האם ועידת בחריין היא מזימה מתואמת של הצמד טראמפ-נתניהו?

במשך יותר משנתיים פוגע ממשל טראמפ בכיסם של הפלסטינים, בניסיון לאנוס אותם להשלים עם הצעדים החד-צדדיים שהוא נוקט לטובת ישראל. אבל אף הבטחה לכסף לא תשכנע את הפלסטינים לוותר על שאיפתם למדינה עצמאית בגבולות 67'.

al-monitor .

נושאים מכוסים

two-state solution, palestinian cause, funding, peace process, us-israeli relations, qatar, doha, israeli-palestinian negotiations, israeli-palestinian conflict

מאי 23, 2019

קשה להחליט מה עומד מאחורי רעיון הסדנה הכלכלית "שלום לשגשוג", שממשל טראמפ ביקש משליט בחריין לארח בארצו בסוף יוני [2019]. האם הוא מבטא חוסר הבנה מוחלט וזלזול גזעני בערבים בכלל ובעם הפלסטיני בפרט? האם זהו עוד צעד מתואם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שנועד למרוח זמן ולהתיש את הנשיא מחמוד עבאס? הייתכן שלפנינו עוד מפגן של חוסר הבנת הכוחות הפועלים במזרח התיכון?

השימוש הגזעני בסנקציות כלכליות, כדי לדכא שאיפות של עם הנאבק נגד כובש זר, אינו זר לעם היהודי היושב בציון. ידועה לשמצה ההוראה של הגנרל אוולין יו בארקר, מפקד העליון של כוחות הצבא הבריטי בארץ ישראל ובעבר הירדן, לחיילי הממלכה להדיר את רגליהם מבתי עסק יהודים. בפקודת יום שהפיץ ביולי 1946 לאחר הפיגוע במלון המלך דוד בירושלים, כתב הגנרל האנטישמי כי "פגיעה בכיסיהם והפגנת רגשות התיעוב שלנו כלפיהם" היא הדרך להעניש את היהודים "בצורה השנואה על הגזע הזה יותר מאשר על כל גזע אחר".

כבר יותר משנתיים שממשל טראמפ פוגע בכיסם של הפלסטינים, בניסיון לאנוס אותם להשלים עם הצעדים החד-צדדיים שהוא נוקט לטובת ישראל – בראשם ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות האמריקאית לעיר. הממשל קיצץ בסיוע לרשות הפלסטינית וביטל את התמיכה האמריקאית בסוכנות הסעד לפליטים אונר"א. הוא גם לא היסס לפגוע בפעילותם של ארגונים הומניטריים וביוזמות של יצירת דו-קיום בין פלסטינים לישראלים. "לאחר שנים של ניהול ארגון 'זרעים של שלום' (שמקיים מחנות קיץ משותפים לבני נוער ישראלים ופלסטינים)", צייץ אשתקד [2018] ד"ר אהרן מילר, ששירת שנים ארוכות בצוותי שלום אמריקאים, "מה שממשל טראמפ עושה לישראלים ולפלסטינים הוא אכזרי, מטופש ופוגעני".

לממשל טראמפ היה ממי להעתיק את השימוש במזומנים כאמצעי לחץ על הפלסטינים. כבר שנים שממשלות ישראל מעכבות את כספי המסים שהן גובות עבור הרשות. אך בחלוף יותר מרבע מאה מאז הסכם אוסלו, הגיע הזמן שבוושינגטון ילמדו שסנקציות לא ישכנעו את הפלסטינים לוותר על שאיפתם למדינה עצמאית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים. כולל ריבונות בחארם א-שריף/הר הבית. אפשר היה לצפות שהם [האמריקאים] יבינו שכסף יכול לקנות לכל היותר שקט זמני של ארגוני הטרור בעזה שחותרים לחסל את הרשות – מבחינתם פרי הבאושים של אוסלו –  ולהשתלט על הגדה המערבית.

כך, בעוד שישראל מאפשרת לקטאר למלא את כיסיהם של אנשי חמאס בעזה, היא מציגה את הרשות ברמאללה ככלי ריק בפני תושבי השטחים. כל זה כמובן לא היה מפריע לחמאס להכפיש את הנשיא אבו מאזן, אם זה היה שוקל לרגע למכור את כבודו של העם הפלסטיני בנזיד עדשים ערבי-אמריקאי.

נוכח הניסיון של ועידה קודמת בנוסח סדנת "שלום ושגשוג", שהתקיימה בדוחא בנובמבר 1997 (תקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה), רק כמה "טבחים ראשיים" ערבים בכירים יגיעו לבחריין, אם בכלל. הזיכרונות מוועידת דוחא יכולים גם להסביר את השתיקה הנדירה של לשכת ראש הממשלה, זו שממהרת תמיד לקדם בברכה כל גיהוק של הנשיא טראמפ.

רוב מדינות ערב החרימו את הכינוס אז ב-1997, והנציגים שהשתתפו בוועידה לא חסכו את ביקורתם על עוולות הכיבוש הישראלי. בהודעת הסיכום של הוועידה הודגש כי השלום חייב להיות מבוסס על עיקרון "שטחים תמורת שלום", כמו גם על החלטות 242 ו-338 של מועצת הביטחון של האו"ם.

דיפלומט ישראלי בכיר שהשתתף אז בוועידה העיד כי המשלחת הישראלית מצאה את עצמה מבודדת לחלוטין. אפשר להניח שבימים הקרובים, לאחר שיתברר מי מהמנהיגים הערבים נענה להזמנה האמריקאית-בחריינית, נתניהו יורה לחמם את מנועי מטוסו. אותו לא יתפסו אומר "לא" לנשיא, שמכונה בפיו "הידיד הגדול ביותר שהיה לישראל בבית הלבן". יועצו ודובר הליכוד, יונתן אוריך, אמר באפריל האחרון שנתניהו יגיב "עקרונית בחיוב" לעסקת המאה של טראמפ, והסביר כי "ממשל יותר ידידותי מזה לא יהיה לנו...אם אנחנו משתפים פעולה והפלסטינים לא, אז כשיבוא ממשל דמוקרטי  תמיד נוכל להגיד שהייתה תוכנית אמריקנית שאמרנו לה כן ושהם אמרו לא...היסטורית יש פה הזדמנות לקבע את הנכונות הישראלית מול השנאה והעיוורון הפלסטיני".

לאלוף (מיל') יעקב עמידרור, מי שהיה ראש המטה לביטחון לאומי של נתניהו [2013-2011] יש אבחנה "מדעית" יותר לבעיה של ישראל עם הפלסטינים. הוא טוען כי מי שלוקה בעיוורון הם אדריכלי הסכם אוסלו ואנשי השמאל, אשר מאמינים שיש סיכוי לפתרון מדיני לסכסוך. ביום עיון שקיים בשבוע שעבר [13 במאי] מרכז שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, קבע עמידרור כי הכרה במדינת ישראל נוגדת את ה-DNA של הפלסטינים. כן, האיש שעמד בראש חטיבת המחקר באמ"ן וישב בלשכת ראש הממשלה מייחס את הקושי להגיע להסדר מדיני לפגם גנטי של עם אחר.

"גם המזרח התיכון לא בשל למה שיש לכם בראש", עקץ עמידרור את ותיקי תהליך השלום שישבו באולם. הבעת פניו של מנחה הכנס ד"ר אפרים לביא, מי שהיה ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, הסגירה את התדהמה שאחזה בו למשמע דבריו של עמידרור. אולי גם לו דברי היועץ לשעבר הזכירו את הגנרל הבריטי האנטישמי, שהתיימר לאבחן את חולשתם הגנטית של יהודים לכסף.

בספר חדש בשם "25 שנה לתהליך אוסלו" כתב לביא עם שותפיו לעריכה, פרופ' יעל רונן והנרי פישמן, כי הבטחת סיוע חומרי יכולה לדרבן את הצדדים לחדש את התהליך המדיני. אך הסיוע חייב להיות חלק בלתי נפרד מערבויות וביטחונות הנדרשים למימוש ההסכם שיושג על-ידם. לא לפני השגתו וכמובן שלא במקומו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כך קובר נתניהו את עיקרון שתי מדינות לשני עמים
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | פבר 27, 2020
הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020
שקט, בוחרים: מדינת פלסטין חייבת להתאזר בסבלנות
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020
האם ישראל והרשות הפלסטינית בדרך למדינה אחת?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020