דילוג לתוכן העיקרי

בין תחריר לטקסים

שלומי אלדר נזהר מלהשוות, אבל האווירה שקדמה למהומות שפרצו בסוף השבוע באיסטנבול הזכירה לו את זו שקדמה לנפילתו של מובארק במצרים.
TuTurkish protesters holding a Turkish flag demonstrate on the main city square, Kizilay, in the Turkish capital Ankara on June 3, 2013. rkish Prime Minister Recep Tayyip Erdogan on Monday rejected talk of a "Turkish Spring", shrugging off mass protests against his government as medics reported the first death in days of violence. Rallies started there last week initially in protest at plans to redevelop the adjacent Gezi Park, a rare green spot in central Istanbul, and quickly spread, inflamed by anger at
קראו 

"אורח לרגע רואה כל פגע", קובע פתגם ישראלי ידוע. אינני יודע עד כמה הפתגם הזה מציאותי; אני כן יודע שאת המהומות האחרונות שפרצו בטורקיה יכולתי לראות כבר בביקורי האחרון שם, לפני חודשים ספורים. שמעתי אז קולות רבים, רבים מאוד, שלא היססו לכנות את ראש הממשלה רג'ב טאיפ ארדואן "דיקטטור", ואמרו שיש לעשות הכל על מנת להפילו.

דברים אלה נחרטו היטב בזיכרוני, מכיוון שבשעה שנאמרו הם הפתיעו אותי. עד לפני מספר חודשים, ועוד לפני הפיוס וההתנצלות של נתניהו בפני ארדואן, לישראלי הממוצע שצפה בטלוויזיה או קרא עיתונים על הנעשה בטורקיה נוצר הדימוי שטורקיה כולה, או לפחות ברובה המכריע, הופכת לסוג של איראן. שהיא מדברת בשפה אחת, שפתו הנחרצת של ראש ממשלתה ארדואן. מאז ש"מפלגת הצדק והפיתוח" של טאיפ ארדואן תפסה את השלטון ב-2002, התחושה בישראל, שלובתה בעזרת ערוצי הטלוויזיה המקומיים, הייתה שטורקיה עוברת שינוי דרמטי במדיניותה. נדמה היה כי היא הופכת ממדינה מערבית, סובלנית ונאורה, "אי של שפיות במזרח התיכון", למדינה אחרת, שונה ומאיימת, המנסה בכל כוחה להתקרב לליגה הערבית, לאיראן או לאחים המוסלמים.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.