המשבר החוקתי שאליו נכנסת ישראל במהירות (כפי שדווח כאן במאמר קודם) יגרור בעקבותיו גם התנגשות חברתית-פוליטית בין שני המחנות היריבים בישראל. על פי כל הסימנים, האירוע עלול להפוך לסוג כזה או אחר של מחאה נרחבת בעלת סממנים של מרי עממי, אשר תעמיד בצל את המחאה החברתית של קיץ 2011 שהוציאה מיליון ישראלים להפגנה הגדולה ביותר בהיסטוריה של המדינה. "נבעיר את הרחוב", אומרים בכירים בכחול-לבן, שמארגנת כבר במוצאי שבת הקרובה [25 במאי] הפגנת ענק בתל אביב. הישראלים, אומרים בצמרת מפלגת האופוזיציה הראשית, לא יתנו לנתניהו להפוך לארדואן בלי קרב. נילחם על הערכים, על העמדות, על הדמוקרטיה, מוסיפים שם. בכירים במפלגה, בראשם הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גבי אשכנזי, כבר הצטלמו עם כרזה ובה כתוב "מוותר על החסינות שלי", ברמיזה בולטת למאמץ האדיר שמשקיע בנימין נתניהו בביצור חסינותו אל מול כתבי האישום המתגבהים נגדו.
יו"ר האופוזיציה, הרמטכ"ל לשעבר ח"כ בני גנץ, הצהיר בנאום הבכורה שלו בכנסת כי "נתניהו מציב את עצמו לפני הכל ואנחנו ניאבק ברחובות, בכיכרות, בשכונות ובבתי הספר" [13 במאי]. השימוש של גנץ בנוסח הדומה לנאום מקביל של וינסטון צ'רצ'יל, בתחילתה של מלחמת העולם השנייה, לא היה מקרי. להבדיל אלפי הבדלות, שהרי איש לא מעלה על דעתו להאשים מחנה פוליטי כזה או אחר בישראל בקשר לנאציזם כלשהו, הרי שברור לשני הצדדים שזהו מאבק מכריע על אופייה של מדינת היהודים: האם יישמרו בה עקרונות שלטון החוק, עליונות המשפט והערכים הליברלים כפי שהגו מייסדיה, או שהמעבר לעבר שמרנות, קיצוניות, כרסום הדמוקרטיה ועליונות המשטר והדת ימשיכו לגבור.
