ישראל פולס

מדינה בשיתוק: הנזק של שתי מערכות בחירות בשנה אחת

p
המחבר
בקצרה
המשמעות של בחירות חדשות היא שהממשלה תהיה משותקת לתקופה של שנה במצטבר וכך גם הכנסת: זו לא הספיקה להיכנס אל מסלול עבודה שגרתי וכבר יוצאת לפגרה. הח"כים החדשים יאלצו לזנוח את כל החוקים שתכננו לקדם.

השפעותיו של הלילה שבו פיזרה כנסת ישראל את עצמה, כחודש לאחר השבעתה ובניגוד לכל היגיון, הולכות ומתבהרות. מעבר לנזקים הכלכליים של שתי מערכות בחירות בשנה אחת, המערכת השלטונית נכנסת לתקופה של חוסר יציבות.

מעולם לא היה בישראל מצב שבו מנהיג מפלגה שהיה בידיו רוב קואליציוני מובטח – כשל בהרכבת ממשלה. מעולם לא היה מנהיג מפלגה שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה וכשל, לא החזיר לנשיא את המנדט שקיבל אלא הוביל את המדינה לבחירות חוזרות. לפיכך הכנסת ה-21, שהושבעה ב-30 באפריל ופוזרה ביום רביעי השבוע [28 במאי], היא הקצרה ביותר בתולדות ישראל. למעשה היא מעולם לא החלה את עבודתה.

ביום שני בשבוע הבא [3 ביוני], לאחר שהכנסת תבחר את מבקר המדינה החדש, היא תצא לפגרת בחירות ארוכה. זו תסתיים עם השבעתה של הכנסת ה-22 לקראת סוף חודש ספטמבר. בינתיים הכנסת ה-21 לא הספיקה להיכנס אל מסלול עבודה שגרתי. מכיוון שלא הורכבה קואליציה אז גם יו"ר אופוזיציה אינו בנמצא. אין זו בעיה טכנית – מדובר בתפקיד רשמי, אחד מסמלי המדינה. יו"ר כחול לבן בני גנץ היה אמור להתמנות לתפקיד כמי שעומד בראש הסיעה הגדולה ביותר, אך כאמור ללא קואליציה אין אופוזיציה. לכן, לראש הממשלה אין צורך למלא אחר החובה בחוק לעדכן מדי תקופה את ראש האופוזיציה בעניינים ביטחוניים שוטפים או חריגים.

בנוסף, אף ועדה לא הוקמה זולת ועדת כספים זמנית בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה). זו מטפלת בעניינים שאינם סובלים דיחוי, כך למשל הוועדה אישרה מתן פיצויים לתושבי הדרום בעקבות סבב הלחימה האחרון בעזה. מלבד זאת, אף נושא חקיקתי לא קודם. חברי הכנסת שנאמו בשבועיים האחרונים את נאומי הבכורה שלהם, יצטרכו לגנוז את התוכניות והצעות חוק שתכננו לקדם. חלקם כלל לא ישובו לכנסת.

"זהו מצב חסר תקדים וחריג שלא היה כמותו בישראל. כתוצאה מהכאוס שנוצר ביום רביעי בלילה, ישראל נגררת לשתי מערכות בחירות בתוך חמישה חודשים. יש לכך, השלכות כלכליות ותקציביות על המדינה והמשק", אומר לאל-מוניטור הפרשן הכלכלי של העיתון כלכליסט, צביקה זרחיה, המסקר את המערכת הפוליטית-פיננסית בישראל מזה 35 שנה. גם זרחיה, כמו רוב הפרשנים, התקשה להאמין שכנסת חדשה תפזר את עצמה במו ידיה – מעשה אשר עד לרגע שבו התממש נראה כמדע בדיוני.

לדבריו, "המשמעות היא שהממשלה תהיה משותקת לתקופה של שנה במצטבר. מדצמבר האחרון [2018] אז הוכרזו בחירות ועד נובמבר הקרוב [2019] כשתקום ממשלה חדשה. בינתיים השרים המכהנים עם רגל אחת בחוץ, וכל הרפורמות תקועות".

לבחירות החוזרות יש משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. ההערכה היא כי קיומן יעלה לקופת המדינה כחצי מיליארד שקלים. זו הוצאה שתתווסף לגירעון התקציבי המצטבר של מיליארדי שקלים שיונח לפתחה של הממשלה הבאה. הטיפול בגירעון אמור היה להיות אחת המשימות הראשונות של ממשלת נתניהו החמישית. במצב שנוצר הגירעון אינו מטופל ואף גדל מכיוון שכלכלת הבחירות נמשכת. צעדי קיצוץ חדים אינם על הפרק כרגע.

"חברות בינלאומיות לדירוג אשראי רואות את חוסר היציבות הפוליטית בישראל וזה עלול להשפיע בדירוג האשראי, שכרגע הוא גבוה מאוד", מסביר זרחיה.

בממשלת המעבר המכהנת שלושה שרים שאינם חברי כנסת כיוון שלא נבחרו לכנסת ה-21: שרת המשפטים איילת שקד, שר החינוך נפתלי בנט ושר התקשורת איוב קרא. שקד ובנט נחשבו לשרים רפורמטורים בתחומיהם, והתוכניות הגדולות שעוד ביקשו להוביל נעצרו עם ההכרזה על בחירות בסוף 2018.

מבחינת עבודת הממשלה השוטפת, זו לכאורה מתקיימת כרגיל. הממשלה ממשיכה להתכנס בימי ראשון, אך הסוגיות שמובאות בפניה והדיונים שם הם בעצימות נמוכה.

מבחינת סדר יום ביטחוני ומדיני, העובדה שישראל מונהגת מזה עשור על ידי אותו אדם מעניקה מימד של יציבות בנושאים האלה, גם כלפי חוץ. ביום חמישי [20 במאי] התפאר נתניהו כי נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין נתנו את הסכמתם לקיומה של ועידה ביטחונית משולשת בירושלים – מפגש המבטא לדברי נתניהו את עוצמתה המדינית של ישראל. הפגישה המשולשת תתקיים בהובלת היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון בולטון, ראש המועצה לביטחון לאומי הישראלית מאיר בן שבת ועמיתו הרוסי ניקולאי פטרושב. השלושה ידונו בנושאים ביטחוניים אזוריים.

למרות השקט היחסי בחזית הדרומית, עזה היא עדיין בעלת פוטנציאל התלקחות. אם תתרחש הסלמה יוכל נתניהו לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני.

ומה לגבי חוק הגיוס? על פי החלטת בג"ץ, הכנסת הייתה אמורה לחוקק חוק חדש לגיוס חרדים עד סוף יולי. נוכח העובדה שמדובר בעילה הרשמית למשבר החריף שמנע הקמת ממשלה, סביר להניח שבג"ץ יתחשב במצב הפוליטי ויעניק דחייה נוספת. סאגת גיוס החרדים תתגלגל כמובן לפתחה של הממשלה הבאה.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, אומר לאל-מוניטור שהאירועים הפוליטיים של השבוע האחרון מראים שהמערכת הפוליטית בישראל "אינה אפקטיבית בלפתור את בעיות היסוד של המדינה, כפי שראינו עם חוק הגיוס. כבר עשור שהמערכת הפוליטית מגלגלת אותו החוצה ולא מצליחה לפתור אותו. אנו רואים שכאשר המערכת הפוליטית נדרשת להכרעות ולפשרות הגדולות, היא לא מצליחה לייצר פתרונות. זה איתות לכך שיש בעיה מבנית". המסקנה של פלסנר היא שצריך לשנות את שיטת הבחירות באופן שיעניק יותר כוח לראש הממשלה, וכך הוא יהיה פחות תלוי במפלגות קטנות כדי להקים קואליציה. זה כנראה היה מונע את המשבר הפוליטי הנוכחי ובונה מערכת יותר יציבה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept