22,500 פלסטינים מועסקים במפעלים ובמרכזי התעשייה של המתנחלים ביהודה ושומרון, והכנסתם השנתית נאמדת בכמיליארד שקלים (277 מיליון דולר).
נתונים אלה מופיעים במסמך פנימי שחיברו, בחודש אפריל האחרון, גורמים מקצועיים במשרד החוץ הישראלי, לבקשת סגן שר החוץ זאב אלקין. זאת, במסגרת קמפיין הסברתי שנועד לעצירת תופעת סימון המוצרים, אותו הוא מוביל.
כותרת המסמך שהגיע לידי אל-מוניטור היא: השפעת סימון תוצרת ההתנחלויות על הכלכלה הפלסטינית, והוא גובש במטרה להוכיח כי תופעת הסימון, תפגע בראש ובראשונה בפלסטינים; היא תגדיל באופן משמעותי את אחוז המובטלים באוכלוסיית הרשות ותפגע בהכנסותיה ובכלכלתה.
המסמך המלווה בטבלאות ובנתונים מספריים, נועד לשמש כחומר רקע עבור הגורמים הישראלים הרשמיים בפגישותיהם עם בכירים אירופאים ואמריקאים, וכן בהרצאות וכנסים בארץ ובחו"ל. הוא הופץ לאחרונה בין כל השגרירויות הישראליות באירופה, תוך הנחייה לעשות בנתונים הללו שימוש נרחב ככל האפשר.
אמנם, השימוש בטיעון לפיו סימון המוצרים פועל כבומרנג עבור הפלסטינים, אינו חדש, אך הפעם מדובר במסמך מסודר ושיטתי המאגד את כל הנתונים הקיימים, שתומכים במסקנה זו.
בין השאר, מוצגת טבלה המראה כי היקף האבטלה בקרב פלסטינים צעירים עומד על כ-30% בגילאי 19-15. עוד מצויין במסמך, כי השכר הממוצע של פלסטיני המועסק במפעלים בהתנחלויות עומד על 164 שקלים ביום (כ-46 דולר): "הכנסה הגבוהה ב-88.3% מההכנסה הממוצעת בקרב עובדים פלסטינים אחרים", נאמר במסמך. נתון נוסף מצביע על כך שההכנסה השנתית של כלל העובדים הפלסטינים במפעלים בהתנחלויות היוותה בשנת 2012 כ-9% מתקציב הרשות, שעמד על 3.1 מיליארד דולר.
בסוף המסמך מופיעות המסקנות, שעיקרן: ברור שלהעסקת פלסטינים בהתנחלויות יש השפעה חיובית על אוכלוסיית הרשות הפלסטינית.
מאז נכנס אלקין לתפקידו הוא רואה בעצירת התופעה של סימון מוצרי ההתנחלויות יעד למאבק דיפלומטי. הוא מאמין שהנתונים הקיימים בשטח הם כלי הסברתי אפקטיבי מול האיחוד האירופי, שכפי שכבר נחשף באתר זה, נוטה לאמץ את שיטת הסימון.
אלקין, מבכירי הליכוד, תושב כפר אלדד שבגוש עציון, מכיר את התופעה מקרוב, שכן מלבד היותו תושב התנחלות, הוא גם דמות דומיננטית בחיים הפוליטיים ביו"ש וזוכה לפופולאריות רבה בקרב מתפקדי הליכוד המתגוררים בהתנחלויות.
ביום ראשון האחרון תקף אלקין את גרמניה בעקבות פרסום החלטתה לתמוך בסימון מוצרים מההתנחלויות ברשתות השיווק במדינה. אלקין סיפר, כי נודע לישראל הרשמית על כך בעקבות שאילתא שהוגשה לפרלמנט הגרמני בנושא זה. "גרמניה מובילה מדיניות חריפה נגד ההתנחלויות, אולם כמו שאר המדינות באירופה היא אינה רוצה להוביל מהלך עצמאי של סימון מוצרים מההתנחלויות, אלא מעוניינת כי את המהלך יוביל האיחוד האירופי", הסביר.
בשיחות סגורות, מספר אלקין כי במשרד החוץ פועלים לעצור את התופעה, וכי בכל שיחה עם שר חוץ מאירופה מקפידים נציגי משרד החוץ להעלות את נושא סימון המוצרים. לדבריו, האירופאים אינם מודעים לכך שהמהלך הזה יפגע קודם כל בכלכלה הפלסטינית.
אך לא רק במשרד החוץ עושים שימוש בקו הסברתי זה. גם ראשי מועצת יש"ע, הנמצאים בקשר הדוק עם אלקין, משתמשים באותה רטוריקה. כך, למשל, גרשון מסיקה, יו"ר מועצת שומרון, סיפר לאחרונה בראיון כי הוא ואנשיו פועלים מול גורמים באיחוד האירופי ומול השגרירות האמריקאית, ומסבירים כיצד סימון המוצרים יפגע בראש ובראשונה בפלסטינים.