איך נוצר פער גדול בין תלמידים יהודים לערבים?

הפער העצום בין הישגי תלמידים יהודים לתלמידים ערבים, כפי שחשפו מבחני פיזה, הוא מעין אזהרת "צבע אדום" למדינת ישראל וכלכלתה. יש לראות בשיפור ביצועי התלמידים הערבים בפרט והתלמידים בכלל משימה לאומית.

al-monitor .

נושאים מכוסים

תרבות

דצמ 12, 2019

התלמידים הישראלים חלשים בקריאה, מתמטיקה ומדעים – כך עולה מתוצאות מבחני פיזה לשנת 2018 שפורסמו בשבוע שעבר [3 בדצמבר]. מדובר במחקר בינלאומי שנערך ע"י ארגון ה-OECD למדידת ידיעותיהם של תלמידים בני 16-15 בקריאה, מתמטיקה ומדעים. לפי התוצאות, כישלונה של ישראל כפול: ציוניהם של התלמידים הישראלים נמוכים מהממוצע יחסית לתלמידים מ-79 המדינות שהשתתפו במבחנים, והפער בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים הוא עצום נוכח ציוניהם הנמוכים של תלמידים ערבים, שירדו לעומת מבחני פיזה לשנת 2015 (המבחנים נערכים כל שלוש שנים).

"ישראל היא המדינה בעלת הפער הגדול ביותר בין בתי הספר בעלי ההישגים הגבוהים ביותר לבתי הספר בעלי ההישגים הנמוכים ביותר", הבהיר פרופ' אנדראס שליישר, ראש הוועדה לחינוך ב-OECD בריאיון לחדשות 13, "רקע חברתי הוא גורם מכריע להצלחה בבתי הספר, ואני חושב שאלה אתגרים שהמערכת תיאלץ לטפל בהם טוב יותר בעתיד".

היכן טועה מערכת החינוך הישראלית? איך נוצר הפער הגדול הזה בין תלמידים יהודים לערבים – 144 נקודות בקריאה, 111 נקודות במתמטיקה ו-116 נקודות במדעים? נתונים אלה חמורים שבעתיים נוכח העובדה שתקציב החינוך בישראל כמעט הוכפל בעשור האחרון, מ-32 מיליארד שקל בשנת 2009 ל-62 מיליארד שקל בשנת 2019.

"מצד אחד יש לא מעט בתי ספר בחברה הערבית ובמיוחד באזור הדרום (היישובים הבדואים) הסובלים ממחסור בתשתיות של מחשוב ואינטרנט, ומצד שני האחראים במערכת החינוך מתעוררים רק לקראת מבחני פיזה ומתחילים ליזום ימי עיון והדרכה למורים. לדעתי זו אחת השגיאות הקריטיות ברמה הארצית ולא רק ברמה של החברה הערבית", אומר המורה למתמטיקה סוהיל שריף, לשעבר איש משרד החינוך, בשיחה עם אל-מוניטור. "נכון שמשרד החינוך השקיע לא מעט כספים, אך שווה לבדוק האם הכספים הושקעו במקומות הנכונים". לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה [2018], תחום החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית קיבל מהממשלה ב-2015 תקציב אדיר של 650 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים, אך משרד החינוך לא ממש ידע מה לעשות איתו.

התוצאות הנמוכות והפער שנוצר בין תלמידים יהודים לערבים הם מעין אזהרת "צבע אדום" למדינת ישראל וכלכלתה. לכן יש לראות בשיפור ביצועי התלמידים הערבים בפרט והתלמידים בכלל משימה לאומית. התלמידים של היום הם הסטודנטים של מחר, וטיפוח התלמידים הערבים יביא ליותר סטודנטים ערבים באוניברסיטאות, לרבות במדעים מדויקים, היכולים להשתלב בהמשך בחברות היי-טק או למלא משרות בכירות בתחומים שונים בעלות שכר גבוה מהממוצע במשק. מנגד, פחות השקעה בחינוך תביא לפחות סטודנטים ערבים ובמקרים קיצונים יותר אף לפשע ואלימות (ראו מאמר קודם).

"תוצאות מבחני פיזה מהוות איום על החברה הערבית בפרט והחברה הישראלית בכלל ואפילו על הכלכלה הישראלית. עם תוצאות כאלה יהיה ממש קשה להשתלב בעתיד בשוק העבודה", אומר איימן סייף, לשעבר מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים במשרד ראש הממשלה, בשיחה עם אל-מוניטור. לדבריו, יש שלוש סיבות לפער שנוצר (בין יהודים לערבים): "פערי התקצוב במערכת החינוך כך שתלמיד ערבי מקבל תקציב נמוך ממקבילו היהודי; שיטות הלימוד המסתמכות על שינון חומרים ולא על חשיבה יצירתית; ואיכות המורים הירודה לעומת העבר. שלוש הסיבות יחד הובילו לתוצאה האיומה שקיבלנו. תלמיד יהודי בחינוך הממלכתי-דתי מקבל מהמדינה 41 אלף שקלים ובממלכתי 36 אלף שקלים לעומת 24 אלף שקלים שמקבל התלמיד הערבי. קיים פער שלא טיפלנו בו בתוכנית 922 (תוכנית חומש לחברה הערבית), ומשרד החינוך אמור להתחיל כעת רפורמה חדשה להשוואת התקצוב בתיכונים".

בדצמבר 2015 אישרה הממשלה תוכנית חומש לחברה הערבית בהיקף של 9.5 מיליארד שקל. התוכנית הזו התמקדה בפן הכלכלי והדיור של החברה הערבית ולאו דווקא בתחום החינוך הפורמלי. אמנם חלק מהכסף הושקע בחינוך הבלתי פורמלי, אך באופן כללי לא הייתה לו השפעה ישירה על תוצאות מבחני פיזה. במילים אחרות, תוכנית 922 לא נולדה כדי לפתור את בעיית החינוך בחברה הערבית, או לצמצם את הפערים בהישגי תלמידים יהודים לעומת תלמידים ערבים.

"השקעות הממשלה שהובלנו בעשור האחרון היו גבוהות מאוד בסכומים והיקפים אדירים של מיליארדי שקלים", מסביר סייף, "אבל השקענו בעיקר בתחום תעסוקה ותשתיות. השקעה בחינוך התמקדה בחינוך הבלתי פורמלי, משהו שלא היה קיים קודם ביישובים הערביים. ההשקעות הביאו תוצאות טובות בשוק התעסוקה ובשיעור הזכאות לבגרות למשל, אך אין לצפות שישפיעו על מבחני פיזה."

האם לחברה הערבית אחריות כלשהי למצב שנקלעה לו? האם החברה הערבית לא עושה לעצמה הנחות, כשהיא מפנה אצבע מאשימה אל המדינה (למשל משרד החינוך) ולא עושה בדק בית? הרי מדובר בפער הישגי שלא נולד בין לילה. "בימינו יש קושי עם ההורים, הם לא עוקבים בבית אחרי הישגי הילדים שלהם ומצפים שהמורים בבית הספר יהיו אחראים על הכל", אומרת סלואה ריאן, מורה למדעים בחטיבת ביניים כפר ברא, בשיחה עם אל-מוניטור. "אני לא באה לעשות הנחות למורים, נכון שאיכות המורים ירדה, אבל ההורים טרם הפנימו שהם שותפים למשימת הלימוד בדיוק כמו המורים בבית הספר. זה לא מספיק לרשום את הילדים לקורס במדעים או במתמטיקה ולקוות שזה יפצה אותם על הידע שחסר להם".
כדי להשיג את השינוי המיוחל ולשפר את הישגי התלמידים הערבים, על משרד החינוך לראות בחברה הערבית חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. מי שתרוויח משיפור מצב האזרחים והתלמידים הערבים היא ראשית וקודם כל מדינת ישראל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

ההתנגשות הקטלנית של גרעון ומלחמה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | ינו 16, 2020
התחזית הפסימית של משרד האוצר
דני זקן | כלכלה ומסחר | ינו 15, 2020
האם המנהיגות החילונית תשכיל לוותר על השוויון בנטל?
עקיבא אלדר | | דצמ 10, 2019
המחלבות בישראל יודעות על איזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה
מרדכי גולדמן | כלכלה ומסחר | נוב 29, 2019
שותפות יהודית-ערבית עדיפה על תוהו ובוהו פוליטי
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | נוב 20, 2019

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020