ביום ראשון (5 באוגוסט) קיים הקבינט המדיני-ביטחוני דיון נוסף בהסכם ההסדרה המתגבש עם חמאס. רוב פרטי ההסכם חסויים מחשש שהדלפתם תטרפד את העסקה. מלבד ישראל וחמאס מעורבים בו גם מצרים ושליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלאדנוב.
גורם בחמאס הנחשב לאחד מאנשי הזרם הפרגמטי של התנועה אומר לאל-מוניטור כי הסרת המצור תהיה ניצחון המאבק העממי של תושבי עזה מהחודשים האחרונים. לדבריו, הסכם ההבנות הרב שלבי שמקדמים מצרים ושליח האו"ם מלאדנוב הגיע לשלב כמעט סופי, והנהגת חמאס ממתינה להחלטות שיתקבלו בישראל.
בעוד שחמאס מעוניין להציג את ההסכם לציבור הפלסטיני בעזה כסופו המוצלח של מאבק מזוין ועממי, בישראל מנסים לטשטש את העובדה שמתקיים משא ומתן מול תנועה המוגדרת כארגון טרור. במקום לדבר על הסרת הסגר מהרצועה לראשונה מאז 2007, הגורמים הרשמיים מדברים על "הסדרה" (בדומה ל״התנתקות״ ב-2005 שהחליפה את המונח פינוי יישובים מעזה, או המונח ״פעימה״ אשר בסוף שנות ה-90 שימש לתיאור שלבי נסיגה מהגדה במסגרת הסכמי אוסלו). כך או כך, ישיבת הקבינט דנה בהסרת הלחץ הכלכלי על עזה וויתור על רוב ההגבלות שנחשבו עד עתה קריטיות במאבק מול חמאס.
הסיטואציה הזאת מזכירה את הטיעונים שהשמיעה ישראל נגד הנסיגה מלבנון, עד שזו יצאה אל הפועל במאי 2000. הנרטיב שנטמע בשעתו בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית היה שנסיגה מ״רצועת הביטחון״ הלבנונית אינה באה בחשבון כי הסכנות יהיו גדולות הרבה יותר מהמחיר שישראל שילמה עד אז במשך כמעט שני עשורים. כלומר החל ממבצע שלום הגליל ב-6 ביוני 1982 ועד הנסיגה בשנת 2000 – שנים אשר במהלכן נהרגו בלבנון 670 חיילים ואנשי מערכת הביטחון, וארבעה הוגדרו נעדרים. אולם לאחר שצה״ל הוציא את חייליו משם, על פי החלטת ממשלתו של אהוד ברק, הוכח שרצועת הביטחון כלל לא תרמה לשמירה על ביטחון ישראל - בטח שלא באופן שהצדיק את נפילתם של מאות חיילים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
