דילוג לתוכן העיקרי

מה יקרה אם אלפי חרדים יתקשרו לצה''ל

השוויון בנטל היה הקלף המנצח של הבחירות האחרונות, אלון בן-דוד בודק מה עומד מאחורי הסיסמה.
Ultra-Orthodox Jewish men walk behind Israeli soldiers at the Western Wall, Judaism's holiest prayer site, in Jerusalem's Old City February 22, 2012. The Israeli Defence Force (IDF) has always been a 'Jewish' army. Its rations are kosher, its chaplains are rabbis, and it operates - with the exception of wartime - around the festival calendar. It has never drafted soldiers from Israel's 20-percent Arab minority. But its Jewish identity has always been more cultural than religious. IDF personnel data suggests

תוצאות הבחירות האחרונות הוכיחו באופן ברור עד כמה חשוב השוויון בנטל לציבור גדול בישראל. גיוס חרדים לצה"ל הוא אחד מאבני המחלוקת העיקריות במו"מ הקואליציוני, וצפוי להיות אחד הנושאים הראשונים שבהם תיאלץ לטפל ממשלת נתניהו החדשה - בכל הרכב שהוא. בהיעדר הסדר חלופי ל"חוק טל", אמור היה הצבא לפעול כבר היום על פי חוק שירות הביטחון ולגייס את כולם. אבל האם צה"ל צריך את כולם? את כל אותם עשרות אלפי חרדים שהצהירו כי תורתם אומנותם? ואם כן, אז כמה מהם? ואיך גיוס המוני של חרדים ישפיע על דמותו של הצבא?

צה"ל עוקב בימים אלה בדריכות אחר המגעים להקמת הממשלה, ובינתיים משהה את גיוסם של 19,000 חרדים בגילאי 19-18, מתוך הבנה שהסדר חדש יושג בקרוב. מתוך הקבוצה הזאת, 3,200 צעירים חרדים כבר עברו את תהליכי המיון בלשכת הגיוס, ולדברי בכיר בצה"ל הצבא ערוך לגייס אותם "בכל רגע". זה ידרוש הקמת יחידות חדשות, אולי עוד גדוד חרדי או שניים ויצירת תשתיות, אבל בצה"ל טוענים שניתן לעשות זאת כבר במחזור הגיוס של חודש מארס הקרוב. היה כבר מי שהציע שעכשיו, כשנפסק זרם המסתננים ממצרים, ניתן יהיה להסב את כלא סהרונים שהוקם בקציעות לקליטת מסתננים, לאכלוס גדוד חרדי חדש.

מנקודת המבט של הצבא, לשאלת גיוסם של החרדים לצה"ל יש פנים לכאן ולכאן.

מצד אחד, התעצמות אי-היציבות בגבולות מגבירה את הצורך בחיילי חובה נוספים. מעבר לרצון של צה"ל לשמר את אתוס "צבא העם" ההולך ונשחק (ב-2012 הגיע שיעור מקבלי הפטור החרדים ל14% משנתון הגיוס), מתברר ששנתוני הגיוס לצה"ל נמצאים במגמת ירידה כבר כמה שנים. בהתאמה, ירד בשנים האחרונות מספר החיילים שמאיישים את הפלוגות הלוחמות של צה"ל והחוסר מורגש גם במערכים אחרים. באותו זמן, כמות המשימות של ביטחון שוטף ושל הגנה על הגבולות רק עלתה: איום הטרור מסיני מרתק היום כוחות גדולים לגבול מצרים; על רקע ההתפרקות של סוריה צה"ל מחויב לעבות את כוחותיו בגולן; גבול הלבנון היה ונשאר קו עימות; ולצה"ל ברור שלא ירחק היום וגם הגבול הארוך עם ירדן ידרוש מערך אבטחה משמעותי יותר. שנתוני הגיוס המצומקים שצפויים בשנים הקרובות לא יספיקו כדי למלא את כל המשימות האלה. רק ב-2016 צפויה שוב עלייה במספר המתגייסים בכל שנתון.

מצד שני, בצה"ל מבינים שגיוס מאסיבי של חרדים עשוי לשנות את פני הצבא ולפגוע בשוויון בין המינים בתוכו. לצה"ל אין כל עניין בגיוס 60,000 החרדים בני ה-28-20 שנהנים כבר היום מדחיית שירות. קליטתם, הכשרתם וגרירתם לשירות מקוצר שידרוש גם "תשלומי משפחה" (שכר מוגדל לחייל בעל משפחה) כבדים – יהוו נטל כבד כבד על הצבא שאין תרומה בצידו. אבל גם גיוסם של 19,000 החרדים בני 19-18 ידרוש התאמות לא פשוטות. ב-2012 התנדבו לצה"ל 1,440 חרדים, רובם במסגרות שח"ר (שילוב חרדים) העורפיות וכ-470 התנדבו לשרת בגדוד החרדי "נצח יהודה". למעט כ-140 שהשתלבו ביחידות הרגילות של צה"ל, נהנו שאר החרדים מאוכל כשר למהדרין, משיעור תורה יומי ומסביבה נטולת נשים. יצירת תנאים כאלה לאלפים רבים תדרוש השקעה כספית אדירה, אך מה שמשמעותי יותר: היא תשנה את פני הצבא שעלול להפוך, בפועל, לשני צבאות – צבא ההגנה וצבא ההלכה.

זאת הסיבה לכך שבכל שנותיו נמנע צה"ל מהקמת מסגרות הומוגניות גדולות שמאכלסות חיילים מרקע זהה. הגדוד החרדי שקיים היום הוא יוצא דופן. וגם בעתיד, אומרים בצה"ל, לא תוקם חטיבה חרדית. לכל היותר יוקמו עוד גדודים שישתלבו בהגנה על הגבולות. את עיקר המתגייסים החרדים יעדיפו להפנות לשירות מחוץ לצבא, כמו במשטרה ובמשמר הגבול, שם קיים כבר היום צורך בעוד כ-5,000 חיילים.

קליטת אלפי חרדים בצבא תנפץ סופית את מיתוס "כור ההיתוך" של שנות ה-50 וה-60, שכבר היום נשחק מעצם קיומם של שני סוגי מטבחים ושל בסיסים ומתקנים שאליהם הכניסה לנשים אסורה. איך יוכל צה"ל לשכנע בנות להתגייס, כשעוד ועוד יחידות ייסגרו בפניהן? כבר היום מתגייסות פחות מ-60% מהבנות היהודיות (35% משנתון 2012 הצהירו שהן "דתיות"). בצבא שחלק משמעותי מיחידותיו הן לגברים בלבד – מספר הבנות שיבחרו שלא לשרת רק ילך ויגדל.

לכן, מבקשים בצה"ל ליצור תעדוף ברור בשכר של המשרתים בצבא אל מול המשרתים במסגרות אחרות, כמו שירות לאומי. צה"ל יבקש לשמר גם את זכות הראשונים לבחור מי יגויס אליו, ומי למסגרות אחרות. וגם בתוך "צבא העם" יווצרו מעמדות, או מה שמכנים בצה"ל "מודל שירות דיפרנציאלי". בראש הפירמידה יוסיפו לעמוד הלוחמים, שיידרשו גם בהמשך לשירות חובה של 3 שנים. בצה"ל היו רוצים לתגמל אותם בשכר גבוה משמעותית משל שאר המשרתים. חיילים ביחידות העורפיות יזכו לשכר מופחת וחלקם גם לשירות קצר יותר.

את גיוס החרדים ניתן יהיה, אם כן, לבצע רק בהדרגה. בצה"ל מבינים גם שהסיכוי שתתקבל החלטה על גיוס מיידי של אלפים – נמוך מאד. אבל הצורך בשילוב מספר הולך וגדל של חרדים קיים, ולא מדובר רק בצורך צבאי. שירות בצבא יפתח את הדרך לשילוב יותר חרדים בחברה ובכלכלה הישראלית (ועל כך במאמר נפרד).

האם בסופו של דבר ישאר צה"ל "צבא העם"? לא בטוח. אם נתייחס לעובדה שכ-30% מהתלמידים שהתחילו השנה את כיתה א' הם חרדים – די ברור שצה"ל של 2024 יהיה צבא אחר.

 

More from Alon Ben David

Recommended Articles