ישראל פולס

האם בכירי המשפטנים בישראל ישכנעו את הכנסת לתקן את חוק הלאום?

p
המחבר
בקצרה
תא"ל (במיל') אמל אסעד הצליח לגייס ארבעה משפטים בכירים בישראל ופרופסור לפילוסופיה שניסחו הצעה לתיקון חוק הלאום ברוח מגילת העצמאות. "אנחנו לא מבקשים שוויון לאומי אלא שוויון אזרחי", הוא אומר בראיון לאל-מוניטור.

נכון למועד כתיבת מאמר זה [18 במאי] ולאחר הארכה שקיבל מהנשיא, לבנימין נתניהו נותרו רק עשרה ימים כדי להשלים את מלאכת הרכבת ממשלתו החמישית. כל המפלגות שאמורות להיות חלק מהקואליציה הבאה מציבות עד עתה תנאים המקשים עליו להרכיב ממשלה. כולן מבינות את הסיטואציה ואת מצבו המשפטי הרגיש, ומעלות דרישות מופרכות – החל מהתחייבות למיטוט שלטון חמאס, סיפוח השטחים, ביטול חוק ההתנתקות וכמובן חוק הגיוס השנוי במחלוקת בין ליברמן לחרדים. זאת בנוסף למאמצי נתניהו להעביר חוק חסינות ופסקת התגברות שיחלצו אותו מהעמדה לדין. הכל הונח על השולחן וכל ויכוח על פסיק עלול להשאיר את נתניהו חסר אונים ובלי ממשלה.

רק נושא אחד אינו נמצא באג'נדה של אף מפלגת ימין: תיקון חוק הלאום שחולל סערה גדולה בישראל ובעולם ונותר מאז כפצע פתוח שלא הגליד.

לאחר שעבר החוק בכנסת [יולי 2018] אמר נתניהו: "נוגעים ללבי רחשי לבם של אחינו ואחיותינו בני העדה הדרוזית, עם ישראל, ואני בתוכו, אוהב ומוקיר אתכם. אנחנו מעריכים מאוד את השותפות ואת הברית בינינו לעדה הדרוזית". אבל בזה מסתבר נגמרה האמפטיה של ראש הממשלה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2018 מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-143 אלף בני אדם. כ-75,000 מתוכם הם בעלי זכות בחירה – פחות משני מנדטים. זה לא כוח אלקטורלי שיכול להטיל מורא על נתניהו, למרות רחשי לבו (לדבריו) לבני העדה המשרתים בצה"ל ובמערכת הביטחון כולה, רבים מהם ביחידות קרביות.

לעדה הדרוזית אין לובי פוליטי שיכול לסייע לה להציב לראש הממשלה דרישה אולטימטיבית לתיקון חוק הלאום. הניסיון של תא"ל (במיל') אמל אסעד, ממובילי מחאת הדרוזים, להפעיל ערב הבחירות לחץ על המפלגות השונות כדי שיכניסו למצען את תיקון חוק הלאום, לא צלח. ההבטחה היחידה שקיבל הייתה מיו"ר כחול לבן בני גנץ, אך ספק אם ממקום מושבו באופוזיציה יהיה ביכולתו של גנץ לממש את ההתחייבות שנתן.

אסעד לא נואש. לאחרונה הוא הצליח לגייס ארבעה משפטנים בכירים בישראל ופרופסור לפילוסופיה שניסחו הצעה לתיקון החוק, אשר אותה הציגו השבוע לציבור [15 במאי]. המנסחים כוללים את השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, המשנה לשעבר של נשיאת בית המשפט העליון, שכיהן גם כיועץ משפטי לממשלה בשנים 2003-1997 תחת נתניהו, אהוד ברק ואריאל שרון; פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן; פרופ' סוזי נבות מביה"ס למשפטים במכללה למנהל; פרופ' עמיחי כהן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו; ופרופ' אסא כשר, חתן פרס ישראל לפילוסופיה ומחבר הקוד האתי של צה"ל.

"אנו מאמינים באמונה שלמה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי", הם כתבו בהקדמה להצעה, "עם זאת, אנו מאמינים שחוק יסוד זה, המקבע את אופייה היהודי של המדינה, חייב לתת ביטוי גם לאופייה הדמוקרטי ועל כן יש לתקנו...ראוי להעניק למעל 20% מהציבור שאינם יהודים תחושה של שותפות...דברים אלה מתיישבים לדעתנו עם חובת ההגינות ועם השכל הישר".

לדברי השופט בדימוס רובינשטיין, "חיוני כי האזרחים הלא-יהודים כולם ובוודאי אלה המשרתים בכוחות הביטחון יחושו כי המדינה היא ביתם. דבר זה הוא מעבר לפלפולי משפט, זו גם חובת ההגינות".

הצעת התיקון לחוק, שנוסחה ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת המדינה, קרי מגילת העצמאות, מכירה בישראל כבית הלאומי של העם היהודי אך מציינת גם שהמדינה מחויבת לשוויון זכויות לכל אחד מאזרחיה.

סעיף מתן עדיפות להתיישבות יהודית, למשל, תוקן כך: ש"המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה, והכל ברוח עקרונות חוק יסוד זה ולטובת כל תושביה". השפה הערבית, שבחוק הלאום בנוסחו הקיים יש לה רק "מעמד מיוחד במדינה", מוגדרת כ"שפה רשמית שנייה" בהצעה לתיקון החוק.

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), יו"ר הוועדה בכנסת שניסחה בזמנו את חוק הלאום ואחד הקרובים כיום לנתניהו (אוחנה נחשב כמי שמבצע עבורו משימות הגנה באמצעי התקשורת), שלל את הצעת התיקון על הסף. בראיון לאתר Ynet הוא כינה את ההצעה "תקליט שבור" ואמר: "להגיד שוויון בחוק לאום זה אומר שכל הלאומים שווים, אבל לא. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. שוויון זה נהדר ואנחנו מכבדים את זה, אבל זה לא קשור ללאום".

אסעד זעם על דברים. "זה מרגיז", הוא אומר בראיון לאל-מוניטור. "קצת כבוד לאנשים שכתבו ועמלו קשות, אלה אנשי משפט שאי אפשר להאשימם בנטייה לשמאל. הם אנשים שאוהבים את ישראל אולי אפילו יותר ממנו". ועוד הוא אמר: "עדה שלמה ספגה מכה גדולה ומסתובבת בתחושה קשה. מה, מחכים שיהיה פיצוץ וקרע שלא ניתן לאחות?"

לדבריו, הוא מנסה בכל דרך – ממלכתית, שקטה ולא אלימה, "להביא לתיקון החוק המפלה, לדבר אל לב האנשים, [לדבר] גם עם הימין הקיצוני ביותר. אנחנו לא מבקשים שוויון לאומי אלא שוויון אזרחי. אף לאום לא מתכוון לאיים על ישראל. אנחנו אוהבים את ישראל עם רוב יהודי, מדינה יהודית דמוקרטית". אסעד אמר כי שלח את המסמך לראש הממשלה נתניהו, אך עד כה לא קיבל ממנו תגובה.

לאחר שהחוק עבר בכנסת, נפגש נתניהו עם ראשי העדה הדרוזית והציע להם חבילת הטבות בניסיון לשכך את זעמם [אוגוסט 2018], אך עימות מילולי שפרץ בין אסעד לנתניהו גרם לפיצוץ המפגש. "אינני מוכן לדון עם מי שכתב על ישראל כי היא מדינת אפרטהייד, זו פגיעה בראש הממשלה ובכבודה של מדינת ישראל", טען אז נתניהו בהתייחסו לפוסט שכתב בשעתו אסעד בעקבות אישור החוק בכנסת. "אין לנו מחלוקת על אהבת הארץ", אמר אסעד השבוע, "ביקשתי להיפגש איתו ואשמח אם פגישה תתקיים".

לשאלה מדוע לדעתו נתניהו עשוי לשקול תיקון לחוק אם הוא אפילו לא מוכן לשמוע ממנו, השיב אסעד: "הוא מבין שנעשתה טעות, נעשה משהו חפוז ואולי יש מקום לתקן". ובכל זאת, יתכן שאסעד טועה. בימים שבהם נתניהו ושליחיו מנהלים מלחמת חורמה נגד מערכת המשפט, לא בטוח שהמלצתם של משפטים בכירים תשכנע אותו להסכים לשינוי חוק הלאום, כך שיובטח שוויון זכויות אזרחי בישראל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: legislation, knesset, high court of justice, benny gantz, benjamin netanyahu, druze, nationality law

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept