ישראל פולס

הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים

p
המחבר
בקצרה
ה"גזרים" שישראל מציעה לתושבי עזה – היתרי כניסה זמניים, הרחבת אזורי הדיג וגיוס נדבות מקטאר – מתגמדים לעומת נבוט המצור. הסגר מנתק את האוכלוסייה מהעולם וחונק את הכלכלה המקומית.

במוצאי שבת [22 בפברואר] הטיל יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן "פצצה" באולפן "פגוש את העיתונות" (ערוץ 12). הוא גילה (תוך הפרת צו הצנזורה) כי ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום ביקרו לפני כשבועיים בקטאר, בשליחותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הם מתחננים לקטארים להמשיך ולהזרים כסף לחמאס אחרי ה-30 במארס", היכה ליברמן בבטן הרכה של יריבו. "פתאום נתניהו מופיע בתור סנגורו של חמאס, כאילו מדובר בארגון לאיכות הסביבה", הוסיף ליברמן והזכיר כי ב-2019 חמאס שיגר 1,500 רקטות לעבר ישראל וכי ארבעה אזרחים נהרגו אז. "יש פה פנייה לטרור ותשלומי פרוטקשן", הצליף המיועד להמליך את ראש המשלה הבא.

חבל שהמראיינת המנוסה, רינה מצליח, לא שאלה את ליברמן על מה נסבה שיחתו עם שר החוץ הקטארי מוחמד בן עבד א-רחמן א-ת'אני, ב-22 ביוני 2018, בשדה התעופה של לרנקה. האם מי שהיה אז שר הביטחון בממשלת נתניהו, ביקש מהשר הקטארי לסייע לארגון איכות סביבה הפועל לשימור פרחי בר ברצועת עזה?

מבול הספינים שיורד על הציבור בימים של ערב בחירות עושה שמות בזיכרון הקולקטיבי ובכושר השיפוט של הבוחר. מי זוכר היום, בשבוע שבו תושבי אשקלון נתונים למתקפת רקטות, את סיסמת הבחירות של הליכוד מ-2006 "חזק מול החמאס – בנימין נתניהו", או את דבריו באשקלון לקראת בחירות 2009: "אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של חמאס. אנחנו נחזיר את הביטחון לתושבי אשקלון, לתושבי אשדוד, ותושבי שדרות ובאר שבע ויבנה. אנחנו נחזיר את הביטחון לתושבי ישראל". בנאום שנשא בכנס הרצליה למחרת [4 בפברואר 2009], אמר יו"ר האופוזיציה דאז נתניהו – זה שמשגר עתה שליחים למבצע "הקש בדלת" כדי לקדם הסדרה עם חמאס – כי מדיניות ממשלת קדימה התפרשה אצל חמאס כחולשה. "התהדיה עזרה לחמאס לשכלל את הטילים ולהגדיל את עוצמתם ואת נזקם", הוא אמר ותקף בחריפות את ממשלת קדימה ושרת החוץ דאז ציפי לבני, על שהפסיקו את מבצע "עופרת יצוקה" [דצמבר 2008] מבלי ששלטון חמאס הופל.

כמיטב המסורת הפוליטית, כשהתותחים יורים האופוזיציה לא שותקת. השבוע הגיע תורו של יו"ר כחול לבן בני גנץ להבטיח שאם הוא יהיה בשלטון, ילדי אשקלון יישנו בשקט. "המצב הלא הגיוני והמתמשך שנכפה עליכם כואב לי באופן אישי", כתב רב אלוף בדימוס גנץ בעמוד הפייסבוק שלו [23 בבפרואר], "ואני מתכוון לתקן אותו". וכיצד הוא מתכוון לעשות זאת? "הסדרה והשבת הבנים הביתה, או הכרעה. אין אופציה אחרת". אבל מי כמו רמטכ"ל לשעבר, למוד קרבות חסרי הכרעה בגזרת עזה, יודע שהמילה "הכרעה" אינה רלבנטית לעימות א-סימטרי של מדינה נגד ארגון גרילה, אשר נלחם כשגבו אל הים. ניסיון העשור האחרון מלמד כי "הסדרה" היא במקרה הטוב סיסמה ריקה, ובמקרה הגרוע אחיזת עיניים.  

כך נראית ה"מדיניות" ביחס לעזה בשבועות האחרונים, פברואר 2020:

1 בפברואר: כתגובה לירי רקטות ולהפרחת בלוני תבערה, החליטה ישראל לבטל 500 היתרי סוחר שמאפשרים יציאת עובדים מעזה לישראל ולגדה המערבית. הנימוק הרשמי היה "מניעה ביטחונית" על אף שההיתרים ניתנו לאחר מסלול הבדיקות הפרטניות שהציבה מערכת הביטחון של ישראל.

5 בפברואר: ישראל הגבילה את המרחק המקסימלי שהיא מאפשרת לדייגי עזה להרחיק מהחוף ל-10 מייל ימי.

9 בפברואר: ארגון "גישה" פנה לשר הביטחון נפתלי בנט פנה ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) אלוף כמיל אבו-רוקון, בדרישה דחופה לבטל את ההחלטה לשלול היתרי תנועה של מאות סוחרים מרצועת עזה.

13 בפברואר: "גורם ביטחוני" מסר לתקשורת כי "אם השקט יישמר, ישראל תרחיב בחזרה את מרחב הדיג לחוף עזה".

15 בפברואר: המתפ"ש הודיע כי "בעקבות ירי הרקטות מרצועת עזה לעבר ישראל, הצעדים האזרחיים שתוכננו כלפי רצועת עזה – הרחבת מרחב הדיג, החזרת 500 היתרי מסחר והחזרת כניסת המלט – מבוטלים".

18 בפברואר: המתפ"ש הודיע כי "לאור השקט היחסי בימים האחרונים והפסקת בלוני הנפץ, הוחלט בתום התייעצות ביטחונית על החזרת הצעדים האזרחיים שהופסקו בסוף השבוע האחרון". הצעד החשוב ביותר לפלסטינים היה החלוקה של עוד 2,000 היתרי עבודה בתחומי ישראל לפועלים עזתים, במסווה של "היתרי סוחרים". כהרף עין נעלמה "המניעה הביטחונית" שלהם, ונחשף השימוש באמצעים כלכליים לצורך ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית והמשך "מדיניות הבידול" בין עזה לגדה.

23 בפברואר: מחסום ארז נסגר עד להודעה חדשה בעקבות ירי רקטות על אשקלון ויישובים נוספים בסביבה. בנוסף, צומצם מרחב הדיג ברצועת עזה ל-6 מיילים ימיים. הג'יהאד האסלאמי נטל אחריות להפרת השקט הזמני, כתגובה על תקרית אשר במהלכה תועד דחפור צה"לי גורר גופת פלסטיני שנהרג מאש צה"ל בתוך שטח רצועת עזה.

המילה "הקלות" היא ביטוי מכובס של שיטת "המקל והגזר", המשמשת מקדמת דנא בידי כובשים זרים לשלוט בילידים. אך הגזרים שישראל מציעה לתושבי עזה – היתרי כניסה זמניים, הרחבת אזורי הדיג וגיוס נדבות מקטאר – מתגמדים לעומת נבוט המצור. הסגר מנתק את האוכלוסייה מהעולם וחונק את הכלכלה המקומית. כדי לשים קץ לסבלם של תושבי עוטף עזה, הממשלה הבאה תצטרך להחליף את "ההסדרה" הזמנית  הכושלת בהסדר קבע שיייתן תקווה גם לתושבי רצועת עזה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept