מדוע נתניהו נלחם בתקשורת הישראלית?

במקביל לתביעות השתקה נגד עיתונאים שאינם הולכים ב"תלם", נתניהו מעצים את חדירתו לכל בית באמצעות הרשתות החברתיות. בבחירות 2019 יבחרו אזרחי ישראל בין משטר שמעודד תקשורת עצמאית ולוחמת לבין שלטון שהופך את התקשורת למכשיר תעמולה ממושמע.

al-monitor .

דצמ 27, 2018

"יחסי החוץ של ישראל הגיעו לשיא של כל הזמנים", התפאר לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד בכנסת [17 בדצמבר]. "יש לנו הישגים אדירים בעולם, כולל בעולם הערבי, שלא היו לנו אף פעם", הוסיף והתהלל שר החוץ בנימין נתניהו. "אנחנו שומרים על ישראל כאי של שקט", המשיך והתהדר שר הביטחון בנימין נתניהו. כל זאת כפי שדווח למחרת בהבלטה לקוראי "ישראל היום" של משפחת אדלסון, המחולק בחינם בכל פינה ברחבי ישראל.

אז איך יתכן שרוב הישראלים (52%) אינם מעוניינים שראש ממשלה, שר חוץ ושר ביטחון כה מוצלח לא יוסיף להנהיגם עוד ארבע שנים לפחות (כך לפי סקר חברת החדשות מ-25 בדצמבר)? מה ההסבר לכך שרק 37% מהציבור סבורים שמנהיג משכמו ומעלה כנתניהו הוא המתאים ביותר לשלוט בהם (סקר תאגיד כאן, 25 בדצמבר)? ומי הם אותם רשעים שמסיתים את האזרחים נגד האיש המקדיש את חייו לשמירה על שלומם ונגד מפלגתו (30 מנדטים לליכוד, לפי סקר ערוץ 10, 25 בדצמבר)? רשימת החשודים המידיים כוללת מין הסתם את ג'ורג' סורוס והקרן החדשה, ארגוני השמאל והאיחוד האירופי, המשפטנים והטהרנים. בראש הרשימה עומדת התקשורת.

"התקשורת" שכוללת את העיתונות הכתובה והמקוונת, הטלוויזיה והרדיו, קשרה קשר להוליך שולל את הבריות. היא עושה יד אחת כדי להסתיר מפניהם את השפע שנתניהו ורעייתו מעטירים עליהם, ומלעיטה אותם במעשיות על פרשיות שחיתות שלא היו ולא נבראו. זה הנרטיב שכנראה יככב בתעמולת הבחירות של הליכוד. 

טעימה נדיבה מהתבשיל העכור הזה חולקה בישיבת סיעת הליכוד שהתקיימה בשבוע שעבר [17 בדצמבר]. נתניהו הפליג בשבחי מסעותיו בין פסגות בינלאומיות וקינח ב"אני מבטיח לכם שלא תשמעו על זה מילה בתקשורת". הוא דיווח על "300 ביקורים של מנהיגים בישראל בשנה. נשיאים, ראשי ממשלה, שרי חוץ, סנאטורים, חברי פרלמנט מובילים. הצפה. כמה שומעים מזה? על יפן שמעתם? בטח, אם שמים נעל על השולחן (זו שהכילה את הקינוח שהוגש לראש ממשלת יפן) אז שמעתם, אבל ראש ממשלת יפן שבא הנה לביקור שני, ההשקעות מיפן בישראל עלו בשנים האחרונות פי 44, אבל צריכים נעל על השולחן כדי לשמוע".

נתניהו התלונן על "כמה עיתונאים" ש"השמיצו והכפישו" את ביקורה של "רעייתי שרה" בגואטמלה, ביקור שתרם "תרומה משמעותית" להסברה הישראלית. "מה שמעתם כאן?" התבכיין ראש הממשלה באוזני חסידיו, "אפס. כמעט אפס".

נתניהו לא הסתפק בתלונות על ההתעלמות של התקשורת מההישגים המדיניים שלו ושל זוגתו; ראש הממשלה ידע מראש שהתקשורת תעלים מעיני הציבור גם את ביקורו בברזיל שטרם יצא אל הפועל, אשר אמור להתקיים בסוף השבוע הקרוב [27 בדצמבר]. "התקשורת מתעלמת מאתנו", סיכם נתניהו את סקירת האויב המומצא שלו. בעקבות תלונה דומה שהשמיע נתניהו בעבר, אמר העיתונאי הוותיק דן שילון [2016] כי "אני יכול להעיד ממרום ניסיוני שמעולם לא היה ראש ממשלה כל כך מפורגן בכל כך הרבה מקומות בתקשורת. יש לו עיתון משלו, יש לו ערוצי טלוויזיה ורדיו שהם ברובם, בחלקם הגדול, סרים למרותו". ואכן, מסעותיו של נתניהו והמפגשים שהוא מקיים עם אח"מים זוכים לסיקור נכבד ברוב ערוצי התקשורת.

אחרי שייחד דקות ארוכות למניית חטאיה של התקשורת המתעלמת, הכריז הפוליטיקאי שמבלה את זמנו בדה-לגיטימציה לעיתונאים שאינם הולכים בתלם, כי "אנחנו מתעלמים מהתקשורת". מעניין, האם זה מה שהוא אמר לחוקרי המשטרה שהאזינו לעשרות השיחות שהוא ניהל עם שאול אלוביץ' (תיק 4000) על הסיקור באתר "וואלה!"? לחיזוק הכרזת "אנחנו מתעלמים מהתקשורת" אפשר לצרף את שיחת הטלפון שלו עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס (תיק 2000), ואת פירוק הממשלה הקודמת בגלל "חוק ישראל היום". 

פחות משבוע לאחר ההסתערות הבוטה על התקשורת, הודיע נתניהו כי החליט להגיש תביעת דיבה נגד עמיתנו בן כספית בגין ידיעה שפרסם ב"מעריב". מאז הקדנציה הראשונה שלו [1999-1996] הגישו נתניהו וזוגתו, אשר "מתעלמים מהתקשורת", לפחות שבע תביעות דיבה נגד עיתונאים וכלי תקשורת, בסך כולל של כעשרה מיליון שקלים. רוב התביעות נסגרו בלא פיצוי, אך חוקרי תקשורת מצאו כי "תביעות השתקה" מצליחות באופן כללי לרסן ביקורת ובמקרים מסוימים אף לחסל יריבים. לנתניהו יש ממי ללמוד. תביעת דיבה בסך 60 מיליון דולר שהגיש חברו שלדון אדלסון נגד המועצה היהודית הדמוקרטית, הביאה להתמוטטותו של הארגון על אף שהתביעה נדחתה.

השבוע (26 בדצמבר) טען נתניהו באוזני ראשי המתנחלים כי "בבחירות הקרובות נראה נסיון של השמאל לעשות מהפך שלטוני בהתגייסות התקשורת ומערכות אחרות.'' רמז ברור לקנוניה כביכול של התקשורת, המשטרה והפרקליטות "להדיח ראש ממשלה מכהן".

במקביל לכרסום השפעתם של אמצעי התקשורת המסורתיים על הבוחר, נתניהו מעצים את חדירתו לכל בית באמצעות הרשתות החברתיות. השבוע [26 בדצמבר] פורסם כי הוא הורה לאחרונה לשרת המשפטים איילת שקד וליו"ר ועדת החוקה של הכנסת ניסן סלומינסקי לעצור את קידומה של רפורמה, הכוללת חובת פרסום שמו של מתמודד בבחירות, מפלגה או גוף שעומדים מאחורי תעמולת בחירות בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט ומממנים אותה (היום חלה החובה רק על פרסום מודעות). נתניהו נימק את דרישתו לעכב את הרפורמה ברצון "ללמוד את החוק". והרי הוא יכול לפתוח בית ספר להפעלת טוקבקיסטים ופובליציסטים. 

כמו בבחירות הקודמות, גם ב9 באפריל 2019 אזרחי ישראל יצטרכו לבחור בין כיבוש לשלום, בין חופש מדת לשלטון רבנים, בין דמוקרטיה ליברלית לשמרנות לאומנית. בנוסף לכך יהיה עליהם לבחור הפעם בין משטר שמעודד תקשורת עצמאית ולוחמת לבין שלטון שהופך את התקשורת למכשיר תעמולה ממושמע.   

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020