מדי שנה, בתקופת חנוכה/סוף השנה האזרחית, מתכנסים במטה משרד החוץ שגרירים וראשי משלחות ישראלים על מנת לעדכן ולהתעדכן, ולהיפגש עם עמיתים ועם הנהלת המשרד. זאת אף זאת, המפגש השנתי הזה מאפשר לשר החוץ להציג בפני שליחיו בעולם את קווי המדיניות שלו ולהסביר להם ישירות  את סדרי העדיפות של הממשלה לשנה הבאה. אבל השנה, למרבה הצער, המפגש החשוב הזה נדחה למועד לא ידוע, פשוט בגלל שאין יותר כסף בקופה.

פשיטת רגל של משרד ממשלתי אינה דבר של מה בכך, גם לא בישראל. אולם דומה כי אין דרך אחרת לתאר את מצבו של משרד החוץ בחודשים האחרונים. תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן ברציפות מאז 2009, תקציבו של המשרד הלך והתכווץ במהלך השנים עד שהגיע לנקודת שפל משמעותית של קיצוץ תקציב 2019 ב-11%. ב-8 בספטמבר השנה נרשם שפל נוסף, כאשר החשב הכללי באוצר הורה למשרד החוץ להפסיק את כל פעילותו בשל גירעון תקציבי של מאות מיליוני שקלים. לא עוד הזמנת ומימון משלחות של עיתונאים זרים לישראל, לא עוד הזמנת שגרירים זרים המשרתים בישראל לתדרוך על כוס קפה, לא עוד נסיעות לקמפוסים ברחבי ארה"ב להרצאות על אומת הסטארט-אפ. למעשה, אין אפילו תקציב לציוד משרדי. בחודש האחרון נאלץ משרד החוץ לבטל ביקור מתוכנן בישראל של בכירים ממשרד ההגנה היפני. הזמנות לבכירים מסין נדחו אף הן. עד מתי? איש אינו יודע.

המשבר שפוקד את משרד החוץ בא לידי ביטוי בשני היבטים נוספים: שכר ומינויים. בנוגע לשכר, בשנים האחרונות יזמו דיפלומטים ישראלים סידרה של שביתות, כולן התנהלו לפי תסריט דומה: ההסתדרות מכריזה על סכסוך עבודה ומזהירה מפני שביתה קרבה; משרד האוצר מתעלם מהאזהרה; הדיפלומטים שובתים אבל לאף אחד בישראל לא אכפת; צוותים משני הצדדים נפגשים פעמים אחדות ומגיעים להסכמה לבחון מחדש את תנאי העבודה והשכר של עובדי משרד החוץ; ועד העובדים מבטל את השביתה המתוכננת – בלא שנרשם שינוי משמעותי בחזית השכר.

ב-18 בנובמבר התכנסה ועדת המשנה הזמנית של הכנסת למדיניות חוץ לדון במשבר הפוקד את משרד החוץ. המסקנות מהדיון הן מדאיגות. "נתח משרד החוץ מכלל תקציב המדינה ירד משמעותית, זאת על אף חשיבותו של משרד החוץ לביטחון הלאומי של ישראל במובנו הרחב והמערכה המדינית שישראל מצויה בה. נתון זה מטריד... יש תחושה של פגיעה בעשייה של משרד החוץ", הזהירו חברי הכנסת בסיכום הדיון.