לצה"ל בכלל לא ברור שאנחנו בתוך אינתיפאדה שלישית. נהפוך הוא. "אנחנו בודקים את המצב בשטח באופן רציף", אמר לי ביום רביעי [12 בנובמבר] גורם צבאי בכיר ביהודה ושומרון. "בשלב הזה כל הנתונים השוטפים שנבדקים וכל האינדיקטורים המרכזיים לא נשארים, אמנם, קבועים במקומם, אבל גם לא חלה בהם עלייה משמעותית. יש עלייה באירועים, אבל כל הכוחות המייצבים ממשיכים להתקיים והשפעתם לא קטנה. נכון, יש הפרות סדר ויש בקבוקי תבערה והיו כמה פיגועים בשבועות האחרונים, אבל כדי לקבל מבט אמיתי על המציאות הכוללת צריך לנשום עמוק ולבדוק את הדברים בראייה מקצועית. בבדיקה כזו", אומר הגורם הצבאי הבכיר, "אנחנו עוד לא שם".

עד עכשיו, נשארו שטחי יהודה ושומרון "נקיים" מאירועי האינתיפאדה השלישית. בצה"ל חששו מ"זליגת" המהומות והאירועים מירושלים לגדה, אבל הם נשארו תחומים במזרח ירושלים, בתוספת כמה התפרצויות אלימות בשטחי ישראל הריבונית: הרג הצעיר הערבי בידי שוטרים בכפר כנא [8 בנובמבר] והמהומות בטייבה [9 בנובמבר], יישוב ערבי ישראלי, שבהן כמעט בוצע לינץ' בנהג יהודי בודד שנקלע לאזור.

השבוע, החלה הזליגה: פיגוע דריסה ודקירה בגוש עציון [10 בנובמבר] (סמוך למקום שבו נחטפו בקיץ האחרון ונרצחו שלושת הנערים הישראלים), פיגוע דקירה קטלני בתל-אביב, על ידי מחבל פלסטיני שהגיע מהגדה. האם אלה סנוניות שמבשרות את התפשטות המהומות לתוך יהודה ושומרון? בצה"ל סבורים שמוקדם עדיין לקבוע. "אתמול", אמר לי הקצין הבכיר, "היה יום קשה בשטחים, הפלסטינים ציינו עשור למותו של יאסר ערפאת, ויום אחד קודם היו שני פיגועים קשים. במהלך היום מדדנו 36 אירועים שהיו ביהודה ושומרון. בסך הכול השתתפו בהם אלף פלסטינים. מדובר במספר קטן, אולי אפילו זניח. אלה לא המונים שיוצאים לרחובות, זוהי לא התקוממות. כן, אנחנו נמצאים בהסלמה ואנחנו לא אדישים לאירועים. המדדים עולים פה ושם, אבל אין שינוי דרמטי והיציבות כרגע נשמרת. חשוב להוסיף", הוסיף הגורם הצבאי הבכיר, "שהדברים יכולים להשתנות. יש פוטנציאל מסוים להמשך הסלמה, חמאס מנסה להבעיר מרחוק את הגדה, יש אנשים שמבצעים פיגועים, אבל מדובר באירועים ספונטניים. צריך לבחון אותם בפרספקטיבה של זמן. אין כרגע תשתית טרור מסודרת בשטחים והדירקטיבה שמגיעה מהנהגת הרשות הפלסטינית למנגנוני הביטחון הפלסטינים נותרה כשהייתה. להילחם ולמנוע טרור, לשתף פעולה עם כוחות הביטחון הישראלים ולשמור על הסדר".

במאמרים האחרונים פירטתי כאן את הגורמים להסלמה הכוללת בשטחים, את ההסתה, את המחלוקת על הר הבית, את החיכוך עם המתנחלים. אבל בשטח יש גם גורמים נוספים. בצה"ל מכנים אותם "הגורמים המייצבים". בשיחה עם הקצין הבכיר, הוא פירט אותם אחד לאחד. הראשון שבהם, הוא ההנהגה הפלסטינית, ובעיקר אבו-מאזן. בניגוד לדרג המדיני הישראלי, בהובלתם של אביגדור ליברמן, נפתלי בנט וגם בנימין נתניהו, שרואים באבו-מאזן "יותר גרוע מערפאת" וגורם המסית לטרור ומערער את היציבות, הרי שבצה"ל רואים בו גורם מייצב ראשי. "אבו-מאזן היה זה שקלקל את חגיגות העשור לציון מותו של ערפאת", אמר לי גורם צבאי ישראלי בכיר, "מכיוון שג'יבריל רג'וב היה אחראי על האירועים הללו, ובינו לבין אבו-מאזן אין יחסים משופרים, הרי שהיו"ר הפלסטיני סגר את ברז התקציב ובגלל זה צומצמו מאוד האירועים, ויחד איתם הפוטנציאל להידרדרות".