ישראל פולס

ההסדרה תרחיק את עזה מרמאללה

p
המחבר
בקצרה
אם יושג הסכם הסדרה, חמאס והג'יהאד האסלאמי יקבלו את השליטה על עזה בעוד הרשות הפלסטינית תאלץ לוותר על חלום איחוד הגדה עם הרצועה. כלומר שתי ישויות נפרדות לעם פלסטיני אחד.

בביקורו בפורטוגל בשבוע שעבר [6 בדצמבר] אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הסכם הסדרה עם חמאס נמצא ממש מעבר לפינה. "יש אפשרות אולי הזדמנות לקדם הסדרה. זה לא שיכירו בנו ואנחנו בהם, אבל אני חושב שאפשר להגיע להסדרה. אנו עובדים על זה בזמן זה ממש". כך התרשמו גם ראשי רשויות בעוטף עזה, שנפגשו באותו יום עם הרמטכ"ל אביב כוכבי על רקע המשך הירי לעבר יישובי העוטף והשיתוק הפוליטי בישראל. אחרי הפגישה הם אמרו, כי הבינו שהכיוון של הסדרה עם חמאס הוא "חיובי".

דבריהם של נתניהו והרמטכ"ל מגיעים במקביל לשיחות בקהיר בהשתתפות ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה ובכירים בג'יהאד האסלאמי לרבות מזכ"ל הארגון זיאד נחלה. כפי שכתבתי כאן במאמר קודם, הג'יהאד האסלאמי הפך למעין "ריבון שותף". כלומר חמאס אינו שליט יחיד ברצועה המקבל החלטות לטוב או לרע. גם לראשי הג'יהאד האסלאמי יש דרישות ותנאים להסדרה. ואכן ביום שני [9 בדצמבר] דווח בחדשות 13 כי הג'יהאד האסלאמי סירב לביסוס רגיעה ארוכת טווח בעזה, אך נחלה התחייב בעל פה לייצוב הרגיעה כל עוד ישראל מחויבת אליה, לשיטתו. ביום מן הימים חמאס עוד יתחרט על השותפות שנכפתה עליו בגלל רצונו לרצות את טהרן, אבל כעת זו המציאות, וגם ישראל ומצרים מקבלות אותה. מי היה מאמין?

יריבו הפוליטי של נתניהו בליכוד, ח"כ גדעון סער, הצפוי להתמודד מולו בפריימריז הקרובים לראשות המפלגה, תקף אותו על מהלכי ההסדרה. "הסדרה שתאפשר המשך בנין הכוח וההתעצמות של החמאס והג׳יהאד האסלאמי בעזה היא שגיאה אסטרטגית קשה", טען סער [5 בדצמבר], "זו בניית מודל של 'חיזבאללה 2' בדרום. לכשיגיע העימות, בעיתוי שנוח להם או (לבוסים מטהרן), ישראל תשלם מחירים כבדים ביותר".

סער אינו טועה. חמאס ניצל כל הפוגה או הפסקת אש ארוכת טווח בעבר כדי להיערך למערכה הבאה עם ישראל תוך הפקת לקחים. כך היה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בעזה [דצמבר 2008-ינואר 2009]. אחרי שהושגה הפסקת אש בתיווך מצרים, הנהגת חמאס ובעיקר ראשי הזרוע הצבאית הבינו כי כדי להגן על שלטונם ברצועה עליהם לחזק את מערך הקרקע, כך שיוכל לבלום פלישה קרקעית עתידית של ישראל לעזה. המסקנה הייתה הרחבת פרויקט המנהרות של חמאס. לאחר מבצע "צוק איתן" [2014] שבו המנהרות לא הביאו מבחינת חמאס תוצאה משתלמת בהשוואה למשאבים עצומים שהושקעו בפרויקט, החל חמאס לחזק את בניין הכוח הצבאי שלו ולהגדיל את טווח הרקטות ואופי שיגורן. לא שיגור של רקטה אחת שקרוב לוודאי תיורט על ידי כיפת ברזל, אלא שיגור עשרות רקטות בעת ובעונה אחת. הדברים האלה ידועים למערכת הביטחון ולנתניהו, אבל באין רצון לפעול להפלת שלטון חמאס, אולי מחשש להשתלטות של ארגונים קיצוניים יותר על הרצועה והמחיר ההומניטרי שיפול על כתפי ישראל, ההסדרה היא ברירת המחדל של ממשלת נתניהו.

אבל הסדרה פירושה גם הבנת המציאות לאשורה. הסכם עם חמאס, שישראל עדיין מתעקשת לכנותו "ארגון טרור", יאפשר לו להדק ולחזק את שלטונו בעזה. בתדרוך לעיתונאים אמנם נתניהו אמר כי אין זה אומר שאנחנו מכירים בהם ושהם מכירים בנו, אבל אלה רק מילים שנועדו להדוף את הביקורת עליו מעצם החלטתו להגיע להסכם עם "ארגון טרור". יש כאן סתירה, הרי עם ארגון טרור לא עושים הסכמים ולא עושים עסקים. ברגע שהגעת עמו להבנות כלשהן, הרי זו הכרה דה פקטו בו ובמנהיגותו. כך עם חמאס וכך גם עם הג'יהאד האסלאמי.

אין זה חד צדדי כמובן. גם חמאס מעצם התחייבותו בהסכם המתגבש להפסיק כל פעילות עוינת נגד ישראל – מירי רקטות ועד הפגנות הגדר האלימות ("הפגנות עממיות'' בלשון חמאס) – משמע הוא מכיר בה באופן מעשי.

ראש הלשכה המדינית הנייה חזר וטען כל שנים כי הוא אינו מכיר בקיומה של ישראל ולעולם לא יכיר בה. בפועל הוא נושא ונותן עם ישראל ומוכן להוריד את דגל הג'יהאד. 

להסכם ההסדרה, אם יושג, יש גם פן נוסף – הנצחה של הפילוג בין עזה לרמאללה. אחת ממשמעויות ההסדרה היא שחמאס והג'יהאד האסלאמי מקבלים את השליטה על עזה בעוד שהרשות הפלסטינית תאלץ לוותר על חלום איחוד הגדה עם הרצועה. אם תקום בעתיד מדינה פלסטינית בהסכם מדיני, כפי הנראה גבולותיה יהיו בתחומי הגדה בלבד. שתי ישויות נפרדות לעם פלסטיני אחד.

מקור ביטחוני ישראלי אומר לאל-מוניטור כי להסכם ההסדרה, אם יושג, ובהנחה שהצדדים יעמדו בו, יהיו השלכות כלכליות, לאומיות וחברתיות. בשעה שהגדה שבשליטת הרשות הפלסטינית מראה צמיחה ופיתוח כלכלי מואץ על אף כל הקשיים, הכלכלה של עזה תמיד זקוקה לסיוע הומניטרי. שיעור האבטלה בשטחי הרשות הפלסטינית עומד היום על 17-15 אחוזים (עפ"י נתוני הבנק העולמי) בעוד שיעור האבטלה בעזה מגיע ל-47-43 אחוזים. הסדרה עם ישראל לא תביא לפריחה כלכלית ברצועה אלא לכל היותר לתנאים נוחים יותר לשרוד. תושבי הגדה, למרות כבלי מדיניות הכיבוש הישראלי והקשיים העצומים שהם מתמודדים עמם בחיי השגרה, מנהלים חיי מסחר, כלכלה וחברה מודרניים. עזה לעומת זאת נשארה מאחור, או כפי שתושביה נוהגים לומר – בימי הביניים. כך באופן הזה הגדה המערבית מתרחקת מעזה. שתי ישויות פלסטיניות נפרדות מתעצבות לנגד עינינו, ולא רק בגלל נתק גיאוגרפי.  

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept