סקר: מרבית הישראלים בעד עקרונות היוזמה הערבית, רק מעטים מכירים אותה

הכינוס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF), ירדן.

ביום שבת (25 במאי) הזדמן לי להחליף כמה מלים עם עמרו מוסא, מי שהיה המזכיר הכללי של הליגה הערבית בעת שהארגון אימץ את יוזמת השלום ההיסטורית (2002). מוסא, ששימש קודם לכן, במשך שנים, שר החוץ של מצרים, מכיר היטב את ישראל אך אינו מבין אותה. גם היום, כשהוא יושב על המרפסת של מרכז הקונגרסים בצד הירדני של ים המלח, תוהה מוסא כיצד ייתכן שזה עשר שנים מוטלת הכפפה הנדירה הזאת לרגלי ישראל, ולא נמצא עדיין המנהיג שירים אותה. בישרתי לו שבימים הקרובים עתיד להתפרסם סקר דעת קהל שמלמד באופן נחרץ שאם ראש הממשלה בנימין נתניהו יחליט לעשות כך - במקום להתכופף בפני חבריו למפלגה ולקואליציה - מרבית הציבור, כולל כאלה שהצביעו זה עתה בעד מפלגות ימין, יילך אחריו.

"נו, אז מה?" אמר מוסא בפנים קפואות, "אתה באמת מאמין שביבי יעשה זאת?" עניתי כי כדי להשיב לשאלה שלו ניאלץ להקשיב היטב לדברים שמזכיר המדינה, ג'ון קרי, יאמר למחרת היום (26 במאי), באולם הסמוך. האם הנשיא אובמה הסמיך אותו להניח תוכנית שלום אזורית על השולחן? הנה, זה עתה חילץ קרי מהערבים הצהרת תמיכה פורמאלית בסיפוח גושי התנחלויות (זו המשמעות המעשית של חילופי שטחים). מה ביבי נתן בתמורה? תגובות חמוצות מפי "מקורבים". לדברי בכיר פלסטיני שנלווה לפמליה של הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) באירוע השנתי הגדול, מזכיר המדינה שמע מהנשיא האמריקאי את הנוסחה הבאה: אם נתניהו יקבל את העיקרון של גבולות 67' וחילופי שטחים הדדיים ומוסכמים, הפלסטינים, מצדם, יוותרו על הקפאת הבנייה בהתנחלויות. ההיגיון די ברור, הסביר האיש, אם מסכימים על קו הגבול עם "תיקוני גושים", ממילא חלק מההתנחלויות יסופחו לישראל והשאר יעברו לידי הפלסטינים. האם החדשות המרעישות הללו יחלצו מביבי את הקוד 1-9-6-7?

ממצאים של סקר חדש, שמתפרסמים כאן לראשונה, מראים כי נתניהו לא יכול לטעון שאין לו מנדט מהציבור. לפי הסקר שנערך בהזמנת ארגון "ישראל יוזמת", 55.5% מהנשאלים גילו נכונות בדרגה זו או אחרת לקבל את היוזמה לאחר שהוסברו להם עקרונותיה. 27% טענו כי הם "מתנגדים בתוקף", ו-17.5% הנותרים השיבו כי "אינם יודעים". זה, כאמור, אחרי שהוסברה לנשאלים מהותה של היוזמה הערבית. אולם, בתשובה לשאלה אחרת שהוצבה בפניהם - מה תהיה עמדתם אם ראש הממשלה נתניהו יאמץ את היוזמה הערבית ויגיע להסכם סופי עם מדינות ערב - שיעור התומכים בה זינק ל-69%. הנתון המעניין בשאלה זו הוא שרק 18% טענו כי "יתנגדו בתוקף", (שהם 9% ששינו את דעתם לטובת היוזמה בין שתי השאלות).

המחקר נערך על ידי "מחקרי הגל החדש" ב -20 במאי בקרב מדגם אקראי מייצג של 500 מרואיינים מהאוכלוסייה היהודית דוברת עברית בגילאי 18 ומעלה. הטעות הסטטיסטית במדגם זה היא 4.4% -/+.

הסקר מגלה שנתניהו והנשיא שמעון פרס נתפסים כשני המנהיגים היחידים המתאימים לניהול המו"מ עם מדינות ערב . ביבי נתפס כמתאים יותר (28%) מפרס (24%) ואילו שר האוצר יאיר לפיד משתרך במקום החמישי עם כ-6%, אחרי ציפי לבני ומאיר דגן. נתונים נוספים: שיעור התומכים בנתניהו היה גבוה יותר בקרב גברים (50% ) מאשר בקרב הנשים (31%); התמיכה בנתניהו גבוהה יותר בקרב מבוגרים, וכמעט אינה קיימה בקרב צעירים; שיעור המתנגדים בתוקף לנתניהו היה גבוה יותר בקרב תושבי השרון וירושלים.

הנתון המעניין ביותר העולה מן הסקר מצביע על כך שאף כי היוזמה קיימת על המדף יותר מ-11 שנה, 73.5% מהציבור הישראלי דובר העברית לא שמע עליה כלל, או שמע עליה, אך אינו מכיר את פרטיה. 20.5% מגלים בקיאות מועטה ביוזמה, ורק 6% מגלים בקיאות רבה.

מחברי המחקר מדגישים כי הממצאים בנוגע לחוסר מידע לגבי היוזמה מצביעים על פוטנציאל עצום של תמיכה בה.

קובי הוברמן, שייסד את ״ישראל יוזמת״ יחד עם יובל רבין, מתחייב להרים את הכפפה. הוא מבטיח כי פעילי הפורום לא יחסכו מאמץ לשכנע את הציבור ואת מקבלי ההחלטות לאמץ את "היוזמה הישראלית". כלומר, היוזמה להסכים לנהל את המשא ומתן עם הצד הפלסטיני על בסיס היוזמה הערבית. לדבריו, הגישה האזורית היא הדרך הנכונה להביא לסיום הסכסוך ולבניית יחסים נורמאליים עם השכנים. "רק פתרון הסכסוך, על אף הפשרות הכואבות הכרוכות בכך- ולא המשך ניהולו", הדגיש הוברמן, " הוא הדרך היחידה שתעניק לדורות הבאים ביטחון ושגשוג." הוברמן הביע תקווה שתימצא לא רק מנהיגות ישראלית, אלא גם מנהיגות ערבית, שתגלה את אומץ הלב הנדרש לתרגום חזון השלום האזורי למציאות.

אישיות ירדנית רמת דרג אמרה לאל-מוניטור כי ביקורם המשותף של שרי החוץ של מצרים וירדן בישראל ביולי 2007 ( שתי המדינות הערביות שחתמו זה מכבר על הסכמי שלום עם ישראל) כשיאו של קמפיין יחסי ציבור של היוזמה הערבית, היווה דילול מהותי של התכנית המקורית של הליגה הערבית לגייס את דעת הקהל הישראלית לתמיכה ביוזמה. על פי אותה תוכנית, הייתה אמורה לבקר בירושלים משלחת של לפחות שבעה שרי חוץ, בהם נציגים של מדינות ערביות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. בהרצאתו בכנס בים המלח טען ד"ר נביל אל ערבי, מחליפו של מוסא בתפקיד מזכ"ל הליגה הערבית, כי דווקא עתה, בשעה שהעולם הערבי עובר שינויים דרמטיים, הקרקע בשלה לשינוי גם בזירה הישראלית- הפלסטינית. אולי ממצאי הסקר החדש ישכנעו את ד"ר אל ערבי וחבריו כי זו השעה לשנות באופן דרמטי את היחס לציבור הישראלי.

אם, אכן, הם רוצים "להגיע" לדעת הקהל הישראלית, מומלץ להם לקבל את פניהם של אלה המעצבים אותה, כלומר את פניהם של העיתונאים שליוו את נשיא המדינה שמעון פרס לכינוס בירדן, בצורה חיובית יותר מכפי שהתקבלו. כפי שפורסם בתקשורת הישראלית, עם כניסתה של המשלחת לחדר התקשורת של הכינוס הודיעו עיתונאים ירדנים כי אינם מוכנים לשבת עם הישראלים ועזבו את המקום.

ומהצד השני, צריך לקוות שנתניהו וחבריו לממשלה לא יקבלו את פניהם של שליחי שלום ערבים בכירים בהכרזה על שכונה יהודית חדשה במזרח ירושלים.