Memos 
Live events & webinars 
Industry Newsletters
Trend Reports
לפני מספר חודשים, בעיצומו של הקיפאון המדיני, הגיע ח"כ ניצן הורוביץ לירדן כדי להשתתף בכנס בנושא שיקום נהר הירדן הדרומי.
עבור הח"כ החרוץ והמוערך ממרצ, ממובילי המאבקים בנושאי איכות סביבה, היה זה מפגש מתסכל נוסף עם המציאות האזורית. באותו כנס, נידון מצבו העלוב של הנהר בצדו הדרומי. "כבר הרבה שנים לא זורמים מים דרומה לים המלח, משום שהסכר בצמח סגור", מסביר הורוביץ, "המקום הזה יכול היה להיות נכס תיירותי וכלכלי שמניב רווחים אדירים, אבל הוא מוזנח."
כשחזר מירדן, החל הורוביץ לחשוב על דרך פעולה מעשית שעיקרה: איך ליצור שיתוף פעולה פורה עם השכנים למען איכות הסביבה, מבלי להמתין להסדר מדיני.
מאז התקיימו בחירות, הורוביץ נבחר שוב לכנסת, ובימים אלה הוא מקים שדולה לשיתוף פעולה אזורי. המטרה: פיתוח והעמקת הקשרים בין ישראל לשכנותיה במזרח התיכון, גם בלא הסדרים מדיניים, שישתרע על פני כל תחומי החיים - כלכלה, תרבות, בריאות תיירות ותקשורת. זוהי הפעם הראשונה ששדולה מסוג זה מוקמת בכנסת. בראיון לאל מוניטור מבטיח הורוביץ שהיא תהיה פעילה ומשמעותית.
הקמת שדולה כזאת דווקא כעת נראית מנותקת מהמציאות האזורית. יהיו לך בכלל פרטנרים מהמדינות השכנות?
"קודם כל, אני מאמין שבכל משבר יש הזדמנות. אני מכיר את הספקנות הזאת ומתמודד איתה. מצד אחד אין תהליך מדיני, ומצד שני לא עושים שום דבר במישור הסביבתי או האזרחי. הרעיון הוא שיש תחומים מאוד חשובים שמצריכים שיתוף פעולה אזורי, וגם במצב של קפאון מדיני יש להם חשיבות עמוקה ואפשר לקדם אותם. כל הנושאים שמתחייבים ממציאות גיאוגרפית מסויימת כמו סביבה, תרבות, מים, תיירות וסחר אזורי - בזה אפשר לטפל גם כשאין הסדר מדיני. דווקא במצב כזה, שיתוף פעולה אזורי הוא חיוני. לצערי, יש גורמים בארץ שבגלל המצב המדיני בורחים ממנו, והממשלה לא עושה די. אנחנו לא יכולים להחליף ממשלה, אבל אנחנו כן יכולים לגרום לה לעשות דברים באמצעות הפעלת לחץ ציבורי.
לדוגמה...
"יש לנו את סיפור ים המלח ונהר הירדן. ים המלח הוא הרי ים בינלאומי, והירדן חציו ישראלי וחציו פלסטיני. הירדן עצמו, שמוביל לים המלח, הפך לתעלת ביוב. הוא במצב כל כך מזעזע שכואב הלב. כדי לשקם אותו צריך שיתוף פעולה אזורי. שני הצדדים צריכים להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים. כבר במושב הקרוב של הכנסת אנחנו מתכוונים לערוך כנס שיתמקד בנושא זיהום הים התיכון. זה חשוב לנו, ללבנונים, לסורים, לפלסטינים ולכל מי שחולק את החוף."מאילו מדינות יגיעו לכנס?
"בגלל הבעיה המדינית לא יגיעו מסוריה ולבנון, אבל יגיעו נציגים רבים אחרים - פלסטינים, קפריסאים וירדנים. אנחנו בקשר עם ארגונים סביבתיים כמו 'ידידי כדור הארץ למזרח התיכון' - ארגון ישראלי-ירדני-פלסטיני, שמאוד פעיל בשיקום הירדן הדרומי והצלת ים המלח.''
"זה נכון, מודה הורוביץ, "שהנתק המדיני מאוד מקשה על פרויקטים משותפים. אבל בכל זאת יש הרבה פרטנרים, גם אצל הירדנים וגם אצל הפלסטינים והמצרים. יש גם חברות פרטיות, גופי מחקר וארגונים לא ממשלתיים ששיתוף הפעולה חיוני עבורם."
בעבר כבר הוקמו מנגנונים לשתוף פעולה אזורי....
"בוועידת מדריד(1991) הוקמו פורומים לשיתופי פעולה אזוריים, אבל זה לא שרד. היום אין גוף אחד שמנהל את התחום שסובל מהזנחה קשה, וכולם מפסידים, ללא קשר לדעה פוליטית. איש לא יוצא נשכר. בישראל יש אמנם את המשרד לשיתוף פעולה אזורי – אבל אנחנו לא מרגישים הרבה פעילות בנושא הזה. ההסתכלות היא צרה ואינטרסנסטית, ומחמיצים את הדבר הגדול.''
"אני רוצה שאנשים יבינו שכשמגיע ארבה ממצרים, זו בעיה אזורית. שיבינו שגבולות הם לא דבר הרמטי - למים, לאוויר, למחלות ולאקלים אין גבולות."
ועדיין החזון הזה נשמע מנותק מהמציאות....
"אני רואה בזה משהו שמוביל לתהליך מדיני. אני לא מקדם את הנושאים האלה כדי להתחמק מתהליך מדיני, כפי שנוהגים אנשים אחרים, כדי לצאת ידי חובה. אני תומך מובהק בתהליך מדיני, אבל אני בהחלט רואה בדברים האלה גשר שמוביל לשם."
ואיך אתה מעריך את הסיכוי לתהליך מדיני?
"חרף האופטימיות שהותיר ביקור אובמה וכמה הכרזות חיוביות בצד הפלסטיני, אני לא רואה שמשהו זז בתחום המדיני. השותפות של נתניהו עם בנט והמגמות הקיצוניות בתוך הליכוד עצמו חוסמות תהליך שכזה."
הורוביץ ממהר להוסיף: "המציאות האזורית לא מחכה. יש עכשיו התפתחות מאוד משמעותית, שיכולה להשפיע באופן דרמטי: מאגרי הגז שהתגלו, בסדרי גודל עצומים, והרווחים הצפויים מהם עשויים לשנות את פני האזור באופן דרמטי. שנים לא נקרתה בפנינו הזדמנות כזו, אבל צריך לדעת לנצל אותה. והדרך הכי טובה לכך היא באמצעות שיתוף פעולה אזורי, אחרת יפרצו סכסוכים קשים."
