האם חיסול סולימאני נועד לחסל את הסכם הגרעין?

בזירה האיראנית כמו בזירה הפלסטינית, ישראל מעדיפה ללבות את האש שמחזקת את הקיצונים מאשר לתמוך במתונים. בטווח הבינוני והארוך סילוקו של סולימאני מהזירה משחקת לידי יורשיו ומעלימה את קולם של הפרגמטיסטים.

al-monitor .

ינו 9, 2020

אי אפשר לבוא בטענות לראש הממשלה הזמנית, בנימין נתניהו, על כך שהוא קפץ בראש להלל את הנשיא טראמפ "על שפעל בנחישות, עוצמה ומהירות" לחיסולו של הגנרל קאסם סולימאני. אין כמעט אדם בעולם שמעורב בעימות בין ארה"ב לאיראן יותר מהנאשם הישראלי בשוחד, מרמה והפרת אמונים. האות להידרדרות מדיפלומטיה לאלימות שמאיימת עתה להדליק את המזרח התיכון, ניתן עם החלטתו של הנשיא טראמפ ב-2018 לסגת מהסכם הגרעין ולהחזיר את הסנקציות על איראן, ובהמשך להחריפן. וכפי שנתניהו עצמו העיד, הוא זה ששכנע את טראמפ לסגת מההסכם.

גורם צבאי ישראלי בכיר אמר בחודש שעבר [דצמבר 2019] לעמיתנו בן כספית, כי סולימאני יודע כיצד להרחיק את המנהיג העליון עלי חמינאי מהנשיא רוחאני ומהרפורמיסטים. אבל ספק רב אם הדבר היה עולה בידו של סולימאני ללא עזרתם של בני הזוג נתניהו וטראמפ. ההתנערות מהסכם הגרעין וההימנעות מלהשתלב בו כדי לדרוש "מקצה שיפורים", הם שהחלישו את הפרגמטיסטים באיראן. חמינאי תמך בהסכם הגרעין למרות התנגדות של סולימאני, והעניק גיבוי פומבי למדיניותו של הנשיא רוחאני. פרישתה של ארה"ב מההסכם והחרפת הסנקציות הציגו את הנשיא האיראני כמי שהלך שולל אחרי המערב והביכו את המנהיג העליון. במשחק סכום האפס שהתנהל בין המחנה הפרגמטי לבין מחנה סולימאני, התוצאה הייתה 1:0 לטובת האחרון. 

ייתכן שבטווח הקצר סילוקו של סולימאני מהזירה המזרח תיכונית בכלל והאנטי-ישראלית בפרט, פוגעת ביכולות המבצעיות של איראן ושלוחותיה באזור. אולם, בטווח הבינוני והארוך ההתנהגות האמריקאית (קשה להגדירה "מדיניות") משחקת לידי יורשי סולימאני ושותפיהם בגבולה של ישראל. באווירה הלאומנית המתלהמת שפושטת עתה בציבור האיראני, על פיה כבוד הרפובליקה מוטל על כף המאזניים ואין מה להפסיד, קולות המחאה של הרפורמיסטים נגד משטר האיתוללות נאלמו ונעלמו. הדבר בא לידי ביטוי בהחלטה של הפרלמנט העיראקי לדרוש את סילוק הכוחות האמריקאיים מהמדינה ובהפגנות נגד ארה"ב במדינות ערב הסוניות. מצרים, היריבה הגדולה של איראן, נאלצה להבליג על ביקור התנחומים של בכיר החמאס איסמעיל הנייה בטהרן.

את המשמעות האסטרטגית של החיסול יש לבחון על פי הסרגל של נתניהו, שבקצהו העליון תכנית הגרעין האיראנית, המוצגת כאיום מספר אחד על ישראל. קשה להאמין שהצעד של החרפת הסנקציות, אשר לא הכניעו את איראן מעמדתה לפני החיסול של סולימאני, יזיזו אותה מעמדתה אחרי השפלתה בראש חוצות.

קשה לא פחות להניח שהאיראנים מתייחסים ברצינות לאפשרות שאפילו נשיא בלתי צפוי כטראמפ, יסתכן במערכה צבאית במזרח התיכון בעיצומה של מערכת בחירות מתוחה מבית. הניסיון הצפון קוריאני לימד גם אותם שטראמפ מצטיין בצחצוח חרבות יותר מאשר בשליפתן. לראיה, הם מרשים לעצמם להתגרות באמריקאים על ידי הודעה על האצת העשרת האורניום.

נותרנו עם האפשרות השלישית – ללחוץ על ארה"ב להקפיא את הסנקציות על איראן ולחזור להסכם הגרעין המקורי, שנהנה מתמיכת רוב הציבור האמריקאי.

הלחץ הזה לא יבוא מן הסתם מלשכת ראש הממשלה הנוכחי, אך יש לקוות שבקרוב תהיה לישראל ממשלה חדשה, פרגמטית ומאוזנת יותר. היא תוכל להישען על עמדתם של רבים וטובים בצמרת הביטחונית, שלמדו מקרוב שלא נולד טרוריסט שאין לו תחליף. כך לדוגמא, הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט, דחה את הטענות בדבר כשלונו של הסכם הגרעין. על אף מגרעותיו, אמר רב-אלוף (במיל') איזנקוט, ההסכם עובד. האלוף (במיל') עמוס גלעד, למשל, מי ששימש ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, העיד אף הוא כי האיראנים עומדים בהסכם וכי אין מקום לפעול לביטולו. הנשיא מקרון אמר לפני כן כי המודיעין הישראלי "הראה לנו באופן ברור כי על אף שאינו מושלם, עדיף ההסכם הנוכחי על המצב הקודם." כמו שאמר וולטר, הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-18, הטוב מאוד הוא האויב של הטוב.

פרשנים במערב טוענים כי האסטרטגיה של המשטר בטהרן הייתה לדבוק בהסכם הגרעין ולקוות שבעקבות בחירות נובמבר 2020 יתפוס את מקומו של טראמפ נשיא שאוזנו תהיה כרויה לשותפיה של ארה"ב להסכם ולאינטרס של יציבות המזרח התיכון והכלכלה העולמית. עם זאת, מדבריו של שר החוץ האיראני ג'אווד זריף לסוכנות בלומברג (יולי 2019) עלה כי טהרן נערכת גם להמשך העימות. זריף, המייצג את הזרם הפרגמטי, אמר כי הוא מעריך שסיכוייו של טראמפ לזכות בתקופת כהונה שנייה עולים על חמישים אחוזים, ולפיכך יתכן שאיראן תצטרך להתמודד איתו גם בשנים הבאות.

הסיכוי שמורה הדרך הישראלי של טראמפ אל היציאה מההסכם, יאלץ לפנות את המשכן הרשמי (שנהפך זה מכבר למקלט ציבורי), מתנדנד אף הוא סביב הפיפטי-פיפטי. עם זאת, לא ברור מה באמת מסתתר מאחורי הברכה שהמועמד המוביל להחליפו, רב אלוף (מיל') בני גנץ, מיהר לשגר לטראמפ "על ההחלטה המנהיגותית והאמיצה.'' קמפיין בחירות או עמדה אסטרטגית אמיתית לגבי הדרכים להתמודד עם איום הגרעין האיראני? "אני מסרב להיכנס להיסטריה", אמר גנץ בתגובה לביקורת החריפה שנתניהו הטיח בהסכם הגרעין לפני שנכנס לפוליטיקה (ספטמבר 2015). "אני מסכים שאפשר היה להשיג הסכם טוב יותר," אמר אז גנץ, אך הוסיף "אבל אני רואה את חצי הכוס המלא ואת ההצלחה שבהרחקת איראן עשר עד חמש עשרה שנה מהגרעין.'' הוא גם בירך על כך ש"הדיפלומטיה הצילה ממלחמה".

ההתנהלות הישראלית בזירה האיראנית תואמת במידה רבה מאוד את פעילותה בזירה הפלסטינית. בשתיהן היא מעדיפה ללבות את האש שמחזקת את הקיצונים מאשר לתמוך במתונים במאמץ לעצור את התפשטותה. ישראל מציבה מחסומים בדרך לפתרון שתי המדינות במו"מ עם הפלג הפלסטיני הפרגמטי, ומלמדת את הציבור הפלסטיני שהסכם אוסלו הביא עוד התנחלויות. כך, ישראל מזהירה את כל העולם מפני הגרעין האיראני, ובמקביל משסה את ארה"ב נגד טהרן ומלמדת את הציבור האיראני שהסכם עם המעצמה הגדולה הביא עליהם עוד סנקציות. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020