בביקורו בפורטוגל בשבוע שעבר [6 בדצמבר] אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הסכם הסדרה עם חמאס נמצא ממש מעבר לפינה. "יש אפשרות אולי הזדמנות לקדם הסדרה. זה לא שיכירו בנו ואנחנו בהם, אבל אני חושב שאפשר להגיע להסדרה. אנו עובדים על זה בזמן זה ממש". כך התרשמו גם ראשי רשויות בעוטף עזה, שנפגשו באותו יום עם הרמטכ"ל אביב כוכבי על רקע המשך הירי לעבר יישובי העוטף והשיתוק הפוליטי בישראל. אחרי הפגישה הם אמרו, כי הבינו שהכיוון של הסדרה עם חמאס הוא "חיובי".
דבריהם של נתניהו והרמטכ"ל מגיעים במקביל לשיחות בקהיר בהשתתפות ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה ובכירים בג'יהאד האסלאמי לרבות מזכ"ל הארגון זיאד נחלה. כפי שכתבתי כאן במאמר קודם, הג'יהאד האסלאמי הפך למעין "ריבון שותף". כלומר חמאס אינו שליט יחיד ברצועה המקבל החלטות לטוב או לרע. גם לראשי הג'יהאד האסלאמי יש דרישות ותנאים להסדרה. ואכן ביום שני [9 בדצמבר] דווח בחדשות 13 כי הג'יהאד האסלאמי סירב לביסוס רגיעה ארוכת טווח בעזה, אך נחלה התחייב בעל פה לייצוב הרגיעה כל עוד ישראל מחויבת אליה, לשיטתו. ביום מן הימים חמאס עוד יתחרט על השותפות שנכפתה עליו בגלל רצונו לרצות את טהרן, אבל כעת זו המציאות, וגם ישראל ומצרים מקבלות אותה. מי היה מאמין?
