קרוב לשלוש שנים נמשכה המערכה שזכתה בצה"ל לכינוי "מב"מ", המערכה שבין המלחמות. מטרת המב"מ הייתה מוגדרת ומדויקת: למנוע את התבססותה של איראן במרחב הסורי ולבלום את התעצמות חיזבאללה באמצעים איראניים ובעיקר בכל הקשור ל"פרויקט הדיוק". בתחילה נשמר המב"מ תחת עמימות כבדה. בהמשך החלו דוברים ישראלים, ממפקד חיל האוויר דרך הרמטכ"ל ועד ראש הממשלה נתניהו, להתרברב בכמות התקיפות המיוחסות לישראל במרחב הסורי ואחר כך גם בשטח עיראק.
נכון לעכשיו, דומה שהמב"מ דועך. זמנו עבר. הדיווחים על תקיפות מסתוריות כנגד שיירות נשק או מתקני תשתית המזוהים עם איראן נעלמו כמעט לגמרי. זה לא אומר שתקיפה כזו אינה אפשרית עוד וקרוב לוודאי שטפטופי תקיפות מהסוג הזה עוד יופיעו פה ושם, אבל הטבלה אינה משקרת: על פי כל הסימנים, תם עידן המב"מ כפי שהכרנו אותו מאז 2016. למרבה הצער, הסיכויים ששלום ימלא את מקום המב"מ אינם קיימים וכל הצדדים צריכים לקוות שהיורשת של המערכה שבין המלחמות לא תהיה מלחמה בהיקף מלא בין ישראל לאיראן.
