צייצנים במקום מציצנים: העיתונאים החרדים מביאים את מאה שערים לטוויטר

כתבים לענייני חרדים בכלי התקשורת המרכזיים כבר לא צריכים לתווך את הציבור החרדי. עיתונאים ופוליטיקאים חרדים עושים זאת בעצמם באמצעות טוויטר. הציוצים מאפשרים להם לנתץ מיתוסים וסטריאוטיפים מעוותים אודות הקהילות שלהם. עם זאת, יש מי שמשוכנע שהם רחוקים מלעשות שם עבודה עיתונאית

al-monitor .

מרץ 4, 2019

עיתונאים חרדיים מפגינים דומיננטיות הולכת וגוברת בטוויטר. מה שהתחיל כתופעה שולית הפך בשנה האחרונה לתופעה רחבה, עם גידול במספר המצייצים ובמספר העוקבים מקרב הציבור הכללי. גם השפעתם של העיתונאים החרדיים על השיח הכללי ברשת החברתית הפופולארית גדלה. התופעה בולטת במיוחד במערכת הבחירות הנוכחית, שבמהלכה עיתונאים ופוליטיקאים חרדים מעדכנים, לעתים בפרסום ראשון, חדשות מתוך המגזר, אבל לא רק.

אריה ארליך (32), עורך בעיתון "משפחה", הוא מחלוצי העיתונאים החרדיים בטוויטר. הוא פתח את החשבון שלו בפברואר 2013 וצבר עד כה קרוב ל-30 אלף עוקבים. "כשאני פתחתי את החשבון שלי הייתי מהעיתונאים החרדיים הראשונים במדיום הזה", הוא מספר לאל-מוניטור. "בהתחלה לא מעט צייצנים פנו אלי ושאלו אותי אם זה מקובל בחברה החרדית. אבל היום אין טבעי מזה. סגן ראש עיריית ירושלים, יוסי דייטש החרדי, מחזיק בחשבון טוויטר פעיל. גם יו"ר ש"ס אריה דרעי הוא בין המצייצים הנמרצים".

העיתונאי שמעון ברייטקופף (11 אלף עוקבים) משוכנע שהנוכחות החרדית ברשת החברתית מנפצת סטיגמות ומיתוסים. "הטוויטר גילה שהחרדים הם אנשים כמו כולם", הוא אומר לאל-מוניטור. "יש בהם מגוחכים, יש בהם מבריקים, ויש בהם גם טיפוסים שלא מבינים בדיחות. הטוויטר עשה האנשה לחרדים שעד היום הוצגו כסטראוטיפ. לדעתי זה חשוב בעיקר בטוויטר מאחר שזה מדיום מרכזי לעיתונאים ומעצבי דעת קהל. הנפגעים הם הכתבים לענייני חרדים בכלי התקשורת המרכזיים שפרחו בשנות ה-90 אבל מאבדים בשנים האחרונות את הבכורה. כעת כבר לא צריך להפגין אומץ הרואי כדי להסתנן ככתב לתעד את המתרחש במאה שערים. מאה שערים הגיעה לטוויטר".

"אפשר לומר שהדרך הטובה ביותר להכיר את העולם החרדי, באופן יחסי כמובן, היא דרך הטוויטר", מסביר ירח טוקר (25 אלף עוקבים), איש יחסי ציבור ודוברו של ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "לפני עידן הטוויטר, רווחה תופעה של כתבים (חילוניים) לענייני חרדים. כיום אנחנו כמעט ולא רואים את התופעה. גם בתוכניות ראיונות, כשיש נושא רלוונטי על הפרק, מעלים חרדים ולא פרשנים לענייני חרדים. לדעתי, הטוויטר אחראי לזה במידה מסוימת. החרדים מספרים על עצמם בצורה הרבה יותר אותנטית ואמינה, ויש להם קול משלהם. כבר אין צורך שמישהו יתווך אותם לחברה הישראלית. כשאתה רוצה לדעת היום על החרדים, אתה פשוט עוקב אחריהם בטוויטר".

"המדיום הזה חיסל כמעט לחלוטין הסתה נגד חרדים שנבעה מבורות", מוסיף ארליך. "היו לא מעט דיווחים בתקשורת שלקו בעיוות זועק. צייצתי על כך מיד והמערכות הבינו את הטעות שלהן ותיקנו. אנחנו סוג של עזרה ראשונה". ארליך גם מחזק את הטענה שהוא וחבריו מייתרים את הכתבים לענייני חרדים. "לכתבים לענייני חרדים יש רקורד מפוקפק של הפצת מידע מסית, כוזב ומעוות על החרדים", הוא טוען. "זו הסיבה שאני ועמיתיי החרדים פרסמנו קריאה לחרם נגד התכנית 'פנים אמיתיות' של הכתב לענייני חרדים אמנון לוי (ערוץ 13) תחת הכותרת: 'עוצרים את המציצנות והשנאה, מגלים את הפנים האמתיות'.''

לדברי ארליך, "לוי הוא אחד מאותם עיתונאים לשעבר לענייני חרדים, שראו בחרדים חומר מושלם להפקות אנתרופולוגיות. הוא הוביל שורה של פרויקטים מציצניים ומשפילים על החרדים. אם במשך שנים זה עבר בשקט, בעידן הטוויטר, זה נגמר. הפסקנו להגיש את הלחי השנייה". לוי דוחה את הטענות, ואומר “עיתונאים חרדים מנהלים נגדי קמפיין מתסכול; אני עוזר לחרדים”.

שחר אילן מהעיתון כלכליסט, מי שהיה הפרשן לענייני חרדים בעיתון הארץ, מסכים כי הטוויטר מאפשר לכתבים חרדיים גישה טובה מאשר בעבר לאנשי תקשורת חילוניים ולפוליטיקאים. "הטוויטר, ממש כמו הטוקבקים, יצרו סוג של דמוקרטיזציה בשיח", הוא אומר לאל-מוניטור. "אבל אני לא חושב שהתפקיד של הכתבים לענייני חרדים התייתר. במידה מסוימת, העיתונאים החרדיים בטוויטר מדבררים את העמדות החרדיות הרשמיות, ולא בהכרח עושים את מה שנדרש מהם כעיתונאים: ביקורת פנימית והצפת סיפורים".

העיתונאי שמעון ברייטקופף משוכנע שאילן טועה. "הטוויטר בפרט, והאינטרנט החרדי בכלל, הם חלוצים בכל מה שקשור בטיפול בבעיות בתוך המגזר ובהצפת נושאים שלא טופלו. החרדים לעיתים נראים כמי שמדבררים את העמדות החרדיות בעיקר משום שהחרדים נמצאים תחת מתקפה מתמדת בתקשורת הישראלית. ממש כמו שצייצנים ערבים בטוויטר מסבירים את העמדות של ערביי ישראל. אבל יש גם הרבה ביקורת פנימית".

מבחינת ארליך, הנוכחות של החרדים בטוויטר הכניסה אותם למרכז השיח הישראלי. "בזכות הטוויטר החרדים הפכו לחלק מהשיח הפוליטי הכללי בישראל. זאת שיאה של ההשתלבות בחברה הישראלית. הטוויטר גילה שלחרדים יש סיי בכל נושא ובכל תחום. הם כבר לא רק מדברים על קוגעל ועל חדשות מחצרות חסידים, למרות שגם מזה לא חסר".

עם זאת, טוקר משוכנע שאין לראות בזה סימן לחדירת הרשתות החברתיות למגזר החרדי. "טוויטר הוא עדיין מדיום בעיקר של עיתונאים ואקטיביסטים. אנשים מן השורה נמצאים יותר בפייסבוק, ואילו חרדים מן השורה לא נמצאים לא שם ולא שם. החזקת חשבון ברשתות חברתיות הינה עדיין טאבו במרבית הקהילות החרדיות. אולם כאשר מדובר בעיתונאים ודוברים, הדבר נעשה יותר מקובל - למרות שלמרבית חברי הכנסת החרדיים ולעיתונאים מהזרמים המרכזיים אין עדיין חשבונות ברשתות החברתיות. עם זאת, רבים בהנהגה הפוליטית החרדית מבינים את ההשפעה החיובית העצומה של החרדים בטוויטר".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
כחול לבן פספסה את ההצלחה הגדולה של הרשימה המשותפת
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
האם ליברמן יצליח להמציא את עצמו מחדש?
קסניה סבטלובה | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
ממשלה צרה איננה ברירת מחדל רעה
יוסי ביילין | הבחירות בישראל | פבר 24, 2020
האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020