ישראל פולס

ח"כ חסון: נתניהו מנע מצה"ל להחליש את חמאס משמעותית

p
המחבר
בקצרה
סגן ראש השב"כ לשעבר, ח"כ ישראל חסון מקדימה, מותח בראיון לאל-מוניטור ביקורת קשה על ראש הממשלה ושר הביטחון: רצו לפגוע בחמאס רק באופן מדוד, כדי לא לחזק את אבו מאזן.

ח"כ ישראל חסון מקדימה, לשעבר סגן ראש השב"כ, עוקב בימים האחרונים בתסכול גובר אחר התנהלותם של ראש הממשלה ושר הביטחון במבצע צוק איתן המתארך. המסקנה שלו היא שמה שמנחה את השניים הוא רצונם להימנע מחיזוק מעמדו של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), ומהצורך לחזור למשא ומתן מדיני עמו. זו הסיבה שבגללה הם חוששים לפגוע בחמאס בצורה הרסנית לארגון.

חסון, בוגר שתי אינתיפאדות וכל תהליך מדיני מאז ימי אוסלו, יצא בשנים האחרונות נגד הדה-לגיטימציה שעשו שר החוץ אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו לאבו מאזן, שכללה לדבריו השפלות ועלבונות, והכל כדי להפוך אותו ללא רלוונטי למשא ומתן עם ישראל. מבצע צוק איתן בעיניו הוא המשך של הגישה הזאת. בראיון לאל-מוניטור חסון טוען שהחשש מפגיעה קשה מדי בחמאס היא השיקול המרכזי שעמד מאחורי החלטתם של נתניהו ויעלון להימנע מהרחבת המהלך הקרקעי אחרי השמדת מנהרות הטרור של חמאס.

אל-מוניטור: מה מביא אותך למסקנה המטרידה הזאת?

חסון: נקודת המוצא של הטענה הזאת היא קודם כל שחמאס והרשות הפלסטינית הם כמו כלים שלובים ואי אפשר לנתק אותם זה מזה ברמת הפתרון. מול זה, בפוליטיקה הישראלית ישנן שלוש תפיסות בסוגיית הסכסוך עם הפלסטינים: התפיסה האמונית של [השר נפתלי] בנט וחבריו, התפיסה השנייה היא של שר הביטחון ואולי גם ראש הממשלה, שאומרת שצריך לנהל את הסכסוך עם הפלסטינים (במקום לשאוף לפתרונו; מ"מ), והתפיסה השלישית שאומרת שצריך ליצור פתרון לסכסוך.

כשאני בוחן את הדברים אני מגיע למסקנה שהגישה המדינית שהניעה את האופן והקצב של הפעילות המבצעית שלנו בצוק איתן היא הגישה שאומרת שלסכסוך הזה אין פתרון, וצריך לנהל אותו, ולפיכך אסור לנו לדחוף שום דבר לקצה. כלומר, אסור לנו לדחוק את חמאס יותר מדי לפינה ולהביא להעלאת קרנו של אבו מאזן, כי אם אבו מאזן יתחזק אנחנו נצטרך לשלם לו במטבע מדינית שאנחנו לא מעוניינים לשלם בה.

אל-מוניטור: איך זה בא לידי ביטוי בשטח?

חסון: אני מאוד מצטער להגיד את הדברים האלה, וזה אפילו כואב לי, אבל אין לי הסבר אחר להתנהלות של צה"ל שפעל לפי ההוראות של הדרג המדיני. שמישהו יסביר בבקשה מדוע צה"ל לא המשיך להתקדם עוד חצי קילומטר לתוך עומק השטח, אחרי משימת חיסול המנהרות, כדי לגרום לחמאס להתחיל לקפל דגלים. זה הרי היה אפשרי, אבל מישהו לא רצה את ההחלשה הנוספת של חמאס, כי מישהו רצה לפגוע בו רק באופן מדוד. וזאת, כדי לא ליצור מצב שבו חמאס נחלש באופן שמחזק את אבו מאזן והופך אותו לכתובת לפתרון. אנחנו עצרנו בכוונת מכוון.

אל-מוניטור: ה"מישהו" הזה הם ראש הממשלה ושר הביטחון?

חסון: כך זה נראה. הרי יש חמישייה ימנית בקבינט: ביבי, בוגי, בנט, ליברמן, וארדן – מי מאזן אותם? לפיד ולבני? הרי אם ביבי ובוגי היו רוצים - אז לא הייתה בעיה של רוב. זה היה צריך להיות מהלך קרקעי מדוד, כשכל יום מתקדמים עוד 200-100 מטרים – בלי לכתוש את עזה, כמו ששרון עשה בביירות. צה"ל יכול היה לבצע את המשימה הזאת.

אז ככל שאני חושב על זה יותר, העצירה הזאת לא מובנת לי לחלוטין, ויש לה רק הסבר אחד: לא רצו לחזק את אבו מאזן ולהתחיל איתו משא ומתן מדיני, כלומר לשלם במטבע של יהודה ושומרון. אני גם מסתכל מי הם חברי המשלחת הישראלית בקהיר וזה מחזק את המסקנה הזאת. יש שם אנשים שלא יכולים לקבל שום החלטה.

אל-מוניטור: איך לדעתך מפרשים בחמאס את ההתנהלות הישראלית?

חסון: בחמאס אומרים את הדבר הבא: ממדינות ערב לא תבוא לנו הישועה כי הם נגדנו כרגע, ומה שיש לנו זה את קטאר ואת טורקיה. אבל מצד שני, ממדינות המערב, ארה"ב ואירופה, יכולה לצמוח לנו הישועה, מכיוון ששם רגישים למה שקורה בעזה. אם זה כך, אז מדוע שניתן את ההישג למצרים? מדוע שניכנע למצרים, אם אנחנו יכולים להמשיך ולהרחיב את הטריז בין ישראל למערב?

ככל שחולף הזמן, זה מה שקורה. הרי מה חמאס עושים? הם באים למשא ומתן עם דרישות לגיטימיות ברמה העממית של האזרחים כמו פתיחת המצור. הדרישות האלה מכוונות ישירות למערב, כי כאמור אלה הן דרישות לרווחת האוכלוסייה הסובלת בעזה. בחמאס לא רוצים לתת למצרים את ההצלחה, ולא ממהרים להיכנע לדרישות. מבחינתם יש להם זמן כל עוד המערב מקשיב להם.

דבר שני שחמאס אומר, זה שהוא לא רוצה להיות יותר השלטון ברצועת עזה, אלא להיות השליט, בדיוק על פי מודל חיזבאללה. הוא מעדיף שאבו מאזן יישא באחריות כלפי העם, כי הוא מעוניין לשחוק את אבו מאזן בתהליך הארוך והסיזיפי של שיקום עזה. חמאס לא מוותר על המאבק שלו ולא מוותר על השאיפה לייצג את העם הפלסטיני. מבחינתו עכשיו הוא צריך לוותר על כמה דברים, אבל זה טקטי.

אל-מוניטור: ומה עמדת אבו מאזן?

חסון: לדעתי אבו מאזן שואל, ובצדק, מי הולך בדיוק להיות איתי בתהליך הזה? המערב שבעט לי בראש? ביבי ששחק והחליש אותי, ולא נתן לי את ההישג של הקלת הלחץ ביהודה ושומרון?

ישראל אומרת עכשיו שיש לה מפגש אינטרסים עם מצרים, אבל לטעמי קצת שוכחים כאן שמצרים היא לא חלק מהמפעל הציוני, ובסופו של דבר המחויבות שלה היא לפלסטינים. לכן חשוב להפנים שלמפגש האינטרסים הזה יש מגבלות, וזוהי צריכה להיות הנחת העבודה של הממשלה.
אל-מוניטור: הפסקת האש התפרקה, ותושבי ישראל שוב במקלטים. חזרנו לנקודת ההתחלה?

חסון: במידה רבה, המצב יותר בעייתי מנקודת ההתחלה, מכיוון שאין לנו כבר את אורך הנשימה הבינלאומי שהיה לנו עד עכשיו. חלון הזמן הזה נסגר, ואנחנו נצטרך לעשות מהר דברים ובמחירים גבוהים יותר. אני לא רואה ברירה אלא להיכנס פנימה אם אנחנו רוצים לשנות את המשוואה שנוצרה כאן.

היינו צריכים ללכת למשא ומתן מתוך העוצמה הגדולה שלנו, והיינו צריכים להמשיך ללחוץ קרקעית על חמאס ולהתקדם עוד קצת, כי כך היינו מבהירים לו שהחשבון שלו שגוי, ושאנחנו מסוגלים להמשיך להתקדם פנימה וללחוץ עליו. היה צריך לעשות את זה מיד אחרי סיום הטיפול במנהרות, ומישהו עצר את זה. להערכתי, לא תהיה בסוף ברירה ויחזרו אל הנקודה הזאת. יצטרכו להיכנס קרקעית למהלך מוגבל, אחרת אני באמת לא רואה איך יוצאים מהלופ הזה.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: west bank, mahmoud abbas, israel, hamas, gaza, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept