ישראל פולס

מורשת שר האוצר כחלון, הילד מגבעת אולגה

p
המחבר
בקצרה
משה כחלון היה שר אוצר אידיאולוג חברתי, שידע בדיוק איך מרגיש ילד שאין לו ושינה את סדרי העדיפויות בחלוקת התקציב. אפשר להגיד עליו שהוא פופוליסט, אבל הוא פעל עם הרבה חמלה. בניגוד לשר האוצר נתניהו.

במאי 2018, בגיל 95, נפטרה מיסה כחלון, אמו של שר האוצר משה כחלון. אלפים הגיעו לנחם את המשפחה במהלך ימי השבעה, שהתקיימה בדירה הצפופה והישנה בשיכון העולים של גבעת אולגה. פרופיל המבקרים היה יוצא דופן: הצמרת הפוליטית של מדינת ישראל ובכירי המשק לצד דייגים מחוספסי ידיים שגדלו עם כחלון באותה השכונה. כולם נדחסו אל תוך הבית שבו גידלו הוריו של כחלון, עולים מלוב, שבעה ילדים בשני חדרים – כשהמטבח, כפי שסיפר להם כחלון, הוסב עם רדת ערב לחדר שינה נוסף. אי אפשר היה להישאר אדיש לסיפור הזה. הוא זיכך את מהותו של כחלון כשר אוצר, והעניק מוחשיות לפער שבין נקודת ההתחלה הכה לא מבטיחה שלו לפסגה שכבש.

ביום ראשון השבוע [12 בינואר] הודיע כחלון לראש הממשלה על החלטתו שלא להתמודד על מקום בכנסת הבאה. בכוונתו להישאר בתפקידו עד אחרי הבחירות, כשימונה לו מחליף. ההודעה על פרישתו מהחיים הפוליטיים הייתה צפויה. היא התקבלה אצל כחלון אחרי הבחירות האחרונות בספטמבר [2019], כשמיזג את מפלגתו כולנו לתוך הליכוד. לפני הבחירות ההן הוא תכנן להמשיך לכהן כשר אוצר, וסיכם עם נתניהו על כניסה גם לתחום המדיני כזרוע של הממשלה מול העולם הערבי. אבל ממשלה לא קמה, ובמקומה התגלגלה המדינה לכאוס פוליטי. כחלון החליט לצאת המשחק, אבל יכול להיות שעוד ישוב.

למעשה ניצני הפרישה נזרעו כבר אחרי הבחירות באפריל [2019], כשכולנו בראשותו קיבלה רק ארבעה מנדטים. הכוח הפוליטי שהיה בידיו כשעמד בראש מפלגה עם עשרה מנדטים התפוגג, והוא חש אכזבה צורבת מהציבור שלא הכיר לו תודה.

מי שהיה במשך שנים הפוליטיקאי הכי פופולרי, רובין הוד של החלשים, סינדרלה, הפך בחודשים האחרונים לשק חבטות של פרשנים כלכליים. הוא הוכה ללא רחם והואשם על הגרעון העצום בתקציב המדינה, שתופח מיום ליום, ועל ההבטחה שלא מומשה עד תום לפוצץ את בועת הנדל"ן. הודעת פרישתו הולידה גל נוסף של מאמרים קשים נגדו, על כך שהיה פופוליסטי ופזרן מדי.

אפשר לספר באופן הזה את סיפורו של כחלון ולזקוף לחובתו את גרעון המיליארדים ומחירי הדיור שעדיין גבוהים, אלא שזו תהיה הסתכלות צרה החוטאת למורשת האמיתית שלו. כחלון היה שר אוצר אידיאולוג חברתי אשר פעל כדי לממש את האג'נדה שעליה הוא נבחר. אם בוחנים את מכלול פעולותיו, הרפורמות שקידם והמהלכים שדחף, רואים לנגד העיניים תפיסת עולם קוהרנטית של מנהיג כלכלי-חברתי, אשר שינה את סדרי העדיפויות בחלוקת התקציב.

כחלון הוריד את מס החברות ואת המע"מ; הוא הפחית את המכס על מוצרי תינוקות, מכשירי חשמל ביתיים ובגדים – כדי להילחם ביוקר המחייה; הוא עודד תחרות בתחום הפנסיה באמצעות רפורמה שהובילה לירידה של עשרות אחוזים בדמי הניהול; הוא הגדיל את התחרות במערכת הבנקאית באמצעות חקיקה, שהביאה לצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות; הוא גם הגדיל את נקודות הזיכוי במס הכנסה להורים לילדים עד גיל 5; הוא הנהיג תוכנית חיסכון לכל ילד על חשבון קופת המדינה; הוא הפחית את מחירי התרופות וחילק קצבאות חד פעמיות לקשישים יוצאי מדינות ערב שנפגעו בשואה.

את ההבטחה הכי גדולה שלו – הורדת מחירי הדיור – הוא ניסה לממש באמצעות תוכנית "מחיר למשתכן". מדובר במכירת דירות מוזלות לזוגות צעירים ורוכשי דירה ראשונה. על מידת ההצלחה של התוכנית יש מחלוקת, אך בזכותה לא מעט צעירים הצליחו לקנות דירה.

זוהי רשימה לא מלאה מתוך עשרות צעדים ופעולות של כחלון. אפשר להתווכח על נכונותם ונחיצותם, אפשר גם לטעון שהם פופוליסטים, אבל אי אפשר שלא לראות שיש מאחוריהם משנה סדורה, השקפת עולם מובהקת שיש בבסיס שלה הרבה חמלה. גם כשנשם אוויר פסגות וניהל את משרד האוצר על אגפיו ופקידיו החזקים, כחלון לא הפסיק להיות הילד מגבעת אולגה.

מהצד ההפוך לגמרי אפשר להשוות אותו לשר אוצר אחר, שגם הוא היה אידיאולוג – בנימין נתניהו, שהוביל ב-2003 את תוכנית החירום להצלת המשק ומימש תפיסת עולם של קידום כלכלת השוק החופשי כחזות הכל. נתניהו אמנם חילץ את המשק ממצב מסוכן, אבל על הדרך פגע באופן אכזרי בשכבות החלשות ושילם על כך מחיר פוליטי. בקמפיין בחירות 2006, כשנתניהו הוביל את הליכוד, הוא דאג להסתובב עם כחלון במעוזי הליכוד בפריפריה כדי לרכך את הביקורת שספג מאלה שפגע בהם.

בבחירות 2009, אחרי ניצחון הליכוד, כחלון מונה לשר התקשורת בממשלת נתניהו השנייה. אז הוא קנה את עולמו כשהבטיח ויישם את רפורמת הסלולר שהפחיתה באופן דרמטי את עלויות השימוש בטלפונים ניידים ממאות שקלים בחודש לעשרות בודדות. עבור הציבור, הרפורמה הזאת הייתה מוחשית ומיידית. היא פעלה כמו קסם. הציבור הרגיש שמישהו עובד בשבילו.

את הפופולריות המהירה שצבר תרגם כחלון למנדטים, כאשר פרש מהליכוד והקים מפלגה חברתית בשם "כולנו" [2015]. בבחירות 2015 זכה בעשרה מנדטים והיה לשון מאזניים. הוא ביקש וקיבל מנתניהו את תפקיד שר האוצר, כולל סמכויות שלא ניתנו לאף אחד לפניו. זו הייתה הגשמת חלום עבורו. מעולם לפני כן לא ישב במשרד האוצר אדם עם ביוגרפיה והשקפת עולם חברתית כמו כחלון.

בהתחלה התקשורת עטפה אותו בחום ופרגנה לו. המשברים החלו כאשר הציפיות שהוא יהיה זה שיגן על בג"ץ בממשלת הימין (לאור הצהרותיו), התנפצו. למרות נתוני המאקרו הטובים של המשק, הוא שילם מחיר מסוים גם על זה. ב-2018 המשק צמח ב-3.4% וב-2019 נרשמה צמיחה דומה.

בסופו של דבר כחלון היה שר אוצר "יש לי" עבור השכבות החלשות ומעמד הביניים הנמוך. הוא ידע בדיוק איך מרגיש ילד שאין לו. זו הייתה האידיאולוגיה שלו. זו תהיה מורשתו, כמו גם העובדה שהפך לסמל למוביליות חברתית, כהשראה לילדים אחרים.

נמצא ב: retirement, market economy, deficit, benjamin netanyahu, kulanu party, knesset, finance minister, moshe kahlon

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept