלגה שיכול לנצח בחירות? לא בוז'י (יצחק הרצוג)? לא אראל מרגלית? לא איתן כבל?
"לצערי, אין אחד שיכול להוביל מערכת בחירות. אף לא אחד. אני יכול להגיד את זה בשקט כי אני לא מתמודד."