ישראל פולס

משרד החוץ הישראלי פושט רגל

p
המחבר
בקצרה
ראש הממשלה נתניהו תופש את תפקיד משרד החוץ לא ככלי המוביל של המדינה ליישום מדיניות חוץ, אלא ככלי למינויים. בתקופתו תקציב המשרד הלך והתכווץ עד לנקודת שפל שבה אין כסף אפילו לציוד משרדי.

מדי שנה, בתקופת חנוכה/סוף השנה האזרחית, מתכנסים במטה משרד החוץ שגרירים וראשי משלחות ישראלים על מנת לעדכן ולהתעדכן, ולהיפגש עם עמיתים ועם הנהלת המשרד. זאת אף זאת, המפגש השנתי הזה מאפשר לשר החוץ להציג בפני שליחיו בעולם את קווי המדיניות שלו ולהסביר להם ישירות  את סדרי העדיפות של הממשלה לשנה הבאה. אבל השנה, למרבה הצער, המפגש החשוב הזה נדחה למועד לא ידוע, פשוט בגלל שאין יותר כסף בקופה.

פשיטת רגל של משרד ממשלתי אינה דבר של מה בכך, גם לא בישראל. אולם דומה כי אין דרך אחרת לתאר את מצבו של משרד החוץ בחודשים האחרונים. תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן ברציפות מאז 2009, תקציבו של המשרד הלך והתכווץ במהלך השנים עד שהגיע לנקודת שפל משמעותית של קיצוץ תקציב 2019 ב-11%. ב-8 בספטמבר השנה נרשם שפל נוסף, כאשר החשב הכללי באוצר הורה למשרד החוץ להפסיק את כל פעילותו בשל גירעון תקציבי של מאות מיליוני שקלים. לא עוד הזמנת ומימון משלחות של עיתונאים זרים לישראל, לא עוד הזמנת שגרירים זרים המשרתים בישראל לתדרוך על כוס קפה, לא עוד נסיעות לקמפוסים ברחבי ארה"ב להרצאות על אומת הסטארט-אפ. למעשה, אין אפילו תקציב לציוד משרדי. בחודש האחרון נאלץ משרד החוץ לבטל ביקור מתוכנן בישראל של בכירים ממשרד ההגנה היפני. הזמנות לבכירים מסין נדחו אף הן. עד מתי? איש אינו יודע.

המשבר שפוקד את משרד החוץ בא לידי ביטוי בשני היבטים נוספים: שכר ומינויים. בנוגע לשכר, בשנים האחרונות יזמו דיפלומטים ישראלים סידרה של שביתות, כולן התנהלו לפי תסריט דומה: ההסתדרות מכריזה על סכסוך עבודה ומזהירה מפני שביתה קרבה; משרד האוצר מתעלם מהאזהרה; הדיפלומטים שובתים אבל לאף אחד בישראל לא אכפת; צוותים משני הצדדים נפגשים פעמים אחדות ומגיעים להסכמה לבחון מחדש את תנאי העבודה והשכר של עובדי משרד החוץ; ועד העובדים מבטל את השביתה המתוכננת – בלא שנרשם שינוי משמעותי בחזית השכר.

ב-18 בנובמבר התכנסה ועדת המשנה הזמנית של הכנסת למדיניות חוץ לדון במשבר הפוקד את משרד החוץ. המסקנות מהדיון הן מדאיגות. "נתח משרד החוץ מכלל תקציב המדינה ירד משמעותית, זאת על אף חשיבותו של משרד החוץ לביטחון הלאומי של ישראל במובנו הרחב והמערכה המדינית שישראל מצויה בה. נתון זה מטריד... יש תחושה של פגיעה בעשייה של משרד החוץ", הזהירו חברי הכנסת בסיכום הדיון.

מדוע זה קורה? התשובה טמונה כנראה בתפישה של ראש הממשלה נתניהו את תפקיד משרד החוץ, לא ככלי המוביל של המדינה ליישום מדיניות חוץ, אלא ככלי למינויים של אלה המקורבים אליו או, לחלופין, של אלה שהוא מבקש להרחיק ממנו. כך היה במקרה של חבר הכנסת והשר לשעבר דני דנון, כוכב פוליטי עולה בליכוד. כאשר מינה את דנון לשגריר באו"ם ב-2015, נתניהו השיג את מבוקשו – תמורת תפקיד יוקרתי ומאתגר הוא הרחיק אותו מכל סיכוי להתמודד בקרב עתידי על ראשות הליכוד. המקרה של השגריר שנתניהו מינה בוושינגטון מעניין אף יותר. חרף מורת רוחו של ממשל אובמה הדמוקרטי, נתניהו קידם לתפקיד נציג ישראל בארה"ב את רון דרמר, שהיה ידוע בקרבתו לרפובליקנים. דרמר מדווח לנתניהו ישירות לא מעט, תוך עקיפת משרד החוץ.

תפקיד השגריר אינו מאויש בכמה נציגויות ישראליות מרכזיות בחו"ל, לרבות במוסקבה, קהיר ואוטווה. במשרד החוץ מסבירים זאת בכך שתחת ממשלת מעבר ועדות מינויים אינן מתכנסות. אולם מה אומר החוק באשר לתקופה כה סוערת? סקירה שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בחנה את הכללים למינוי בכירים בממשלת מעבר והגיעה למסקנה שיש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם למידת הדחיפות והצורך. אם לשפוט לפי הקלות שבה נתניהו פיטר ומינה שרים בממשלת המעבר שלו, ניתן להגיע למסקנה כי אפשר להתייחס למינוי שגרירים כמקרים דחופים, מה שיהפוך זאת למהלך אפשרי ואף חיוני.

קיימת הערכה בקרב דיפלומטים ישראלים כי נתניהו שומר את מוסקבה, קהיר ואוטווה (כמו גם שגרירויות אחרות) למינויים פוליטיים. הואיל והוא עדיין ממתין לניצחון בבחירות, הוא מבקש שלא לאייש את המשרות הללו ולשמר אותן כקלפי מיקוח. המקרה של קהיר בולט במיוחד בהקשר הזה, בשל ניסיונו של נתניהו לפני חודשים אחדים למנות את שר התקשורת לשעבר איוב קרא לתפקיד השגריר [יוני 2019], חרף העובדה שוועדת המינויים של המשרד כבר ייעדה לתפקיד [אוקטובר 2018] את המועמדת המצויינת, מקצועית ומנוסה, אמירה אורון. עם היוודע הדבר ובעקבות ביקורת נרחבת, נתניהו חזר בו מהכוונה לשלוח את קרא למצרים. מאז נותרה אחת השגרירויות הרגישות והחשובות של ישראל בעולם ללא שגריר. כמו כן, לפי מקור דיפלומטי, לנתניהו יש גם מועמד להחלפת שגרירת ישראל בפריז עליזה בן נון, כמו גם בעלי תפקידים אחרים.

הואיל ונתניהו ושר החוץ ישראל כץ אינם מאיישים לפי שעה את התפקידים החשובים הללו, אין מכנסים ועדות מינויים וממילא גם לא מונו שגרירים ישראלים במדינות אחרות. גם מינויים לתפקידים שונים במשרד החוץ בירושלים נבלמים כתוצאה מהמצב, מה שמונע את סבב הכיסאות המוסיקליים הדיפלומטי. נציגים שחוזרים ארצה מתפקידים בחו"ל יושבים בחוסר מעש בהמתנה לתפקידים חדשים, כאילו אין דחיפות בהגנה על תדמיתה וקשריה הדיפלומטיים של ישראל בחו"ל, ולא ממש צריך להיחפז.

בשיחה עם אל-מוניטור אישר דיפלומט המשרת באירופה כי "אנשים מוכשרים ביותר יושבים בבית, ללא עבודה, בעוד שישנן משרות פנויות רבות בישראל", ותהה: "איך ייתכן הדבר? גם כך אנו ניצבים עם הגב אל הקיר בחזיתות דיפלומטיות כה רבות. עכשיו גם מכריחים אותנו להתחנן שיעניקו לנו את הזכות ללכת למשרד".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

רינה בסיסט-ברושנין היא עיתונאית ישראלית, המשמשת ככתבת בינלאומית של קול ישראל, ששרתה בפאריז, בריסל, ניו אורלינס ופרטוריה. היא גם כותבת עבור סוכנות הידיעות האמריקאית JTA, עבור ג'רוזלם פוסט ו-Ynet. בעבר שרתה במשרד החוץ הישראלי בתפקיד סגנית השגריר בקולומביה.

רינה בסיסט-ברושנין שייכת לצוות העריכה של 'ישראל פולס'.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept