הקונגרס עשוי לבחון מחדש מדיניות מכירות נשק מיוחדות לישראל

p
המחבר
בקצרה
המדיניות האמריקאית המבטיחה לישראל יתרון טכנולוגי צבאי על פני שכנותיה הערביות עשויה להיבחן מחדש, כיוון שכל המדינות הללו נלחמות כעת זו לצד זו נגד המדינה האסלאמית של דאע"ש.

וושינגטון. חברים מרכזיים בבית הנבחרים אומרים שהם פתוחים לבחינה מחדש של מדיניות נשק בת עשרות שנים, המבטיחה לישראל יתרון טכנולוגי בהשוואה לשכנותיה, שכן עתה ניצבות כולן מול איום זהה.

התפיסה, המכונה "יתרון צבאי איכותי", נולדה כבר בשנות ה-60' של המאה הקודמת, כאשר מדינות ערב עשו יד אחת נגד מדינת ישראל הזעירה. כיום, כמה ממדינות אלו מהוות את קו ההגנה הראשון של ישראל נגד המדינה האסלאמית, ומתעורר חשש שמדיניות זו תערער את האינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב כמו גם את ביטחונה של ישראל.

השבוע נבחנה הסוגיה מחדש בעת ביקורו של המלך עבדאללה בגבעת הקפיטול, בדיוק כאשר דאע"ש הפיץ סרטון המציג כיצד שורפים חיים טייס ירדני שבוי. לדברי סנטורים שנכחו בביקור, המלך התלונן על עיכובים במשלוח חלקי מטוסים, אמצעי ראיית לילה ופצצות מדויקות, שירדן זקוקה להם כדי להשיב מלחמה.

"אנו מבינים את הצורך בהבטחת מהימנות ההעברות לצד שלישי, את ההגנה על טכנולוגיות אמריקאיות חיוניות ואת המחויבות שלנו לקיומו של יתרון צבאי איכותי לישראל," כתבו חברי ועדת השירותים המזוינים של הסנאט במכתב למזכיר המדינה ג'ון קרי ולשר ההגנה צ'אק הייגל. "יחד עם זאת, לאור מצבה של ירדן ולמען לכידות הקואליציה, עלינו לפעול במהירות ולהבטיח שהם יקבלו את הציוד הצבאי שנחוץ להם להמשך המבצעים נגד המדינה האסלאמית. אנו מאמינים כי יש להיענות לבקשותיה של ירדן ללא דיחוי, בהתאם לצרכים המבצעיים הדחופים שלהם במאבק נגד המדינה האסלאמית".

נראה שהעיכובים בתגבור הסיוע לירדן נובעים בעיקר ממחסור בציוד צבאי זמין למשלוח מיידי, עקב דרישה גוברת מצד בעלות הברית של ארצות הברית בכל רחבי האזור. אחד החתומים על המכתב, חבר הסנאט לינדסי גרהאם (רפובליקני מדרום קרוליינה), הבהיר גם שלדעתו אין לתלות את העיכובים במדיניות כלפי ישראל – ויחד עם זאת לא שלל את האפשרות לבחון מחדש את מדיניות זו.

"הטכנולוגיה שאנחנו מדברים עליה, הפצצות שאנחנו מדברים עליהן, לא משנים את היתרון האיכותי", אמר גרהאם לאל-מוניטור. "זה סתם ברדק ביורוקרטי שבו אנשים לא רואים את התמונה המלאה. אין לי התנגדות שהמדיניות תיבחן מחדש, אבל לא בהקשר של הבעיה הזו, כי הבעיה כלל אינה קשורה למדיניות".

מנהיגי בית הנבחרים גם הם פתוחים לבחינה מחודשת של המדיניות.

"דעתי היא שאנחנו צריכים לתמוך בירדן. הם בקו החזית של המאבק נגד המדינה האסלאמית ואנו חייבים לתת להם את מה שהם צריכים", אומר יושב ראש ועדת השירותים המזוינים של הסנאט, מאק ת'ורנברי, רפובליקני מטקסס. "העולם משתנה, וכל מדיניות צריכה להיבחן מחדש".

הדמוקרט הבכיר בוועדה, חבר הסנאט אדם סמית, דמוקרטי מקליפורניה, העלה את האפשרות שהגיע הזמן לתת לבעלות ברית נוספות של ארצות הברית ציוד מתקדם. "חימוש ירדן באופן שיאפשר לה להילחם במדינה האסלאמית בצורה הטובה ביותר, משרת את האינטרסים של ישראל והאזור," אמר סמית לאל-מוניטור. "אני חושב שאת מדיניות 'היתרון האיכותי' בהחלט נצטרך לבחון מחדש – בעיקר בכל הנוגע לירדן ולערב הסעודית".

מכירות נשק למדינות זרות הן בתחום סמכותם של הפאנלים ליחסים בינלאומיים של בית הנבחרים והסנאט, ולא השירותים המזוינים.

אחרים טוענים, כי לאור התהפוכות המתחוללות במזרח התיכון, העיתוי הנוכחי דווקא איננו העתוי הנכון לשינוי המדיניות.

למשל, האביב הערבי והאירועים שלאחריו העלו לשלטון, בתוך שלוש שנים, שלושה נשיאים מצריים שונים, כשלכל אחד מהם גישה שונה בתכלית כלפי ישראל, כפי מציין מייקל אייזנשטדט, חבר בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב – מכון מחקר פרו-ישראלי. עלייתו המהירה של ארגון המדינה האסלאמית התאפשרה בזכות יכולתו של דאע"ש להשתלט על מאגרים גדולים של ציוד אמריקאי שכוחות עיראקיים נמלטים השאירו בשדה הקרב.

"בתקופה של שינוי מואץ, מכירת נשק למדינה ידידותית עלולה להיראות באור אחר לגמרי תוך זמן קצר," פוסק אייזנשטדט.

לפי ניתוח שכתבו למכון וושינגטון ב-2008 שני קצינים בצבא האמריקאי, התפיסה שארצות הברית תבטיח את עליונותה הטכנולוגית של ישראל באה לידי ביטוי כבר ב-1968, במכירת מטוסי פנטום 4-F בידי ממשל ג'ונסון. הנשיא והקונגרס התרשמו אז מיכולתה של ישראל להביס שלוש מדינות ערביות בעזרת טכנולוגיה (צרפתית) מתקדמת, כך שאחרי מלחמת יום הכיפורים [1973] ארצות הברית "אימצה בשתיקה" את התפיסה שיש לשמור על יתרונה האיכותי של ישראל והפכה לספקית הנשק העיקרית שלה.

עם זאת, לפי שירות המחקר של הקונגרס, רק ב-2008 קיבלה התפיסה הזו ביטוי בחוק.

חוק העברת ספינות הקרב (Naval Vessel Transfer Act) מ-2008 מגדיר "יתרון צבאי איכותי" כ"יכולת להילחם ולהביס כל איום צבאי קונבנציונלי ממשי מצד כל מדינה יחידה או קואליציה אפשרית של מדינות או מצד גורמים שאינם מדינות, תוך גרימת נזק מינימלי ומספר מינימלי של קורבנות, בעזרת שימוש באמצעים צבאיים מתקדמים בכמות מספקת ובכלל זה כלי נשק ויכולות פיקוד, שליטה, תקשורת, מודיעין, פיקוח וסיור בשטח, שמבחינת מאפייניהם הטכניים עולים ביכולותיהם על אלה של אותן מדינות יחידות או קואליציות אפשריות של מדינות או גורמים שאינם מדינות".

ב-2012 המשיך הקונגרס במדיניות זו וחוקק את חוק שיתוף הפעולה הביטחוני המוגבר ארה"ב-ישראל (US-Israel Enhanced Security Cooperation Act), שלפיו מדיניות ארצות הברית היא "לעזור לממשלת ישראל לשמור על יתרונה הצבאי האיכותי בתקופה של תמורה פוליטית אזורית מואצת ורוויה באי ודאות".

לפי הדו"ח של מכון וושינגטון, תהליך יישום המדיניות דורש תשומות מצד "מחלקת המדינה, הסוכנות לשיתוף פעולה ביטחוני במשרד ההגנה, המטות המשולבים, קהילת המודיעין האמריקאית, הפיקודים השונים של צבא ארה"ב והשירותים [הצבאיים]". גם הישראלים מוזמנים לתרום את חלקם ולספק רשימה של מערכות המאיימות, לדעתם, על יתרונם הטכנולוגי, כך לפי הנאמר בדו"ח.

אף שבשנות ה-80' של המאה הקודמת ישראל התנגדה למכירות נשק מסויימות לערב הסעודית, בשנים האחרונות אישרו הישראלים בשתיקה עסקאות נשק גדולות עם מדינות ערביות, עם עלייתה של איראן כאיום על ישראל ועל מדינות ערב כאחת. בעניין זה שגרירות ישראל בוושינגטון לא השיבה לבקשה לתגובה על כך, אבל השגריר מייקל אורן התבטא בנושא אחרי שהנשיא ברק אובמה אישר [ספטמבר 2013] עסקת נשק בשווי 60 מיליארד דולרים עם ריאד – העסקה הגדולה ביותר מסוגה אי פעם.

"איננו מתנגדים לעסקאות הנשק העצומות של ארצות הברית במזרח התיכון", אמר אז אורן לשבועון Defense News. "אנחנו מבינים שאם אמריקה לא תמכור את אמצעי הלחימה האלה, אחרים יעשו זאת. אנחנו גם מבינים את העובדה שכל אחת מהעסקאות הללו תורמת למאות או אלפי משרות בארה"ב".

אבל גם אם ישראל אינה מתנגדת [לעסקאות], מדיניות היתרון הצבאי האיכותי יוצרת רובד נוסף של הליך ביורוקרטי שעלול להאט את מכירות הנשק. אייזנשטדט לא מתרגש מהחשש הזה, שכן לדבריו תהליך הרכש "הוא ממילא ים של ביורוקרטיה".

גם אם שינויים במדיניות אינם עומדים כעת על הפרק מבחינת העתיד הקרוב, ישנם חברים בבית הנבחרים האומרים כי מדינות ערב מוכיחות את עצמן כבעלות ברית ראויות במאבק נגד המדינה האסלאמית, והדבר עשוי להביא לבחינה מחדש של מגוון מדיניויות.

"מאז שאני כאן, אני עוקב אחר היחסים שלנו עם מדינות ערב. כיוון הרוח משתנה בתחום הזה", אומר הסנטור ג'ים ריש, רפובליקני מאיידהו, העומד בראש פאנל יחסי החוץ של הסנאט לענייני המזרח הקרוב. "בזמנים עברו, כשדיברנו על אל-קאעידה ועל טרוריסטים, הם היו מתחילים למולל בידיים ולומר 'כן, אנחנו מקווים שאתם תוכלו לעשות משהו בעניין הזה'. עכשיו הם אומרים 'אנחנו'. אם אתה מסתכל להם ישר בעיניים, הרי שהם רואים באור אחר את המדינה האסלאמית ואת מה שקורה ואת מה שהם מרוויחים מכך. הם מודאגים. משתמע מכך שכיוון הרוח אכן משתנה, והכל יעמוד לבחינה מחדש".

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: us congress, us-israel relations, qualitative military edge, king abdullah ii, jordan, israel, islamic state, arab world

ג'וליאן פקת הוא כתב הקונגרס של אל-מוניטור. בעבר ניהל את הבלוג The Hill Global Affairs. בטוויטר: @congresspulse

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept