ישראל פולס

חמאס בחרה באיראן וגזרה את גורלם של תושבי עזה

p
המחבר
בקצרה
אם היה איזשהו סיכוי לפתרונות הומניטאריים ברצועה בעקבות התחממות היחסים בין חמאס למצרים, החלטת הנהגת התנועה לחדש את הקשרים עם איראן חורצת את גורלם העגום של תושבי עזה ומקבעת את שליטתה של הזרוע הצבאית.

ההתקרבות המחודשת של חמאס לאיראן ושיפור היחסים ביניהן אינם מוסתרים במעטה חשאיות. רק לאחרונה [2 באוגוסט] פורסמו תמונות של בכיר חמאס סלאח אל-ערורי, שגורש מטורקיה לפני כשנתיים לאחר הסכם הפיוס בין ירושלים לאנקרה, בפגישה בביירות עם גורם איראני – חוסיין אמיר עבד אל-להייאן, עוזרו המיוחד לעניינים בינלאומיים של יו"ר מועצת השורא. בפגישה נכחו גם הממונה על היחסים הבינלאומיים בחמאס, אוסמה חמדאן, ונציג התנועה בלבנון עלי ברכה.

מביירות יצא אל-ערורי היישר לטהרן שם הצטרף למשלחת של בכירים בחמאס, שהגיעו לאיראן לרגל טקס השבעתו של הנשיא חסן רוחאני לקדנציה שנייה. אל-ערורי, אוסאמה חמדאן ועזת א-רישק קיימו סדרת פגישות עם בכירי המשטר האיראני בהם שר החוץ מוחמד זריף, יו"ר הפרלמנט עלי לאריג'אני, יועץ המדריך הכללי לעניינים בינלאומיים עלי אכבר ווליאתי, ויו"ר הוועדה האסטרטגית לענייני מדיניות חוץ כמאל ח'ראזי.

יומיים אחר כך [6 באוגוסט] הודיע בהתרגשות ברכה, כי איסמעיל הנייה צפוי לבקר בקרוב בטהרן, וכי חמאס ואיראן שוב בנות ברית. "איראן רואה בהתנגדות הפלסטינית דבר חיוני מאוד, איראן היא המדינה היחידה שתומכת בחמאס הן כלכלית והן בנשק", אמר ברכה.

משמעות הדבר היא שחמאס בחרה בסיוע צבאי וכלכלי (להתחמשות) והפקירה לחלוטין את חיי תושבי הרצועה, אשר ראו בשיפור היחסים עם מצרים תקווה שהסגר על עזה יוקל באופן משמעותי.

כשמנהיג התנועה בעזה יחיא סינוואר, ממובילי ההתקרבות לאיראן, נפגש עם עיתונאים בעזה בתחילת השבוע [28 באוגוסט], הוא בישר להם על חידוש הקשרים עם טהרן; בדיוק באותה שעה נפגש מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש עם מתאם הפעולות בשטחים האלוף פולי מרדכי, וביקש לשמוע ממנו על הקלות אפשריות מצד ישראל שימנעו משבר הומניטרי ברצועה. התשובה ששמע הייתה, שישראל עושה כל שביכולתה כדי לספק את צורכי האוכלוסייה האזרחית ולהקל עליה, וכי חמאס הוא הגורם המסכל כל ניסיון לשפר את מצבם של תושבי הרצועה. "ארגון הטרור חמאס מנצל את תושבי עזה שוב ושוב בניסיונות לנצל את הסיוע של ישראל, זאת למרות המצוקות האזרחיות הקשות השוררות ברצועה", אמר אלוף מרדכי לגוטרש.

בהמשך, מזכ"ל האו"ם נכנס לעזה ויצא משם מזועזע. בפגישה עם עיתונאים בבית הספר של אונר"א אמר המזכ: "למרבה הצער אני חוזה כאן באחד המשברים ההומניטריים הדרמטיים ביותר שראיתי זה שנים רבות". גוטרש קרא לישראל ולמצרים לפתוח את המעברים, אבל חמאס – בבחירתו באיראן – למעשה גורם לכך שקריאתו הנרגשת של מזכ"ל האו"ם תישאר ללא מענה. אם היה איזשהו סיכוי לפתרונות הומניטאריים ברצועה בעקבות התחממות היחסים בין חמאס למצרים, הרי שהחלטת הנהגת התנועה חורצת את גורלם העגום של תושבי עזה ומקבעת את שליטתה של הזרוע הצבאית.

הברית המחודשת בין חמאס לטהרן אינה מקובלת על כל הנהגת התנועה. בתוך חמאס מתנהל ויכוח עז בין מנהיגי התנועה בשאלה האם סינוואר ואל-ערורי מהמרים על עתידה של חמאס, על אופייה ובעיקר על הסיכוי לפתיחת המצור על עזה. בין חברי הקו הפרגמטי נמצאים מוסא אבו מרזוק, ד"ר ראזי חמד (לשעבר האחראי על המעברים והיום ראש מינהל האנרגיה ברצועה), ד"ר אחמד יוסף ואחרים. בחמאס הם מכונים, ספק בלעג, "הצד המצרי", כלומר מי שמזוהים עם הקו המצרי. חברי הפלג המתון הזה, ששבעו נחת מהתחממות היחסים עם מצרים וראו אור בקצה המנהרה, חוששים עתה שכל מאמצי ההתקרבות למצרים ירדו לטמיון.

לא ברור כיצד הדוחפים לזרועות איראן רואים את התנהלותם במישור האופרטיבי-פרקטי. נוכח המלחמה המתנהלת בסיני מול ארגונים אסלאמיים קיצוניים והפיקוח ההדוק לאורך הגבול, קשה יותר להבריח נשק ותחמושת דרך המנהרות כבעבר. האם ההימור על איראן כבת ברית יכול להיות יעיל, כפי שהיה במהלך האינתיפאדה השנייה? הרי אז, מובארק עצם את עיניו מהפיתוח העצום של מנהרות ההברחה ברפיח. האם מצרים של היום בכלל תאפשר את יציאתו של הנייה במעבר רפיח, כשא-סיסי יודע שהוא יוצא לפגישה עם יריביו המושבעים בטהרן?

קשה להאמין שבכירי חמאס אינם מבינים את הסכנות האורבות להם, כשהימרו על בת ברית רחוקה תוך הסתכסכות עם שכנתם הקרובה מצרים – זו שברצותה הם ישרדו וברצותה הם יפלו.

"יכול להיות", אומר לאל-מוניטור איש פת"ח בעזה, "שההתקרבות לטהרן והפומביות התמוהה שחמאס נותנים לה, נועדו בכלל לשכנע את א-סיסי להציע לחמאס עסקה טובה יותר, כדי שלא יפלו לזרועות יריביו. אחרת קשה מאוד להבין את מניעיה ותכניותיה (של חמאס)".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept