ישראל פולס

העולים שאומרים לליברמן: כן למדינת הלכה

p
המחבר
בקצרה
רבים מקרב עולי בריה"מ מתקרבים ליהדות ומתנגדים נחרצות לעמדותיו של אביגדור ליברמן בנושאי דת ומדינה. הם מאמינים שבמדינה יהודית אין צורך בתחבורה ציבורית בשבת, שוללים נישואין אזרחיים וסבורים כי גיוס בני הישיבות לא אפשרי או נחוץ.

כבר קרוב לשנה מתנהלים ברשתות החברתיות קרבות עקובים מדם בין תומכיו למתנגדיו של אביגדור ליברמן, אשר פירק בשלהי 2018 את הממשלה שבה היה חבר. הדיונים הללו מתנהלים בשפה הרוסית ומשתתפים בהם עולים ותיקים וחדשים, שעלו מבריה"מ או ממדינות חבר העמים. ליברמן ודרישותיו בתחום דת ומדינה – נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת וגיוס החרדים – מותקפים פעם אחר פעם על ידי אלה שעלו בדיוק כמותו ממולדובה, רוסיה, אוקראינה או בלארוס, אך מחזיקים בסט ערכים שונה בתכלית. בציבור הזה רבים מאמינים שבמדינה יהודית אין צורך בתחבורה ציבורית בשבת, שמי שרוצה להינשא שלא על פי דת משה וישראל מוזמן לנסוע לקפריסין או לרדת מהארץ, וכי גיוס בני הישיבות לא אפשרי או נחוץ.

הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [29 באוקטובר] מצביעים על כך שמדובר בקבוצה משמעותית המונה לכל הפחות עשרות אלפי בני אדם, ייתכן שאף יותר מכך. מתברר שכ-20% מעולי בריה"מ הפכו לדתיים יותר במהלך השנים, וכי עולים (ילידי אירופה וארה"ב יחדיו) מהווים חלק נכבד – כשליש – מכלל החוזרים בתשובה. למגזר הזה של עולים מבריה"מ שאימצו אורח חיים דתי יש שני נציגים בכירים בכנסת – יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והשר לענייני ירושלים זאב אלקין.

נדיה אייזנר, העורכת הראשית של אתר "רלוונט", שומרת מצוות שלמדה בבית ספר דתי לבנות בטבריה, אינה מופתעת מהנתונים הללו. "ברור שאף אחד לא שומע על הקבוצה הזאת ולא מתייחס אליה", היא אומרת לאל-מוניטור, "הרי החברה הישראלית לא יודעת לפעול מחוץ לסטראוטיפ. הכול חייב להיות מסודר בבוקסות מוגדרות. אתה עולה מרוסיה? כנראה שאתה כל היום קונה מזון בחנויות שאינן כשרות, סולד מדת וככל הנראה בכלל לא יהודי. אפשרויות אחרות פשוט לא עולות על הדעת".

איך הופכים לאדם דתי בלי שום רקע או ידע בסיסי ביהדות? איך עוברים מאתאיזם ששולל את הקיום האלוהי לקיום מצוות ולדרך חיים המבוססת קודם כל על אמונה? מה מרגיש אדם, שידע שהוא יהודי בצעירותו כי כך היה כתוב לו בדרכון הסובייטי בסעיף "הלאום," כשהוא יושב לראשונה לשולחן סדר פסח? כמובן שכל אדם שמאמץ אורח חיים דתי עובר דרך שייחודית לו או לה. בין כל האלפים הללו שהפכו בחלוף השנים לדתיים יותר ישנם חב"דניקים וליטאים, חרד"לים, נציגי הציונות הדתית, רפורמים, מסורתיים וגם כאלה שאינם משתייכים לאף זרם ופשוט מאמינים באלוהים ומקיימים מצוות. יהודים שעלו ממדינות שהיו בקריסה אידאולוגית מלאה, וחיפשו אידאולוגיה חלופית. חלקם מצאו אותה בצורה של לאומיות חילונית, אחרים התחברו למרכיב הדתי. "העניין ביהדות היה ברור ומובן. אני זוכרת בשלהי הפרסטרויקה את צמיחת הלאומיות בבלארוס, שהייתה קשורה גם לעליית קרנה של הדת הנוצרית. אני ידעתי בבירור שכל זה לא קשור אליי", אומרת אייזנר.

לא תמיד הבחירה בדת הייתה מודעת. בתחילת שנות ה-90' ילדי העולים מבריה"מ כוונו ללמוד במערכת החינוך הדתית – אולפנות לבנות וישיבות תורניות לבנים. בתקופה הזו, אלפי ילדים ממדינות חבר העמים למדו במערכת החינוך הדתית, כולל ברשת "בית יעקב" החרדית שלא העניקה תעודת בגרות. הורים רבים כלל לא היו מודעים לכך כששלחו לשם את בנותיהם. לא כל מי שלמד ולמדה בבתי הספר הללו חזרו בתשובה ואימצו את אורח החיים הדתי, אך יש לא מעט מקרים כאלה. "דתיות היא כמו שמיעה מוזיקלית. או שיש לך או שאין. אני התחלתי להאמין באלוהים ולנהל דיאלוג אתו עוד בבריה"מ. בית הספר שלי בטבריה היה נהדר. התלמידות סייעו לנו והיו נחמדות מאוד. זאת הייתה חוויה חיובית לעומת בית הספר החילוני שבו למדתי קודם לכן", מספרת אייזנר, שעלתה לישראל בשנת 1990.

ויקי אידזינסקי, סוציולוגית שחקרה את קליטת עולי בריה"מ בישראל, מספרת בשיחה עם אל-מוניטור על עוד נתיב שמשך את העולים שחיפשו שייכות. "חקרתי את הדור הצעיר של העולים, 'דור 1.5' שאימץ מהסביבה המזרחית שלו את מנהגי הדת. הרי עולים רבים הגיעו בגלל סיבות כלכליות לפריפריה המזרחית שקלטה אותם. הצעירים האלו שנורא רצו להשתייך, התחברו עם הסביבה ומאוחר יותר גם התחתנו אל תוך משפחות דתיות ומסורתיות", אומרת אידזינסקי.

במרוצת השנים עולים רבים הגיעו גם ליישובים הדתיים ולהתנחלויות. כיום אלפי משפחות של עולים שרכשו דירות בהתנחלויות ממניעים כלכליים מתגוררות מעבר לקו הירוק. חלקן הושפעו מהסביבה ואימצו את אורח החיים הדתי כדי לא להיות שונים.

גם למחנות הקיץ של הסוכנות היהודית שבהם ביקרו אלפי ילדים ונערים בתקופה הפוסט-סובייטית ולתכנית נעל"ה (ילדים שעולים ארצה ללא הוריהם), היה תפקיד בחיבור בין העולים לעולם הדתי. "הייתי מורה במסגרת נעל"ה אז אני זוכרת את הדברים היטב. כמובן שבפנימיות הדתיות היה לחץ על הילדים להפוך לדתיים. על הבנים היה לחץ שיעשו (ברית) מילה. ההורים לא ידעו מה קורה ולא יכלו להשפיע", מספרת אייזנר.

בעשור האחרון כ-25,000 עולים מגיעים ארצה מדי שנה, רובם מרוסיה, אוקראינה וצרפת. הרב יוסף חרסונסקי, העומד בראשה של קהילת Jewish Point בתל אביב, מספר לאל-מוניטור כי בין עולי הגל האחרון יש לא מעט אנשים שהתחברו ליהדות כבר בארץ לידתם. "מבחינת העולים החדשים של השנים האחרונות, דת איננה מלחמה", הוא אומר, "הם השתתפו באירועים של הקהילה היהודית והתחברו אליה כי הקהילה היהודית הייתה דבר נהדר, משהו שעלה על כל מה שהיה להם בחייהם. מבחינתם החיבור לדת היה משול לאפשרות להפוך לאדם טוב יותר. העולים הוותיקים מעולם לא חוו דת בצורה כזאת, ועכשיו דרכנו הם מגלים דברים חדשים, כי יש דרך אחרת. אני אישית לא מאמין שדת וחילוניות מחויבות להילחם".

כרגיל, המציאות הרבה יותר מורכבת מהתמונה הפשטנית שאותה מנסים לצייר פוליטיקאים. ישראלים דוברי רוסית אינם קבוצה הטרוגנית שמתקיימת בוואקום, והזמן לא עוצר מלכת. בדיוק כמו כל הציבור הישראלי, ציבור העולים מבריה"מ עובר שינויים מפליגים שיש לתת עליהם את הדעת.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: immigrants, soviet union, ultra-orthodox, avigdor liberman, religion, judaism, atheism, russian jews

קסניה סבטלובה שימשה בתור פרשנית בכירה וכתבת לענייני ערבים בערוץ 9. היא סיקרה את הגדה המערבית ואת רצועת עזה והביאה תחקירים ודיווחים מיוחדים מסוריה, לבנון, לוב, מצרים, תוניסיה ומדינות המפרץ הפרסי. קסניה סבטלובה נולדה במוסקבה, השלימה את לימודיה לתואר ראשון ושני במזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. היא דוברת אנגלית, עברית, רוסית וערבית. בכנסת ה20 שימשה כחברת כנסת מטעם מפלגת התנועה והייתה חברה בועדת חוץ וביטחון של הכנסת. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept