אם עד כה הערכת המצב הישראלית הגדירה כ"סבירות נמוכה" התלקחות ישראלית-איראנית ישירה או עקיפה באחת מזירות המאבק בין שתי המדינות, הרי שבשבועות האחרונים ההערכה הזו עברה שיפוץ מקיף. עד לאחרונה סברו בישראל שלאיראן אין כוונות להיקלע עכשיו לעימות עם צה"ל, ולכן היא לא מגיבה על התקיפות המיוחסות לחיל האוויר נגד מטרות איראניות בסוריה וחיזבאללה מפגין איפוק בכל הקשור לפעילות הישראלית מולו. מירב המאמץ האיראני, על פי ההערכה הזו, הושקע בניסיון לייצר פיגועים ביהודה ושומרון ובהפעלת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה למניעת הסדרה עם ישראל והמשך חיכוך מולה.
כעת, מעריכים בישראל, כל זה היסטוריה. אל מול ההסלמה והמתיחות הגוברת במהירות בין ארה"ב לאיראן במפרץ ובכלל, נוצר אינטרס איראני להמשיך למתוח את החבל ולערער את היציבות באמצעות הדלקת אחת מהחזיתות נגד ישראל. שריפה כזו, על הגדר ברמת הגולן או בגבול לבנון, אמורה לשמש מנוף איראני להמשך חריצת לשון מול וושינגטון והגברת הלחץ על ארה"ב. ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס השבוע פעמיים את הקבינט המדיני-ביטחוני [16 ו-19 ביוני], גוף שכמעט לא התכנס בחודשים האחרונים. נתניהו מריח התחממות ונערך לקראתה. הדבר האחרון שהוא צריך עכשיו זו ועדת חקירה שתקבע כי לא התכונן ולא שיתף את ממשלת המעבר שבראשה הוא עומד בסיכויי המלחמה המתגבהים מולו.
